מ-1.6 ידנית לחשמלית ביצועים
ימיה העליזים של חטיבת N, החטיבה הספורטיבית של יונדאי, החלו עוד בספטמבר 2014 ובראשה הציבה היצרנית הקוראנית, את אחד מהמומחים הגדולים - אלברט בירמן, מי שהיה ראש חטיבת M של BMW. השם אגב רומז למחוז נאמיאנג, מקום מושבו של מרכז המחקר והפיתוח של יונדאי שם נבראה חטיבת N וגם כולל מסלול ניסויים חביב, ומצד שני רומז רומז גם למסלול הנורבורגרינג האייקוני, ומכאן גם עיצוב לוגו המותג כפניית שיקיין. הדגם הראשון שהוצג היה ה-i30N ב-2017, הספורטיבית הראשונה של יונדאי N, שהצליחה להרשים בכל קנה מידה והיה מי שאמר "רוצים לדעת איך מרגישה ב.מ.וו ספורטיבית עם הנעה קדמית? תנהגו ב-i30N", ומאז החגיגה לא הפסיקה.
לצד ה-i30N התייצבה גרסת הפאסטבק שלה, אז עם תיבה ידנית ולאחר מתיחת הפנים (שחזרה אלינו ב-2023) גם עם תיבה כפולת מצמדים. לאחר מכן, ב-2019 הוצגה הולוסטר N (שלא הגיעה אלינו) ולקראת סוף 2020 ה-i20N השובבה שזכינו ליהנות ממנה לזמן קצר (2023-2024) עד שתקנות הזיהום גדעו את שיווקה וגם של ה-i30N. אבל ביונדאי לא אמרו נואש, וב-2021 האלנטרה N, סדאן ספורטיבית ראשונה, שמשווקת אצלנו לאחר מתיחת פנים, גם עם תיבה ידנית ובמחיר אטרקטיבי למדי (225-235 אלף שקל).
אבל בין לבין, ביונדאי משקיעים גם בחשמל, והאיוניק 5 קיבלה גרסת N עצבנית במיוחד ב-2023, כזו שלא השאירה ספקות שאפשר לייצר חשמלית מהנה לנהיגה ולא לשלם מחיר של פורשה טייקן. והנה, ב-2025 הקסם הגיע גם לסדאן החשמלית והוצגה לה האיוניק 6N על-בסיס האיוניק 6 שלאחר מתיחת הפנים, והיא מושא המבחן שלנו היום.
משפחתית חשמלית גדולה ו...
...ביצועיסטית
"קצת" נגזים אותה
זוכרים את משחקי הוידאו Need for Speed? אז ככה עיצבו את האיוניק 6N. לקחו איוניק 6 אחרי מתיחת הפנים והתחילו במלאכה. ספוילר מוגזם, חצאיות, כנפונים, פס אדום-כתום היקפי, חלק אחורי מושחר לגמרי, וג'אנטים - איזה ג'אנטים! "20 בסגנון כוכב עם זרועות כפולות ומחוררות, שחושפות קליפרים באותו גוון אדום-כתום אופייני.
גם תא הנוסעים קיבל מגע ספורטיבי כמובן. פס תכלת לרוחב הדשבורד וגם פס המרכוז בהגה. בתאורת האווירה בחרנו בצבע האדום שמשתלב היטב, ואפילו הדוושות ומדרך הרגל בסגנון דגל שחמט. ואיך לא - מושבים ספורטיביים, בריפוד אלקנטרה משולב עור עם תפירה בצבע תכלת, שאומנם מתכווננים ידנית, אבל מחוממים ומאווררים (כמה שזה כיף בזמן שאתם מרוכזים בכבישים האהובים עליכם). ואיך שהם אוחזים, הו הו איך שהם אוחזים. רק יודעים מה, משענת הראש מרגישה רחוקה, ואנחנו יכולים להניח שזה כדי שתוכלו לשים קסדה ולתת בראש במסלול. וביום-יום? שדה הראייה לאחור מוגבל וגם הקורות הקדמיות עבות וזה עוד לפני שדיברנו על כושר תמרון עירוני של משאית חלוקה (מזל שיש חיישנים ומצלמות 360).
