מהפכת הסוללות נתנה לתעשיית הרכב האמריקאית הוותיקה קלף שלו פיללה במשך אינספור שנים: מנועים ירוקים ויעילים שעד החשמל היא התקשתה, וזה באנדרסטייטמנט רציני, לייצר בהצלחה. ובערכו של הירוק הזה אי אפשר להגזים. בטקסס ואחיותיה כנראה תמיד יעדיפו בלוקים עתירי נפח ובוכנות, אבל מנועים ירוקים הם מה שיכול לפתוח את הדרך לקהל חדש וחיוני בכל העולם שמחוץ לארצות הברית. נסו לחשוב על זה כך: כל הדברים שדטרויט יודעת להציע לנהג - פול סייז, הספקים גבוהים, ווליו פור מאני, פינוקים מלוא החופן וים של תדמית הוליוודית - רק שמעכשיו בלי הצורך המעיק והיקר להשקות V8.
על הרקע הזה דגמים רבים - מ-SUVים ענקיים ועד טנדרים שהם יותר משאיות - זכו בשנים האחרונות לגרסאות חשמליות. המורכבויות ההנדסיות במכוניות הללו לא נבעו בדרך כלל מטכנולוגיה נדירה אלא בעיקר מהצורך בסוללות ענק, אשכרה סוללות בעודף משקל, שיבטיחו טווח ראוי לכלי הרכב העצומים הללו. וסוללות גדולות זה המון משקל שמחייב המון הספק שמחייב סוללות גדולות וחוזר חלילה.
וכאן אנחנו מגיעים למבחן הזה ולקאדילק ויסטיק, האחות החשמלית של ה-XT6, שנחתה כאן עם הנוסחה הזאת בדיוק: פאר אמריקאי, 6 מושבים, 615 כ״ס, סוללה של 102 קוט״ש, משקל של 2.8 טון (!) ומחיר של 680 אלף שקל. יאללה מתניעים.
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: חשמלית בעיצוב SUV מלא טסטוסטרון, תא נוסעים מעוצב, עם הנדסת אנוש טובה, מרווח מצוין ותא מטען שימושי. אך איכות החומרים התקשתה להרשים בלשון המעטה.
איכות נסיעה ואבזור: מתלי האוויר עושים עבודתם נאמה, והנוחות בעיר ובדרך בין-עירונית טובה מאוד. רשימת האבזור עשירה מאוד וגם מערכות הבטיחות.
ביצועים והתנהגות: למרות משקל שנושק לשלושה טון, המנועים החשמליים יוצרים תאוצות מרשימות, גם ביציאה מהמקום וגם בתאוצות ביניים. התנהגות הכביש בטוחה, אך לא דינאמית.
למי מתאים: לחובבי התחושה האמריקאית, הגודל, הנוחות, הביצועים והשיוט; שלא רוצים לשלם על הון על הוצאות הדלק.
מחיר עדכני למועד המבחן: 680 אלף שקל (רכב המבחן 680 אלף שקל)
באמריקאית מדוברת היא רק “מיד סייז“, אבל כאן אצלנו, היא גדולה מאוד
עיצוב ותא נוסעים
באמריקאית קולחת הוויסטיק מוגדרת כ״מיד סייז״ (את ה"פול סייז" שמרו לאסקלייד IQ). בישראל לעומת זאת, אורך של 5.22 מטר ורוחב של 2.02 מטר הופכים אותה לאחת הגדולות על הכביש, עניין ששוב מתקף את העובדה שגודל זה עניין של גיאוגרפיה.
את העיצוב, בניגוד לגודל, קצת יותר קשה להגדיר. בפרופיל צד הוויסטיק היא SUV אמריקאי די קלאסי עם קווים חזקים וסרח עודף קטן מאחור, וזה בסך הכל לא רע בכלל. החזית והישבן לעומת זאת מורכבים יותר - קאדילק הלכה על מוטיב של יחידות תאורה כפולות ולטעמי האישי יצא להם חצי מוצלח - טוב בחזית, ופחות טוב מאחור. כך או אחרת הוויסטיק היא מכונית "גברית" מאוד בעיצובה ומידות ה-XXL שלה נותנות לה נוכחות כביש משמעותית.
