ידוע לכל שרכבי הפנאי הקומפקטיים C-SUV כבר ביססו את מעמדם בארץ ובעולם, החליפו מזמן את המשפחתיות ורכבי המנהלים. אחר-כך הגיעו רכבי ה-D-SUV, סגמנט שהתאים בעיקר לרכבי הפנאי החשמליים, אבל דווקא אלו הקטנים ממשיכים לצמוח ולצמוח (תראו כמה רכבי פנאי קטנים יש ליונדאי למשל, וניו, באיון וקונה. או פולקסווגן עם עם הטי-קרוס והטאיגו) כשרכבי הפנאי הקטנים מנסים לקסום בשילוב בין ממדים קטנים ומבנה שימושי יותר ממכונית סופר-מיני.<br /><br />כדי להכניס עוד פרמטר שכה חשוב בתקופה האחרונה, כשמחירי הדלק האמירו אל מעל ל-8 שקלים, בחרנו באלו ההיברידיים ואת המבחן הגבלנו עד לסכום של 160 אלף שקל, אליו התייצבו טויוטה יאריס קרוס (159-160 אלף שקל), MG ZS (כ-156 אלף שקל) והעולה החדש – BYD אטו 2 פלאג-אין (138-150 אלף שקל). <br /><br />נציין כאן את אלו היקרים יותר, כאלו בפער קטן, כמו ניסאן ג'וק הייבריד (161-166 אלף שקל), דרך יונדאי קונה הייבריד (177-208 אלף שקל) ועד הונדה HR-V במחיר מוגזם לקטגוריה (195-225 אלף שקל). ובכל זאת, שני סייגים: הראשון, צ'רי טיגו 4 הייבריד (136-138 אלף שקל) שכיום הוא מוטה ציים באופן מובהק, ומהעבר השני - ג'אקו 5 הייבריד שלא נכנס למבחן, פשוט כי לא היה זמין כשהמבחן בוצע, אבל בקרוב נציב אותו מול המנצח של המבחן – מי זה יהיה?<br /><br /><strong><span style="color:#ff0000;">תקציר</span></strong><br /><strong>עיצוב ותא נוסעים:</strong> העיצוב הוא עניין של טעם, אך תא הנוסעים של האטו 2 הוא האיכותי במבחן. הנדסת האנוש מצטיינת ביאריס קרוס, כשהמרווח ותא המטען הטובים במבחן שייכים ל-ZS.<br /><strong>איכות נסיעה ואבזור:</strong> נוחות הנסיעה הטובה במבחן, בעיר ובדרך בין עירונית, שייכת לאטו 2, שגם מציג בידוד רעשים טוב מהאחרים, ובנוסף הוא גם המאובזר ביותר.<br /><strong>ביצועים והתנהגות:</strong> ביצועי יחידת ההנעה של האטו 2 היו החזקים במבחן וגם אופי פעולתה היה חלק מבין המתמודדים. היאריס קרוס היה החסכוני ביותר וגם בעל התנהגות הכביש העדיפה.<br /><strong>הבחירה שלנו:</strong> BYD אטו 2, שבנוסף לפוטנציאל החיסכון בדלק היה בעל איכות הנסיעה הטובה במבחן, נהנה מתא נוסעים איכותי ומאובזר, הביצועים טובים והשימושיות טובה בפני עצמה, כל זאת במחיר הנמוך מבין המתמודדים האחרים. <strong><span style="color:#ff0000;">עיצוב ותא נוסעים</span></strong><br />מבחינה חיצונית ה-ZS נראה לא רק גדול מהאחרים (אורך 4.43 מ', רוחב 1.82 מ', גובה 1.63 מ'), אלא גם מודרני יותר, עם חזית בעלת סבכה פעורה, פנסים מחודדים וקו כתפיים בולט. היאריס קרוס הוותיק (אורך 4.17 מ', רוחב 1.76 מ', גובה 1.59 מ'), נראה חמוד, מלא זוויות שונות כמעט בכל מקום, שמצליחות להתחבר למראה שובב משהו (תדמיינו אותו בצבע אדום למשל ולא ב"כסף ליסינג"), כשהאטו 2 (אורך 4.33 מ', רוחב 1.83 מ', גובה 1.67 מ') לעומתם כבר הרבה יותר שמרני או שמא מיושן, מבנה קובייתי, לצד כמה מאפיינים שנראה שהגיעו (או שמא הועתקו) מדגמים אחרים, כמו למשל הבליטות הללו שבצדדים, שפגשנו בסיטרואן או קורה C כמו אלו האופייניות של אופל. בכל מקרה, פינת העיצוב נשארת לשיפוטכם.