איכות החומרים וההרכבה טובה מאוד, עם דיפוני אלקנטרה בדלתות, במשענות היד, במשענת היד המרכזית, בקורות ובתקרה, והכל מרגיש יצוק. הנדסת האנוש טובה, ישנו פאנל נפרד לבקרת האקלים (המזגן ממש חזק), אבל הוא מתופעל במגע, נו מילא. כי כל מה שחשוב נמצא ממש על ההגה ובמרחק נגיעה.
כפתורי N למעבר בין המצבים השונים, כולל שני מצבי N מותאמים אישית, כפתור תכלת משמאל לבורר המצבים הבסיסי (חיסכון, רגיל, ספורט) ומימין כפתור אדום-כתום NGB (N Grin Boost) שייתן לכם עוד קצת סוסים לפרק זמן מוגבל.
תא המטען חשמלי, בנפח 371 ליטר, קטן ב-30 ליטר מהאחות השגרתית, טוב עזבו שטויות, תראו איזה יפה המוט המייצב האדום. ומאחור, עם בסיס גלגלים של 2.96 מטר, יש המון מרווח. טוב הבנו, אפשר לנהוג כבר?!
לקחו איוניק 6 רגילה והגזימו כל פינה. ובסוף זה נראה מצוין
טאצ` ספורטיבי גם בתא הנוסעים, בעיקר נגיעות התכלת האופייני ל-N
מושבים ספורטיביים אחוזים מאוד, מחוממים ומאווררים, אבל בלי כוונון חשמלי
ג`נאטים “20 אגרסיביים
בקו ישר או מפותל, אבל תמיד עם חיוך
כל הקומפלקס הזה של יחידת ההנעה והביצועים מגיע מהאיוניק 5N - צמד מנועים והנעה כפולה (383 כ"ס מאחור ו-226 כ"ס מלפנים) בהספק משולב של 609 כ"ס, כשלחיצה על אותו כפתור אדמדם תזריק לכם עוד סוסים סייבורגיים והופ אתם על 641 כ"ס וסוגרים יציאה מהמקום ב-3.4 שניות עד ל-100 קמ"ש.
וכן, זה מרגיש מטורף. גם בלי הכפתור הזה, שימו בהגדרות מצב N e-Shift, שמדמה תחושה של החלפת הילוכים באמצעות מכת מומנט בעוצמה שמשתנה לפי כמה אתם חזירי גז, והחיוך לא יורד מהפנים. ואם במצבי הנהיגה השגרתיים יותר המנופים שמאחורי ההגה שולטים ברגנרציה (כולל מצב אוטומטי ונהיגה בדוושה אחת), אז במצבי N הם מדמים את החלפת ההילוכים, כולל מד סל"ד, עם תאורת החלפת הילוכים (יש גם מצב "אוטומטי") ואפילו צלילי מנתק!
אז כן, יש סאונד מלאכותי מהרמקולים, אבל רגע לפני שאתם קופצים בבוז, שמעו (תרתי משמע), הוא הכי טוב בתעשיית הרכב. ועזבו אתכם משני הצלילים האחרים, תבחרו ב"הצתה", כי אז זה גם כולל פצפוצי אגזוז בווריאציות שונות בהתאם לכמה חוליגנים אתם, ואחרי כמה משחקים עם דוושת הגז, כלומר ההאצה, אתם כבר לא יודעים אם אתם מצחקקים מהתחושה שזה מעביר או מכמה הווירטואליות הזו טובה. לעזאזל, לאן הגענו.
ואם כבר התאמה אישית, תוכלו לקנפג בערך כל דבר ברכב, לא רק את הצליל, גם את משקל ההגה ובמצב "דריפט" תוכלו להגדיר למשל את הזוויות השונות שהרכב יאפשר לכם לצאת, וכמובן, גם את בקרת האחיזה עד ניתוק. מה שמוביל אותנו להתנהגות הכביש - וכאן כבר מדובר באחת ההצלחות המרשימות בתעשיית הרכב - היכולת ליצור מכונית חשמלית כבדה (כ-2.2 טון) ומתנהגת. כן, מתנהגת, שאפילו גורמת לכם לשכוח מהמשקל.
