באופן קצת שונה מהרגיל אני רוצה להתחיל דווקא מהשורה התחתונה - הקלף הכי חזק של האורה 5 SUV הוא תא הנוסעים שלה. נפרט כמובן בהמשך ובהרחבה על יחידות ההנעה, השלדה, ההתנהגות וכל היתר, אבל אני מתחיל עם תא הנוסעים כי הוא הבשורה של האורה 5 ואולי גם איתות על כיוון שלוקחת תעשיית הרכב הסינית בתחרות הקשוחה שמתנהלת בינה לבין היצרנים הוותיקים, כזו שצריכה לקסום ללקוחות השונים בדרכים שונות, בעיצוב, בהצעת הערך וגם בשירות שלאחר המכירה. יצאנו לדרך, רגע, התיישבנו קודם בתא הנוסעים. מותג עממי שקורץ לפרימיוםכניסה לתא הנוסעים מצליחה להציף תחושת ערך שבסגמנט הג׳יפונים שאליהם האורה שייכת - התפר שבין B ל-C - רחוקה מלהיות נפוצה. הכורסאות עמוקות ורחבות, הריפודים וחומרי הגימור נראים ומרגישים מצוין, המסך עצום (כמובן) ובהיר ובכלל עושה רושם שהמעצבים עבדו שעות נוספות כדי לייצר ״feel״ שיעביר תחושה דומה לשל מכוניות הפרימיום.תגידו שזה לא אומר הרבה על המכונית כמכונית, וגם לא משנה במאום את השיקולים הכלכליים המלווים את רכישתה, וזה יהיה כמובן נכון. אבל למי שבדיוק הגיע מאולם תצוגה של יצרן אירופי / קוריאני / יפני, מישש את הפלסטיקה הקצת עגמומית שמקובלת בסגמנטים האלה, והתבשר שצריך לשלם אקסטרה כדי לקבל ידית אחיזה או צימוד לסלולארי, גג הזכוכית של האורה ודיפוני הבד המשובץ א-לה מיני מיינור, יהיו מפתים מאוד ומסיבות טובות.האם זה הכיוון שאליו הולכים היצרנים הסינים בשלב הבא של מאבק הרכב הגלובלי - תחושת פרימיום גם בסגמנטים הנמוכים של השוק? האם התחרות תביא לשדרוג הסטנדרטים הבסיסיים בכלל התעשייה? שאלות טובות. נמשיך... נראית קטנה, אבל גדולההעיצוב החיצוני של דגמי האורה הראשונים שעשו עליה לישראל הצליחו לחלק את הקהל בין מי שאהב למי שפחות. בדור הנוכחי ניכר שיש מאמץ לשמר את המראה יוצא הדופן, אך במקביל גם הושקעה מחשבה לא מעטה במיתון מה שהיה שנוי במחלוקת. למי שהחזית של האורה הזכירה בעבר, ועדיין מזכירה פורשה מסוימת ודי מפורסמת, נספר שגם מלכת האוטובאן מגרמניה העבירה חלק מהדגמים שלה תהליך ״מיתון״ עיצובי דומה.כך או אחרת התוצאה באורה 5 היא צללית עגלגלה ורכה שנמצאת אי שם בין האצ׳בק ל-SUV. החלקים הייחודיים בעיצוב הם החזית, על פנסיה האליפטיים והקימורים הפורשאים מאוד, לצד הישבן הבולט עם יחידות תאורה דקות. אם ננסה לסכם את העיצוב אז המכונית נאה, עדינה ודי יוצאת דופן בהשוואה לרוב הג׳יפונים הריבועיים.