פיק-מי אפ: איסוזו די מקס 2021 במבחן

תהום מפרידה בין הדור החדש לדור היוצא של רכב העבודה והתיור איסוזו די-מקס. בדקנו בכביש ובשטח

ג'וי בירן  08.04.21 - 20:02

תגיות: איסוזו

תחילת כתבה

בשנים האחרונות התרגלנו להתייחס לאיסוזו די מקס כאל כרכב עבודה מחוספס, יעיל וזול יחסית. צאצא של חברת איסוזו, המתמחה ברכבי עבודה ומשאיות, מזה שנים רבות.  שנת 2021 הביאה איתה משב רוח חדש, יצירתי ואפילו מהפכני, כשהטנדר הוותיק עבר מהפכה אמיתית, לא מתיחת פנים, ולא שיפור של הדגם היוצא..

האיסוזו די מקס החדש, הוא ממש חדש. פרט למנוע, כמעט כל מכלול הוחלף ותוכנן מחדש, כך שהטנדר המוצג לפנינו היום, הוא שונה לגמרי, ומשופר להפליא מאחיו הבוגר. הדי מקס גדול במקצת מהדגם היוצא; ארוך ב-5 ס"מ, בסיס הגלגלים גדל ב-3 ס"מ וכך גם הארגז תגדל בהתאם. הוא בעל חזות מודרנית ("מעט רובוטריקית") חדה ומהוקצעת והתוצאה מרשימה מהדגם היוצא, שהיה "פונקציונאלי ושקט" יותר. החזית אגרסיבית וכוחנית, משלבת יחידות תאורה LED כמיטב הליין המודרני המתבקש. קשתות גלגלים אגרסיביות, בצבע שונה, וגלגלים בקוטר 18 אינץ שחורים, משלימים את המראה העדכני.   דלת הארגז נפתחת ל"ספסל" מאולתר, נוחה מאוד, והפגוש האחורי מעוצב ואינו מזכיר פגושי עבודה (מקומיים בד"כ) קודמים ו"זרים" לעיצוב.

מה קורה בתא הנוסעים?
כבר זמן רב, רכבי עבודה אינם ממש רכבי עבודה. הם מיישרים קו עם רכבי SUV מודרניים ואפילו יותר מכך (ראו טנדרים FULL SIZE מפוארים להפליא). הדי מקס החדש עושה כאן קפיצת מדרגה מרשימה ויסודית, מאחד הטנדרים הבסיסיים בקטגוריה, הוא מיישר קו עם אחיו לחבורה. עיצוב לוח המחוונים, מסך המולטימדיה וחלל תא הנוסעים עשה קפיצת מדרגה שטרם חווינו על סיפונו.

שילוב החומרים נראה יפה ונכון, איכות החומרים משלימה תחושת איכות ופאר מסויימת, סביבת הנהג ותא הנוסעים משרה תחושה נעימה יוקרתית ומפנקת יותר. גלגל ההגה נעים ביותר במגע וקוטר, ומאוחר יותר יתברר כנוח מאוד לנהיגה. אנו בוחנים את גרסת ה LSE  המפוארת וניכר כי ההשקעה משתלמת. תחושת הנהיגה היא כברכב SUV מודרני ולא טנדר עבודה. בנימה אישית, חבל לי שאין אופציה לשילוב צבעים בהיר יותר (חום, בז) אך הובהר לי כי שחור זה יוקרתי .

המושבים נוחים אך הייתי רוצה תמיכה צידית מהודקת יותר. למרות זאת, התחושה והתאמת תנוחת הנהיגה מצוינת. מסך 9 האינץ גדול וקריא, וההתנהלות מולו אינטואיטיבית ברמה טובה. דווקא בלוח המחוונים, בתפריט הנתונים ומחשב הדרך, המעבר במפרטי הרכב פחות אינטואיטיבי ודורש למידה קצרה.