<br /><br />בתאי הנוסעים כבר הייתה תמימות דעים, כאשר זה של האטו 2 מציג מראה נקי ולאלגנטי מאוד, נטול גימיקים ובעל איכות החומרים וההרכבה הגבוהה במבחן. אחריו מתמקם ה-ZS עם דיפוני עור שמגיעים לדלתות ולדשבורד, וכל מיני זוויות בתא הנוסעים, כמו גם ידית ההילוכים א-לה אאודי שמרגישה מוגזמת, ולחלקנו הוא הרגיש עמוס, לזכותו אפשרות לתא נוסעים בהיר שמשדרג את האווירה. אחרון בסעיף זה הוא היאריס, האווירה קודרת, איכות החומרים בסיסית מאוד וגם במקומות כמו משענות היד שבדלתות אין דיפון גומי או עור, רק עוד פלסטיק.<br /><br />מנגד, בסעיפי הנדסת האנוש המצב מתהפך. הפשטות הכה אופיינית של טויוטה ממשיכה להוכיח את עצמה – פאנל בקרת אקלים פיזי, כפתורים בולטים על ההגה, מולטימדיה פשוטה למראה ולתפעול ולוח מחוונים דיגיטלי קטן שמציע לכם בדיוק מה שצריך, וכבר דרך מחשב הדרך תוכלו אפילו להגדיר את העדפות מערכות הבטיחות. ה-MG כבר בעידן המסכים, אך מסך המולטימדיה פשוט לתפעול וללא עומס תפריטים, כשבתצוגת הבית ישנה חלונית קבועה לבקרת האקלים, ידית הילוכים אלקטרונית במיקום סטנדרטי, מחשב דרך פשוט לתפעול דרך לחצנים בהגה ואפילו יש כפתורים פיזיים לעוצמת השמע. בפער לא גדול ה-BYD, מאחר וכל תפעול מערכות הרכב מתבצע מהמסך המרכזי, פס בקרת האקלים קטן ודרכו תצטרכו להיכנס בכל פעם כדי לשנות את עוצמת המיזוג, וגם הגישה לחלק מההגדרות לא תמיד אינטואיטיבית (למשל, לא כל מערכות הבטיחות מרוכזות בתפריט אחד). שדה הראייה בכל השלישייה היה זהה למדי, אך מציאת תנוחת נהיגה אידאלית ב-ZS תהיה קשה יותר, שכן ההגה אינו מתכוונן למרחק.<br /><br />כשעוברים למושב האחורי, ה-ZS הוא המצטיין של המבחן (בסיס גלגלים 2.61 מטר) עם מפתח דלת נדיב, חלונות גדולים והמרווח טוב מאוד, כך שהצלחנו לדחוס שלושה מבוגרים – תוכלו להכניס רגליים מתחת למושבים הקדמיים, המרווח לברכיים ולראש טוב מאוד למרות הגג הפנורמי וישנם שני פתחי מיזוג אבל רק שקע USB רגיל אחד; בנוסף, הדיפון הבהיר מגיע גם לאחור, אבל יש כאן טריק, זה לא עור הפעם, אלא פלסטיק שאפילו קיבל תפירה מדומה. באטו 2 (בסיס גלגלים 2.62 מטר) מפתח הדלת מעט פחות טוב, אך בוודאי טוב משל היאריס קרוס, המרווח גם פחות טוב לשלושה לעומת ה-ZS, בעיקר עקב מבנה המושבים, כאשר כאן הרצפה שטוחה לחלוטין (לעומת בליטה קטנה ב-ZS) ואילו מרווח הברכיים והראש מעט טוב יותר, אך באופן לא ברור, כאן יש פתח מיזוג אחד (כן, תריס אחד) ושני שקעי USB-C, אז תצטרכו להחליט על מה הילדים יריבו. היאריס קרוס אחרון (בסיס גלגלים 2.56 מטר), מה שבוודאי לא הפתיע אף אחד – מפתח הדלת קטן מאוד, עיצוב דיפון הדלתות אף "דוחף" את הכתף ומצמצם את המרווח לשלושה, בכל מקרה, כאן לא היינו מכניסים נוסע שלישי, אפילו לא בצחוק, שכן המרווח לברכיים ולראש הוא המצומצם ביותר, האווירה כהה ואין שקע USB או פתח מיזוג לרפואה.