תא הנוסעים עם מבנה כללי שדומה מאוד למקובל אצל הסינים ובמרכזו שני מסכים מלבניים – "14.6 מרכזי ו-"10.25 ללוח המחוונים. הנדסת האנוש היא סוגיה מורכבת יותר. גרייט וול מוטורס אומנם הקפידו על פס כפתורים פיזיים מתחת למסך המרכזי לצורך תפעול בקרת האקלים ועוד קצת, אבל מדובר בתפעול חלקי שעדיין מחייב שימוש מקביל במסך. הגודל העצום של המסך מאפשר מעין סרגל ניווט באחד מצדדיו, עניין שמקל על מציאת הפונקציות, אבל בשורה התחתונה, וברבים מהרכבים כיום, גם באורה תדרשו לפשפש בתפריטים.פה ושם אפשר למצוא בתא פלסטיקה פשוטה, אבל בגדול איכות החומרים היא ללא רבב וכך גם איכות ההרכבה. המושבים הקדמיים הם לא פחות ממצוינים - הם עבים מאוד, נוחים ותומכים ויש בהם שפע של מקום. מעבר למושב האחורי מפתיע; הוא יאכלס ברווחה שני מבוגרים. ניסינו. תא המטען לא עצום אבל בהחלט סביר עם 390 ליטר. אם נסכם את הסעיף הזה אז הסינים הצליחו למקסם את המרווח הפנימי למה שמקובל בחלקים היותר גדולים של הסגמנט, למרות המראה הקטן, ובשוק הישראלי מדובר ביתרון של ממש. על המסלול (לא מה שאתם חושבים)כמו בהרבה השקות בסין, GWM בחרה להשיק את האורה 5 בתוך השטח העצום של אחד המפעלים שלה, לא רחוק מבייג׳ין. בשטח המפעל נסללו שורה של כבישים ומסלולים וביניהם מסלולי מהירות, שיפועי צד, עליות / ירידות בזוויות חדות ועוד. בין הכבישים הללו במפעל נסללו גם כבישים בדרגה משתנה של שברים / גלים / חריצים כדי לדמות תנאי קיצון של אספלט. קצת לפני שהגענו לאספלט השבור הזה, פגשנו לשיחה את מהנדס ונהג המבחן האיטלקים, נציגיה של חברת כיול איטלקית (כן, מסתבר שיש דבר כזה), שעבדו בשנה האחרונה על ה-5. השיחה איתם אומנם נדדה יותר מפעם אחת לדגם של למבורגיני שעבר אצלם, אבל גם חידדה מאוד את ההשקעה הגדולה שנעשתה בביצוע ההתאמות הנדרשות לשוק האירופי, על רקע העדפתו למכוניות ׳חדות׳ על חשבון רכות הנסיעה.ואכן, על כבישי המפעל המחורצים, האורה 5 הרגישה די קרוב למקובל אצל היצרנים האירופים, עם נטייה לצד היותר קשיח של השיכוך אך עדיין עם גיהוץ סביר פלוס. כאן צריך להוסיף שתי כוכביות: הראשונה היא שהמכונית עדיין יותר רכה מהמקבילות הגרמניות / יפניות. השנייה היא שכמה שהסינים לא יתאמצו לשבור את האספלט, את איך שנראים הכבישים בישראל אי אפשר לשחזר. ובמילים אחרות - מסקנות סופיות יהיו רק אחרי נסיעת מבחן מקומית. במפעל יש גם מסלול מהיר עם הגבלה ל-240 קמ״ש, אך אותנו הגבילו ל-180 קמ״ש והאורה 5 הגיעה לשם די בקלות. במהירות הזאת יש כמובן רעשי רוח בתא הנוסעים, אבל שום דבר דרמטי מעבר לזה. גם הגיהוץ הרגיש מצוין, אבל שוב - אלה תנאי מפעל ולא היצירות מבית מע״צ.