בכביש
כאמור, הדי מקס החדש משמר את מנוע ה-1.9 ליטר טורבו דיזל של אחיו הותיק. מספק 163 כ"ס ו-36 קג"מ. זה מנוע חסכוני, חזק דיו אך לא בולט מול מתחריו. באוסטרליה מגיע ה-D-MAX עם דיזל 3.0 ליטר 190 כ"ס, אותו לא ניתן לייבא לישראל. למרות זאת, לא הורגשה תחושת נחיתות בהתנהלות יומיומית, אפילו שדרשנו נהיגה מהירה ו"ספורטיבית".  ההיגוי, המתוגבר חשמלית נוח ומדוייק, תחושת ההגה נפלאה וקוטר הסיבוב התגלה כמעולה, מאפשר תמרון קל ונוח בסמטאות צרות וחניות עמוסות.

מערכת המתלים שודרגה/כויילה מחדש, והדימקס מתנהל בנוחות מרשימה, בוודאי במה שקשור למתלים הקדמיים – אלה זרועות A כפולות בשילוב קפיץ סליל ובולם זעזועים. מאחור, קפיצי העלים, מתנהגת בדיוק כפי שהם יודעים: קופצניים יותר, מייחלים לכמה מאות ק"ג לריסון עצמי. חלל תא הנוסעים נשאר שקט יחסית, בידוד רעשים ורוחות טובים, והנסיעה נינוחה ונעימה גם בהרכב מלא של ארבעה-חמישה נוסעים.

הדי מקס מצוייד לרוחב כל רמות הגימור. בכל עזרי הבטיחות הקיימים. שלל ראשי תיבות באנגלית שאמורות לשמור על הנוסעים ללא פגע. בכל הקשור לבטיחות אקטיבית, אכן אלה עושות עבודתן נאמנה - לטעמי נאמנה מידי; התערבות המערכות מעט בוטה לטעמי, אך כנראה תואמת את הסטנדרטים של התקופה. כאמור, נטרול המערכות אינו אינטואיטיבי מספיק ודורש עיסוק מעמיק מדי. חייב להדגיש כי לנהג הממוצע, מערכות אלה יכולות ומצילות חיים, וטוב שרכב כזה מצוייד בהן, למרות הנאמר.

בשטח
הדי מקס החדש עומד בכל הסטנדרטים של הקטגוריה ויותר. מערכת המתלים - שהייתה מדויקת ונוחה בכביש, מתגלה כנוחה וסלחנית גם בדרך הטרשית. המתלים מלפנים, שוב בולטים ביכולת ספיגה ושיכוך מצוינים לא פחות, בעוד מאחור מעט קופצני יותר. ההיגוי נוח וחד והשליטה בטנדר מצוינת, גם בנהיגה  שגרתית וגם בנהיגה מהירה. בשטח טכני, הדי מקס מוגבל אך ורק על ידי מדרגות הצד הנמוכות, ושובלי הפלסטיק מתחת לפגוש האחורי. מערכת בקרת המשיכה, עובדת מצוין, אך מתנתקת בשילוב LOW. חבל.

הדימקס החדש מצוייד ב"כפתור הקסם - נעילת דיפרנציאל אחורית חשמלית. נעילה זו מאפשרת ביצועי עבירות נפלאים, במגבלות הפלסטיקה ואחיזת הצמיגים כמובן. שוב, הנעילה מתאפשרת רק במצב LOW ולכן אינה נעזרת בבקרת המשיכה/החלקה המדויקת, שהייתה יכולה לשדרג פלאים את יכולות העבירות.

 

שורה תחתונה
האיסוזו די מקס החדש מייצר הנאה ותצוגת יכולת מרשימה ביותר. בכביש ובשטח, הוא עשה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר בקטגוריה וניצב בגאון בשורה אחת עם מתחריו. גם במחיר.  זהו כלי בעל ייחוס ורקורד של אמינות וחוסן, שהשתדרג בכל הקשור ל"סביבת מחייה" ועידון. הוא אינו זול ב-267 אלף שקל לרכב המבחן, ובכך מגדיל את הדילמה בעת רכישת טנדר מהקטגוריה. החלטה כזו יכולה להתקבל עכשיו, רק על פי טעם אישי ולא מהבדלים מהותיים בין המתחרים.