מסין לאירופה בחמש שנים
לפני 5 שנים - זמן רב במונחי עולם הרכב ובטח "נצח נצחים" בעידן הנוכחי של היצרניות הסיניות וקצב ההתפתחות המהיר שלהן - הציגה ג'ילי בשוק הבית את המונג'רו, שם הוא מוכר כ-Xingyue L ואפילו נמכר גם ברוסיה תחת השם וולגה K50.
השבוע, במסגרת תערוכת פריז 2026, ג'ילי מונג'רו נחת באירופה, כלומר עם תקינה מלאה והבטחה של איידן חה, מנכ"ל מותג ג'ילי אירופה וסגן נשיא לאסטרטגיה ומוצר ב-Geely Auto אירופה, שהדגם יקבל ציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופאי.
אגב, בחמש השנים הללו, ג'ילי עשתה את הסיפתח האירופאי שלה, ממש אצלנו בישראל, עם הגאומטרי C החשמלי, ובהמשך עם ה-E5 החשמלי גם כן ואחיו ההיברידי-נטען ג'ילי סטאריי, כך שבגדול ג'ילי שאנחנו מכירים, נשארה רק בקטגוריית ה-C-SUV. אבל כל זה עומד להשתנות.
(קרדיט: רן סגל)
צמיחה מדודה
קונצרן ג'ילי, כידוע הוא קונצרן ענק, ולא רק כי הוא סיני, אלה בגלל שהוא באמת מרכז תחתיו המון מותגים - ג'ילי, וולוו, פולסטאר, לינק & קו, זיקר, לוטוס, שותפות שווה עם מרצדס במותג סמארט, ועוד מותגים כמו גלקסי, ליבן או רדאר עם טנדר חשמלי ופאריזון המסחרי, LEVC שמייצרת את המונית הלונדונית ועוד אי אלו שותפיות בתעשייה העולמית.
אבל אם נתמקד רגע בשוק האירופאי, ג'ילי לא הסתערה עליו כמו קונצרנים אחרים, היא עושה את זה בקצב שלה ומעדיפה לבסס את המותג ולא להשיק מותגי מדבקה חדשות לבקרים, ע"ע קונצרן צ'רי (חשוב לציין שמדובר באסטרטגיות שונות ולא בהכרח שאחת עדיפה על השנייה).
כאמור, ג'ילי שיחקה באירופה ובישראל בתוך סגמנט אחד, אבל עם הצגתה של הג'ילי E2, הסופר מיני החשמלית המותג התרחב לאחת הקטגוריות הכי חשובות ביבשת הישנה. אלינו היא תגיע רק בתחילת 2027, אבל ההתרחבות היא גם כלפי מעלה, עם המונג'רו שיגיע לישראל בסוף השנה וכאן העסק מתחיל להיות מעניין.
(קרדיט: רן סגל)
כמה גדול וכמה מושבים?
המונג'רו מבוסס פלטפורמת GEA-Evo שהיא גרסה מתקדמת ל-CMA המשמשת את וולוו XC40 ולינק & קו 01, אבל לעומתם הוא ממש לא קומפקטי, אלא D-SUV קלאסי.
למונג'רו 5 מושבים , אבל בהשוואה לסטראיי הוא ארוך ממנו ב-6 ס"מ (4.80 מטר), צר רק בס"מ אחד (1.89 מטר), גבוה ב-1.4 ס"מ (1.70 מטר) ובסיס הגלגלים ארוך ב-9 ס"מ (2.84 מטר), כך שבסופו של דבר הוא מרווח יותר, ולא רק זה, כי תא המטען גדול ב-105 ליטר (633 ליטר) ויודעים מה עוד יש שם? כן, גלגל ספייר! אגב, מרווח הגחון עומד על 18.4-18.9 ס"מ (בהתאם לגרסה). בג'ילי מבינים את דרישות השוק הישראלי ובכלל, לדגם עם שבעה מושבים, אך בשלב זה תכנון מחדש של המונג'רו לשאת עוד שני מושבים ולשמור על רמת בטיחות גבוהה, מהווה מגבלה, כך לפי מנכ"ל ג'ילי אירופה, אך ג'ילי עוד לא אמרה את המילה האחרונה בנושא.
העיצוב לא מזכיר את דגמי ג'ילי המוכרים לנו, אלא דווקא כמה מכוניות סדאן של היצרנית, המשווקת רק בסין, בעלות גריל חריצים רחב ובולט, ובכלל, המראה קשוח יותר ופחות עדין, אבל בקטע טוב, כי אם תשימו לו סמל אחר במרכז, נגיד אינפיניטי (נגיד!) הוא לא יראה "סיני". מאחור הוא כבר ממש שגרתי, לא משהו שלא ראינו נגיד ב-BYD סיל U או MG S9 - פנסים שנמתחים לרוחב דלת תא המטען שנגמרים בזווית מסוימת, יש גם כיתוב שם המותג במרכז ופגוש מסוגנן.
