לפני שנה זכינו לראות את גרסת הדמה של המכונית הראשונה של מותג אומודה (OMODA) שתגזור את הסרט בישראל כשהיא מיועדת לשיווק מחוץ לסין. עכשיו זה כבר לא דמה, עכשיו היא חיה ובועטת בגרסת פלאג-אין הייבריד עם סוללה שמספיקה לטווח של 95 ק"מ בין טעינות ועם מכל דלק של 56 ליטרים מתקבלת נסיעה משולבת, לפי הצהרת היצרן, של-1,200 ק"מ, זאת בדומה לאחותה הקופסתית ג'אקו 7 פלאג-אין הייבריד, אם כי יחס צריכת האנרגיה של האומודה 7 מעט טוב יותר בזכות המבנה האווירודינמי שלה.
הפעם קיבלנו הזמנה נדירה לנסיעה על כבישי סין במשך יומיים למרחק של 1,000 ק"מ בקירוב, ללא תדלוק וללא טעינה נוספים. בסיס המסע בו השתתפו צוותים מ-9 מדינות היה בשנגחאי והתחנה האחרונה שלו הייתה במטה צ'רי, בעיר ווהו (Wuhu). תהליך הנפקת רישיון הנהיגה הסיני במשרד הרישוי המקומי היה מהיר וקל והאווירה באולם מקבלי השירות הייתה שונה לגמרי מכל מה שמוכר לנו בישראל, כולל סרטוני תאונות שרצו בלופ בכדי להזכיר לכל מבקש רישיון עד כמה המכונית יכולה להיות קטלנית אם לא מצייתים לחוקי התנועה.
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
חוץ מדלק וחשמל, המכונית התמלאה בשקיות של חטיפים ומשקאות כדי לשרוד את היום הראשון והשני, כאשר תחילת המסע כללה נסיעה עירונית ולאחריה נסיעה באוטוסטרדות אין סופיות כשגשם זלעפות מלווה את השעות האחרונות בדרך לתחנת הביניים. הנסיעה הארוכה אפשרה לבדוק האם מתכנני המכונית עשו עבודה טובה בעיצוב המושבים למניעת כאבי גב אחרי שעות ארוכות של נסיעה מאחורי ההגה וגם במושבים האחוריים, ולשמחתנו זה אכן כך. המרחב הפנימי שלה (בסיס גלגלים 2.72 מטרים) והרצפה השטוחה אפשרו נוחות ומרחב מחייה טוב בחלק האחורי, כולל אפשרות להשתרע ולתפוס תנומה קלה כשהשמיים מציצים כל הזמן מהגג הפנורמי והנסיעה הייתה בסה"כ שקטה, למעט רעשי רוח שהגיעו ממראות הצד במהירויות של 100 קמ"ש ואפשר היה להבחין בכך כי וויתרנו על הרדיו המקומי.
מערכת הניווט המקומית העניקה לנו שיעור בטכנולוגיית ניווט והרשימה במיוחד בזכות הדיוק שלה והקואורדינטות הכלליות של היעד למרות שכיוון הנסיעה היה שונה, כך תמיד אפשר לדעת מהו הכיוון הכללי ולא לנחש אותו. פרט לזאת התרשמנו מפיצ'ר מיוחד שנותן המלצה למהירות נסיעה בין הרמזורים בכדי להגיע לרמזור הבא ב"גל ירוק" ולא לבזבז סתם אנרגיה וזמן מיותר בלחיצה על הדוושה ובהמתנה לאור הירוק הבא (מקווה שמישהו ב-Waze שמע על זה).
אחרי השיוט במהירויות החוקיות באוטוסטרדות, ביום השני הגיע העת לנסיעה בין הכפרים והעיירות למרחק 400 ק"מ. כאן הכרנו את הכבישים הקשוחים של סין ההררית והכפרית, כאן פגשנו את התרבות המקומית, את האנשים והנהגים ובכדי לספוג מנת תרבות נוספת, עצרנו לסיור במוזיאון הנייר (מומלץ). האומודה 7 טיפלה בצורה טובה בכבישים המחורצים והשבורים של המחוזות השונים בדרך ליעד ולמרות שהיא צוידה בגלגלים עם חישוקי "19, הצמיגים לא השמיעו קולות של התנגדות. מערכות בקרת השיוט עבדו בלי להציק יותר מדי וכך גם הסטייה מנתיב והתרעת המכוניות בשטח המת. לא מצאנו אפשרות לשמירה על מרכז נתיב ואנחנו מקווים שזה יגיע עם המכונית לישראל, כי קל להתמכר לכך.
המרתון הארוך הסתיים אחרי שעות נהיגה ונסיעה רבות, ביומיים מפרכים שהתחילו מוקדם בבוקר והסתיימו הרבה אחרי שהערב הגיע. הצוות הישראלי סיים את המרתון במקום החמישי כשאנחנו משאירים מאחורינו צוותים מספרד, אוסטרליה, בריטניה ועוד. אומנם לא ניצחנו, הצוות החסכוני ביותר היה הצוות הברזילאי עם 1,400 ק"מ, אבל לא עשינו בושות כי בחרנו שלא להזדחל ולנוע בקמצנות אנרגנטית אלא לערוך לאומודה 7 מבחן סיני קשוח - והיא עמדה בו בהצלחה.