המוזיקה האמריקאית נמשכת בעוצמה גם בתוך בתא הנוסעים. כורסאות ״קפטן״ נדיבות שמסודרות בשלוש שורות 2+2+2, מסך ארוך ודק שמתחלק בין לוח המחוונים למסך המרכזי ("33 יחד) ועוד מסכים לבקרת האקלים מקדימה ובשורת המושבים האמצעית. עיצובית תא הנוסעים נראה טוב וגם הנדסת האנוש מוצלחת, עם קיצורי דרך חכמים ונוחים. כך למשל יש אייקון קבוע על פינת לוח המחוונים שמוביל למערכות הבטיחות וכפתור פיזי על הדלת שמאפשר קפיצה מהירה לתפריט העיסוי והאוורור של הכורסאות. לאלה אפשר להוסיף גם כמה יציאות מקוריות, כמו למשל התרעות שמועברות לנהג דרך רטט בכורסה.
אמריקה ורסאנו? אז זהו, שלצידם יש גם כמה מוזרויות. כך המראה הפנימית היא ״מראת מצלמה״, עניין שלא תמיד נוח אבל איכשהו העברנו כי בכל זאת אוטו כל כך ארוך מייצר קושי מסוים עם מראה רגילה. פינה פחות מובנת היא ההחלטה של קאדילק לוותר על כפתור ההנעה הוותיק והטוב, ובמקום מה שאתם מכירים פחות או יותר מכל מכונית בעולם, הוויסטיק נדלקת באמצעות רצף של ברקס + הזזת בורר ההילוכים. לא ברור מה הרווח הגלום בסידור הזה, מה שבטוח זה שהוא מציק.
כן סוויץ׳ / לא סוויץ׳ זה דיון שולי יחסית לפלסטיקה של תא הנוסעים. איכות ההרכבה בסדר, אבל איכות החומרים בלתי מובנת עם פלסטיקים חלולים, פלסטיקים אחרים שצבועים בצבעי אלומיניום, ידיות שנראות שבירות ועוד יציאות מעוררות תמיהה. עם כל הכבוד, במכונית עם מחיר מצמרת ליגת הפרימיום הבכירה, זה פשוט לא עובר.
מה עוד? המרווח בשתי השורות הראשונות מצוין ויכיל בקלות גם אמריקאים שאוהבים הרבה מק'דונלדס. השורה השלישית מטבע הדברים קצת פחות נדיבה אבל גם היא תספק תשובה לא רעה לשני מתבגרים וזה הרבה יותר מהמקובל ברוב השורות האחרונות. האוטו לא נגמר שם, אלא ממשיך לתא מטען ראוי של 431 ליטרים (1,218 ליטרים בקיפול השורה השלישית).
תא נוסעים מעוצב, הנדסת אנוש טובה, אבל איכות החומרים לא הצליחה להרשים
שישה מושבים בתצורת 2+2+2
איכות נסיעה ואבזור
כדי לפתור את הקושי שיוצרים משקל עצמי של 2,869 ק"ג (3.4 טון עם נוסעים ומטען) וגובה של 1.8 מטר, קאדילק בחרה לצייד את הוויסטיק במתלי אוויר. מעבר ליכולת לשנות את גובה המכונית, זה גם אומר שהוויסטיק מצליחה לגהץ היטב את האיכות הבלתי מתפשרת של כבישי ישראל. זה נכון לכבישים עירוניים וביתר שאת לכבישים הבין-עירוניים, ששם היא ממש מצטיינת. תוסיפו לזה בידוד רעשים טוב, את הכורסאות הנוחות (טוב, גם המסאז' לא מזיק) ותקבלו קרוזר מענג מאוד למרחקים ארוכים. אם יש כאן כוכבית, היא נמצאת בכבישים הקטנים והמפותלים, ששם הוויסטיק, מטבעם של המשקל והגובה, מתנדנדת.