האחיזה מצוינת. צמיגי פירלי P זירו Elect (מותאמים לחשמליות) במידה 275/35/20 דביקים, כל עוד אתם נוהגים "נכון", אבל קצת, קצת פרובוקציה, והיא מקשקשת בזנב, בזכות נטייה מובנית להנעה אחורית. ההגה חשמלי, והוא מדויק, אבל לא מוצלח כמו שזה של פורשה למשל ואם רק היה אפשר לקבל יותר היזון חוזר, זה היה נהדר.
ובסוף צריך לעצור את התפלצת... דיסק 400 מ"מ מלפנים עם קליפר 4 בוכנות ו-360 מ"מ מאחור (בוכנה יחידה), שנותנים עבודה ולא אכזבו. כן, גם הם לא בעלי היזיון חוזר כמו בלמים חסרי מערכת רגנרציה, אבל ביחס למשקל ולעומס, אין לנו תלונות מיוחדות.
וכדי שתוכלו לנצור את החוויות מהמסלול (ואתם תיקחו אותה למסלול), ביונדאי דאגו לכם למחבר ייעודי בתקרה למצלמת האקשן שלכם!
הנעה כפולה, עם מנוע חשמלי אחורי חזק יותר, ותוכלו גם לבחור את נטיית העברת הכוח לפנים או לאחור
לא סתם משפחתית גדולה, המרווח מאחור עצום
תא המטען שימושי דיו, אבל תראו את חיזוקי השלדה
מורידים דופק
אחרי שסיימנו להתגרזן ומתחילים תנועה בדרך הביתה, אין שום בעיה להפוך את ה-6N למשפחתית חשמלית מן המניין. עוברים למצב Eco, בלחיצת כפתור מבטלים את צליל המנוע המלאכותי והעברת ההילוכים המדומה, ואתם משייטים לכם בסטייל.
כן, היא נוקשה בעיר. כן, תרגישו בורות ביוב. זה נורא ביום-יום? לא ממש, אפשר להסתדר. מחוץ לעיר היא אחלה, לא מקפצת, ותחת עומס בכלל תודו למתלים האלו. גם בידוד הרעשים טוב אפילו בשיוט כביש 6.
שמנו את הטלפון על משטח הטעינה האלחוטית המוגבה (ככה שגם כאלו עם מצלמה בולטת ימצאו את מקומם), הקישוריות אלחוטיות ואתם מאזינים למוזיקה שאתם אוהבים דרך מערכת השמע של Bose מתומנת הרמקולים, ואם חורף אולי תפעילו גם את החימום בהגה (ויש אפילו חימום ליושבים מאחור), תפתחו קלות את גג השמש להכניס איזו בריזה נעימה ויאללה, בקרת שיוט אדפטיבית שומרת מרכז נתיב והוראות הניווט שמוצגות גם בתצוגה העילית מכווינות אותנו אל תחנת הטעינה.
הסוללה בקיבולת 80 קוט"ש (נטו) הבטיחה לנו בדף הנתונים טווח של 487 ק"מ, אבל בואו, אף אחד לא ינהג בה כדי לשבור שיאי טווח, ועם צריכת חשמל של 26 קוט"ש ל-100 ק"מ, התכנסנו לכדי קצת יותר מ-300 ק"מ מטעינה לטעינה. אבל איזה 300 ק"מ! ביום טוב תוכלו לגרד 350 ק"מ, אבל בשביל טווח ארוך, תקנו איוניק 6 רגילה (ועכשיו היא כבר לא מכוערת).
טעינה מהירה אפשרית בהספק של 350 קילוואט, מ-10% ל-80% ב-18 דקות, ואיך אומרים אצלנו - השלימו את החסר - כי אלו עמדות סופר נדירות. אבל היי, לא ויתרנו ואיתרנו אחת, כזו שיודעת לשחרר אפילו 360 קילוואט, ועדיין, כדי שבאמת הכל יתכנס ל-18 דקות, צריך התאמה מושלמת בין טמפרטורת הסוללה, העומס על העמדה וכו' וכו', ובסוף המתנו 42 דקות, כי כאמור הרכב היה אחרי נהיגה מאומצת, הטמפרטורה החיצונית גרמה לנו להזיע, ובעמדה היה מחובר רכב נוסף. אז בדקנו גם בעמדה בהספק נמוך יותר, של 160 קילוואט, ושם המתנו 40 דקות. המסקנה, בדיוק כמו שאמרנו, זמן הטעינה מושפע ממשתנים רבים. לפחות ניצלנו את העמדות הללו גם לבוסט קצר של טווח כדי להגיע בראש שקט למחוז חפצנו.