<br /><br />תא המטען היעיל ביותר הוא ב-ZS (נפח של 443 ליטר) שמציע מפתח רחב, תא גבוה ואת סף ההעמסה הנמוך מכולם, זאת בנוסף לרשתות אכסון בצדדים, שני וויי תלייה ורצפה מתכווננת. אם היאריס קרוס היה צפוף מהאטו 2, הפעם דווקא תא המטען שלו הצליח להפתיע (397 ליטר), אומנם סף ההעמסה גבוה, אך המבנה של התא שימושי מאוד ויש רצפה מתכווננת, רק אין וויי תלייה או מדף אחורי. האטו 2 (נפח של 425 ליטר) מתמקם אחרון, ולמרות היתרון על הנייר במציאות הוא היה פחות שימושי; יש לו רצפה מתכוונת ותאים בצדדים, אך אין וויי תלייה. ואם זה לא היה ברור, באף אחד מהם אין גלגל ספייר.<br /> <strong><span style="color:#ff0000;">איכות נסיעה ואבזור</span></strong><br />האטו 2 מחזיר מכבודו בזכות איכות הנסיעה הטובה במבחן. בעיר הוא מצליח לשככך היטב שיבושים קטנים ובינוניים, וכן בעל ריסון טוב אחרי פס האטה בחלק הקדמי, אך פחות טוב מאחור. מחוץ לעיר הוא גם כן הציע איזון טוב של נוחות, לצד קופצניות קלה בכביש גלי, וקינח בבידוד רעשים מוצלח מאוד. ה-ZS במקום טוב באמצע, הוא מרגיש עסוק יותר ברצף שיבושים, אך הוא רך יותר מהאחרים ומצליח לספוג את רובם, מאידך הוא פחות מרוסן ומתמודד פחות טוב עם שיבושים חדים שיעברו לנוסעים, כשמחוץ לעיר המצב דומה - הוא נע קלות על מתליו בכביש גלי ובידוד הרעשים טוב לכשעצמו. היאריס קרוס אחרון בסעיף זה, שכן הוא נוקשה יותר מהאחרים, מאידך מתמודד היטב ברצף שיבושים, וללא "התרסקות" וסגירת בולם, ואילו מחוץ לעיר הוא מפתיע ולא מתנדנדת בכביש גלי, אך בידוד הרעשים פחות מוצלח, עם רעשי מנוע ותיבה שנשמעים תחת עומס ורעשי כביש חודרים גם מאחור עקב היעדרו של מדף קשיח בתא המטען.<br /><br />בסעיף האבזור האטו 2 מאובזר קצת יותר מה-ZS, ומציע למשל גם משטח טעינה אלחוטי, חיישני חנייה קדמיים, תאורת אווירה, מצלמת דרך מובנית, ועוד כמה מערכות בטיחות כמו סיוע אקטיבי להתרעת הרכב בשטח מת, בלימה בזיהוי תנועה חוצה מאחור ובלימה בזיהוי תנועה חוצה בצומת. ה-ZS מצידו מציע מושבים קדמיים מחוממים, הגה מחומם, ואופציה לגג פנורמי. היאריס קרוס אחרון בסעיף זה, שכן אפילו חיישני רוורס אינם סטנדרטיים.<br /> <strong><span style="color:#ff0000;">ביצועים והתנהגות</span></strong><br />על הנייר כמו במציאות, האטו 2 שהגיע למבחן בגרסת "בוסט" מספק 213 כ"ס, ה-ZS עם 194 כ"ס והיאריס קרוס עם 116 כ"ס, ובהתאם – האטו 2 היה המהיר במבחני התאוצה ל-100 קמ"ש, עם כ-8.5 שניות (כולל מזגן ושלושה מבוגרים), ה-ZS מיד אחריו בפער של שנייה אחת, ואילו היאריס קרוס היה האיטי ביותר עם מעל ל-12 שניות. את אופי הפעולה החלק ביותר מבין השלושה הפגין האטו 2 עם שילובים חלקים בין הנעה חשמלית למשולבת, וגם היה השקט במבחן תחת עומס. ה-ZS היה רועש ממנו וכל עוד יש מספיק "מיץ" בסוללה הוא די שקט, אך ברגע שיש צורך בעוד כוח, מנוע הבנזין נשמע היטב. ואילו ביאריס קרוס, תחת עומס בעיקר, נשמע קולה של התיבה הרציפה (מסוג e-CVT, אלקטרונית רציפה, העושה שימוש במנועים חשמליים במקום רצועות בתיבה רציפה סטנדרטית).