בישראל הוויסטיק נמכרת ברמת גימור אחת שכוללת, כמו שציינו קודם, את כל התוספות האפשריות - מגג שמש ועד עיסוי במושבים, מתצוגה עילית על השמשה הקדמית ועד בקרת אקלים מפוצלת, ממערכת סאונד של 23 רמקולים של AKG ועד מושבים חשמליים. בפינת הבטיחות הוויסטיק מקבלת מדד 7 מתוך 8 של משרד התחבורה, אך היא לא נבחנה באף מבחן ריסוק רשמי אמריקאי (NHTSA או IIHS) וגם לא בזה האירופאי (Euro NCAP), אבל היא מתהדרת כמעט בכל מה שהתעשייה יודעת להציע - בלימה אוטונומית בכל כיוון אפשרי, התרעות ובלימה לתנועה חוצה, מערכת נהיגה אוטונומית מתקדמת, 8 כריות אוויר והרשימה עוד ארוכה.
גם מבוגרים יוכלו לשבת בשורה השלישית
כשתא המטען נותר שימושי
ביצועים והתנהגות
המספרים היבשים של הוויסטיק מרשימים: 615 כ"ס ו-89.9 קג"מ שמגיעים משני מנועים חשמליים - קדמי ואחורי. קיבולת הסוללה עומדת על 102 קוט"ש (נטו) ומגזרת האלקטרוניקה מגיעים גם שלושה מצבי נהיגה (טורינג, ספורט ושלג) וכפתור Boost על ההגה.
וכאן, אחרי המספרים, זה מתחיל להיות מעניין. לחיצה כבדה על הדוושה נענית בנחישות שלוקח למוח קצת זמן לקלוט. ממכונית שנושקת לשלושה טון אתה לא בדיוק מצפה לשיגור עצבני, אבל זה בדיוק מה שהוויסטיק עושה. בנתונים הרשמיים מדברים על 3.7 שניות בדרך ל-100 קמ"ש וגם תאוצות הביניים מרשימות מאוד בדרך ל-210 קמ"ש מקסימליים.
בעיקולים לעומת זאת אין הפתעות גדולות. ההספק העצום אומנם מפתה, אבל זווית גלגול מאוד משמעותית וחריקות קורעות לב מהצמיגים, מנטרלים מהר מאוד כל מחשבה על השתובבות. זה פשוט לא הכלי המתאים.
וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הטווח שמרחפת מעל המבחן הזה. רשמית קאדילק מדווחת על 490 ק"מ שנמדדו על פי התקן האמריקאי (שמחמיר מהאירופי שנפוץ בארץ). כאן אני חייב לציין שהייתי מאוד סקפטי ביחס לזה ושהצריכה במבחן - שכידוע מאומץ הרבה יותר מנסיעה יומיומית רגילה - הפתיעה אותי לטובה עם 3.7 קוט"ש לק"מ שמגלמים טווח של כמעט 400 ק"מ. לא רע לג'מוס שכזה.
נוחות אמריקאית טובה מאוד בזכות מתלי אוויר
סיכום
כמעט מתבקש לסכם את הוויסטיק כמעין זיקוק של תעשיית הרכב האמריקאית. החוזקות שלה הם לגמרי דטרויט: הגודל, האבזור הנדיב, הנוחות בנסיעות ארוכות המנוע האדיר ועוד ועוד. באותה נשימה גם החסרונות שלה ובראשם איכות הפלסטיקה הפנימית, ההנעה המעצבנת והרכינות בעיקולים – גם הם לגמרי דטרויט. ומה השורה התחתונה? אני אישית חיבבתי את הוויסטיק כמכונית, אבל המחיר - 680 אלף שקל (במבצעי בהנחה של כ-30 אלף שקל) שם אותה בטריטוריה נטולת סלחנות שבה היא תתקשה להצליח. סעו בזהירות.