התנהגות הכביש באמת ספורטיבית. אחיזת הכביש נהדרת, אבל כזו שתוכלו גם להשתעשע איתה
עמדת הנהג קרבית. מנופי השליטה מאחורי ההגה, גם לרגנרציה וגם להעברת ההילוכים המדומה
הבטחה ל-487 ק“מ, אבל אתם לא תנהגו בה כדי לשבור שיאי טווח. גם הטעינה המהירה צריכה כינוס משתנים נדיר
מילות פרידה
מה נאמר ומה נגיד, יונדאי עשו זאת שוב. אחרי ה-5N, גם עם האיוניק 6N הצליחו ליצור חוויה שתגרום לכם לשכוח שאתם בחשמלית ולא רק זה, אלא גם לגרום לכם לרצות לצאת לנהוג, לא כדי להגיע לעבודה בזמן, אלא ממש לנהוג – להתרכז במבט רחוק, בזווית הכביש והפנייה, להבין כמה חזק לרדת על הבלמים, ואם בכלל, כי ה-6N מתעלה על ה-5 N, בזכות מבנה הולם יותר לספורטיבית, עם מרכז כובד נמוך יותר ותנוחת ישיבה עוטפת. וכן, היא גם מאובזרת, בטיחותית ופרקטית למשפחה, כך שגם ביום-יום היא תוכל לשרת אתכם באופן הכי שגרתי שיש.
אבל לא הכל מושלם כמובן. טווח הנסיעה הוא פשרה, אחרת סוללה גדולה יותר הייתה מעלה את המשקל הגבוה ממילא; הנוחות העירונית הסבירה וכושר תמרון גבולי; וכן, גם המחיר, 400 אלף שקל (זולה ב-10,000 שקל מה-5N), הוא לא זול ולא לכל אחד. אבל אם נבחן לעומק איפה עוד נמצא יכולות כאלו, הרכב הבא שמסוגל לספק לכם את אותה חוויה נקרא פורשה טייקן, והוא רק מתחיל מ-757 אלף שקל, ואם תרצו ביצועים דומים, כבר תצטרכו לקפוץ אל הטייקן GTS, ואם בפורשה עסקינן, לאחרונה הם אימצו את הרעיונות של יונדאי והוסיפו לטייקן העברת הילוכים מדומה. בקרוב גם ב.מ.וו תשלוף את השפן שלה בדמות ה-M3 החשמלית, שמאוד מסקרן מה היא תביא לתחום החשמליות הספורטיביות.
ואם יורשה לי, בנימה אישית - כמי שנהג על כל גרסאות הטייקן, ממגרסת הכניסה דרך ה"טורבו" ועד ה-GT המטורללת עם מעל ל-1,000 כ"ס - פער הטכנולוגיה כמעט ואינו קיים ובטח לא בפער של פי 2 ו-3 במחיר, שיקנה לכם בעיקר סמל נחשק (מאוד). מילות הפרידה אגב, לא נועדו להיפרד ממכוניות הבנזין הספורטיביות, ולהערכתנו הן לא ייעלמו כל כך מהר, על אחת כשהיצרנית משטוטגארט פועלת נמרצות להשגת פריצת דרך בתחום הדלק הסינטטי, ואז אנחנו, חולי ההגה / Petrol Heads, נוכל לחזור לנשום לרווחה (תרתי משמע) ולהתענג על סימפוניות צילינדרים ומערכות פליטה. ועד אז, יש כאן חשמלית ספורטיבית אמיתית.
יונדאי איוניק 6N. החשמלית הכי ספורטיבית שיש, בשליש מחיר מפורשה. מעניין מה-BMW M3 החשמלית תביא לתחום...