רמות הגימור הסופיות ייקבעו מן הסתם עם תחילת הייבוא בחודשים הקרובים, אבל המכוניות שהגיעו להשקה כללו מפרט עשיר מאוד - גג זכוכית, ריפודי עור, דיפוני בד, מושבים חשמליים, משטח טעינה מהיר, מזגן מפוצל, והרשימה עוד ארוכה. בפינת הבטיחות יש את כל המקובל בתחום ועוד קצת - שורת הבקרות וסייעני הנהיגה האלקטרוניים המקובלים, מצלמות, כריות אוויר, התרעות התנגשות מאחור ומקדימה ועוד. חשמל זה אחלה, אבל היברידי זה הקטעהסינים כידוע פרצו את תקרת הזכוכית של שווקי המערב עם מכוניות חשמליות, אבל בסיבוב הקרבות האחרון ההייבריד הוא המלך. על הרקע הזה גרייט וול מייצרים את האורה עם שלוש יחידות הנעה - חשמל, בנזין והיברידי. ראש החץ לשוק הישראלי (ולא רק אליו) תהיה מטבע הדברים היחידה ההיברידית המבוססת על מנוע בנזין 1.5 וסיוע ממנוע חשמלי וסוללה קטנה של כמעט 1.1 קוט"ש. ההספק הכולל של היחידה עומד על כ-223 כ״ס והמומנט על 48.5 קג״מ. כל האורווה הזאת מחוברת לגלגלים הקדמיים דרך גיר DHT.על הנייר הביצועים נראים בסך הכל טוב. 7.7 שניות במאוץ ל-100 קמ"ש וכ-220 קמ״שים מרביים (נתון לא רשמי), כשצריכת הדלק המשולבת עומדת על כמעט 20 ק"מ לליטר (רשמי). כמו תמיד על הכביש זה מורכב יותר: יחידת ההנעה אומנם חזקה ומגיבה היטב ללחיצה ראשונית על הדוושה, אבל הגיר (שהוא בתכלס סוג של CVT שמיועד למנועים היברידים) קצת מתקשה לעמוד בקצב ומשתמש, כמו שהיה נהוג בדור הקודם של הגירים הרציפים, ב״קיבוע״ הסל״ד לאזורי רצועת הכוח האפקטיבית. ובפשטות - הדבקת הדוושה לרצפה מקפיצה את מחט הסל״ד לאזור ה-5000 סל״ד, מייצרת רעש ובעיקר משדרת את התחושה שהמנוע הזה יכול יותר. כל זה אגב קורה במצב נהיגה ״ספורט״. במצבי היום-יום התחושה נינוחה הרבה יותר.כבישים מפותלים אין במפעל אבל גרייט וול פתרו את הבעיה עם שני מסלולי סלאלום של פילונים - אחד קצר ורטוב (״משטח החלקה״) ושני ארוך ויבש והפעם נרשמה הפתעה. החבר'ה מאיטליה עשו עבודה מרשימה בכיול ההגה, זווית הגלגול והחדות הכוללת של האורה 5. ה-SUV הקטן משנה כיוון בקלות מפתיעה, הוא מדויק יחסית לכל מה שמקובל בקטגוריה ובכלל מרגיש טבעי וזורם מאוד גם תחת עומס. הכוכבית של קודם נכונה גם כאן: סלאלום זה לא כביש אמיתי ולמרות זאת התרשמנו לחיוב, כשאת השורה התחתונה נשמור למבחן המקומי.חמישייהלא קשה במיוחד לסכם את האורה 5 החדשה. את העיצוב או שתאהבו או שלא, אבל אין ספק שהוא שונה מכל היתר. תא הנוסעים מרווח, מאובזר יותר מהמקובל ונותן תחושת תמורה גבוהה ונדירה. השלדה חדה ומכוילת היטב ויחידת ההנעה ההיברידית טובה אך מפסידה נקודות בשל החיבור לגיר. מבחינת השוק הישראלי, זו נראית כמו נוסחה מנצחת שרק צריכה את התמחור הנכון (שעוד לא פורסם) כדי להצליח לכשתגיע לכאן בחודש יולי הקרוב. סעו בזהירות