<br /><br />על הביצועים משלמים בתחנת הדלק, כאשר לשם הוגנות המבחן בצריכת הדלק, האטו 2 פלאג-אין נבחן לאחר שעבר להנעה היברידית. ולהלן התוצאות – היאריס קרוס היה החסכוני במבחן עם 19.5 ק"מ לליטר. MG ZS עם 17.2 ק"מ לליטר ואילו האטו 2 עם 14.9 ק"מ לליטר, אך מאחר והוא גם מציע אפשרות לנהיגה חשמלית בלבד לטווח של 90 ק"מ, הוא בעל פוטנציאל חיסכון בדלק גבוה משמעותית מהיאריס קרוס.<br /><br />והנה, שוב מגיעים לחלק בו לסינים עוד יש מה ללמוד. התנהגות הכביש ביאריס קרוס הרגישה המהודקת מכולם, כלומר הייתה יציבה גם תחת העברות משקל ובעיקולים, כאשר אנו עושים הבדלה ברורה בין התנהגות הכביש, כיצד הרכב מגיב בסיטואציות שונות לבין הביצועים הפושרים כמובן. עם ה-ZS תוכלו לפתח קצב מהיר יותר והתחושה בטוחה והאחיזה טובה, כשהבלמים אינם ספוגיים וההגה מדויק יחסית, אך הרכב רוכן יותר והמנוע רועש מאוד תחת עומס. האטו 2 אחרון בסעיף התנהגות הכביש שכן ההגה והבלמים חסרי היזון חוזר ומרגישים מלאכותיים לחלוטין, שינוי למצב "ספורט" בהעדפות ההיגוי והבלמים דרך מסך המולטימדיה משפר קלות את המצב, אך עדיין לא ברמת התחושות הטובות יותר של ה-MG. בכל אופן נסייג, שככל הנראה רבים מאוד מרוכשי הרכבים הללו לא ידחקו אותם לקצה, ובמציאות היום-יומית, יתכן ודווקא אותו "ניתוק" ינעם ליושבים מאחורי ההגה.<br /> סיכוםטרם יצאנו למבחן, הגענו עם דעות כמעט מוצקות על הבחירה של כל אחד מהבוחנים, אך כמו ברבים מהמבחנים ההשוואתיים, בסיומם ועם שקלול נתונים שונים, המצב לא תמיד חלוט ולאנשים שונים, צרכים שונים.אם אתם מעדיפים הנדסת אנוש פשוטה, שלא תגרום לכם לגרד בראש בכל פעם שאתם רוצים לתפעל משהו ברכב, חשובה לכם צריכת דלק חסכונית וגם תדמית אמינות – טויוטה יאריס קרוס הוא הבחירה בשבילכם. רק קחו בחשבון שהוא צפוף ולא ממש שקט וגם מחיר הרכישה הוא הגבוה ביותר במבחן, מה שאולי יתקזז ברבות השנים עם שמירת הערך הטובה של המותג.אם הרכב מיועד בעיקר לשימוש משפחתי, ה-MG ZS הוא המרווח והשימושי במבחן, כשצריכת הדלק לא רחוקה מהיאריס קרוס, ובנוסף תא הנוסעים מאובזר ואיכותי יותר, כשיתרונות הביצועים בולטים, ויש גם אחריות ארוכה במיוחד.ואז הגיע BYD אטו 2, שאומנם צריכת הדלק שלו במצב ההיברידי הייתה פחות טובה במבחן, אך אם תוכלו להטעין אותו, פוטנציאל החיסכון בדלק יעלה על כולם, ובנוסף הוא מציע את איכות הנסיעה הטובה במבחן, הן מבחינת נוחות הנסיעה והן מבחינת החוויה בתא הנוסעים, הוא גם לא רחוק מבחינת המרווח מאחור מה-ZS, ולכן, הוא הבחירה שלנו כמנצח במבחן – יתרונותיו המובהקים לצד שילוב פרמטרים אחרים עם פשרות קלות, יוצר חבילה מעניינת מאוד ובמחיר הנמוך במבחן, זאת לפני שאולי אפילו תסתפקו בגרסת ה"אקטיב" הבסיסית והזולה יותר (138 אלף שקל).אחריות: ל-ZS אחריות ארוכה למשך 7 שנים / 150 אלף ק"מ (8 שנים 150 אלף ק"מ על הסוללה). ל-BYD אחריות למשך 6 שנים / 150 אלף ק"מ (8 שנים / 200 ק"מ על הסוללה) וליאריס קרוס אחריות למשך 3 שנים / 100 אלף ק"מ (5 שנים / 100 אלף ק"מ על הסוללה) והיא היחידה עם אפשרות לרכישת הרחבת אחריות למכלולים נוספים עד 15 שנה. בכל הדגמים הללו מרווח הטיפולים עומד על שנה או 15 אלף ק"מ (המוקדם מביניהם).השתתפו במבחן: עמית מרצ'לי, יואב פולס – אתר CAR-PAD