לעומת החזית המוחצנת, תא הנוסעים כבר בסידור שמוכר לנו היטב מדגמים סינים רבים, אבל יש פה כמה נגיעות מעניינות. מול הנהג, לוח מחוונים דיגיטלי "12.3 שאינו עמוס כלל, עם תצוגת הבטיחות במרכז ושתי תצוגות מתחלפות בצדדים כשהשליטה מההגה באמצעות כפתורים פיזיים, ועל השמשה מוקרנת תצוגה עילית רחבה בגודל "25.6. במרכז הדשבורד מסך מולטימדיה בגודל "15.6 עם קישוריות אלחוטיות לנייד ויש גם משטח טעינה אלחוטית. בנוגע להנדסת האנוש - ממשק המולטימדיה פשוט ואינו עמוס, ישנם פקדים פיזיים לבקרת האקלים והם שוכנים בקונסולה המרכזית וביניהם גלגלת קריסטל גדולה שמשמשת לכוונון עוצמת השמע, ובכלל ההתאקלמות לרכב הייתה מהירה מאוד.
אמרנו נגיעות מעניינות, ובכן בגרסה הבכירה בה נהגנו ישנם מושבים בריפוד עור בצבע קרם, שהגיע גם לרוחב חלקו התחתון של הדשבורד, ההגה בציפוי דו-גוני של קרם ושחור, חלקו העליון של הדשבורד והדלתות עשוי גומי עבה עם תפירה מדומה, תחתיו נמצא בדלתות ובקונסולה המרכזית, גימור דמוי עץ חום, פס כסוף ושוב דיפון עור בגוון קרם, מול הנהג ישנה גם חריטת לייזר של הרים, בכל זאת, אתם ברכב פנאי עם הנעה כפולה.
(קרדיט: רן סגל)
פלאג-אין בטכנולוגיה סינית
גרסת הפלאג-אין האירופאית שונה ממה שהוצג בסין לפני כ-4 שנים, אך לא מבחינת אופי העבודה, כשההנעה העיקרית היא החשמלית ומנוע הבנזין משמש בעיקר לטעינת הסוללה או מצטרף כתמיכה תחת עומס.
בכל מקרה, עדיין מדובר במנוע טורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר (139 כ"ס) ומנוע חשמלי מלפנים או בגרסת ההנעה הכפולה עם מנוע חשמלי נוסף מאחור.
ההספק המשולב בגרסת ההנעה הכפולה בה נהגנו עומד על 335 כ"ס, למנוע משודכת תיבת DHT עם 3 הילוכים והאצה זריזה ל-100 קמ"ש של 5.8 שניות, כשהרכב הגדול שוקל 2.08 טון. לגרסה זו סוללה בקיבולת 29.8 קוט"ש, עם טווח נסיעה חשמלי של 116 ק"מ, עם מטען פנימי 6.6 קילוואט וטעינה מהירה 78 קוט"ש (30%-80% ב-15 דקות).
גרסת ההנעה הכפולה מגיעה ברמת הגימור הגבוהה ביותר, ולארץ תגיע גם גרסת הנעה קדמית (מנוע חשמלי יחיד, 163 כ"ס) בהספק משולב של 273 כ"ס (7.7 שניות ל-100 קמ"ש) עם סוללה קטנה יותר בקיבולת 18.4 קוט"ש. הטווח החשמלי עומד על 82 ק"מ כשטעינה מהירה בהספק נמוך יותר של 38 קילוואט (30%-80% ב-20 דקות)
הביצועים בגרסת ה-AWD טובים מאוד אבל למרות ההספק המכובד, לא מדובר בתחושה עוצמתית, אלא בהאצות ליניארית, אך עם יכולת לצבור מהירות בקצב גבוה. ישנו בורר מצבי נהיגה עם 6 אופציות, לעומת 4 בהנעה הקדמית (תוספת מצב שטח וחול), כאשר המצבים -"פיור" (חיסכון), היברידי, פאוור (ספורט) ושלג - מוכרים בהבדלים ביניהם.
חווית הנסיעה הראשונית, על אחת תנוחת הישיבה הגבוהה מקנה תחושה בטוחה מאוד, וגם נוחות הנסיעה עושה רושם בוגר, אפילו על כבישי מלבנים משתלבות ומחורצות. ואם נתייחס לאבזור, בטח לא התלוננו על המושבים המחוממים, המאוורים שעל הדרך גם עשו לנו עיסוי בגב, והיושבים מאחור עם אזור אקלים נפרד, כוונון חשמלי למסעד וחימום במושבים. כאמור, גרסת ההנעה הכפולה תגיע ברמת הגימור הבכירה, בעוד לגרסת ההנעה הקדמית יוצעו שתי רמות גימור, אך גם בגרסת הכניסה הצפי הוא לרשימת אבזור מכובדת ומערך בטיחות מקיף, שאגב מהתרשמותינו הקצרה לא צפצף יתר על המידה, אך תיקון הסטייה מנתיב היה לעיתים חד.
(קרדיט: רן סגל)
עולים שלב
ג'ילי ישראל סוף סוף מרחיבה את היצע הדגמים שלה, ואחרי שביססה בשנים האחרונות את מעמדה בשוק המקומי - הגיע הזמן לעלות שלב. מהתרשמותינו הקצרה, המונג'רו הוא רכב פנאי בשל, כזה שיתאים למשפחות רבות, שמבקשות מרווח ושימושיות והן לציי הרכב עם הנעת הפלאג-אין המבוקשת.
נזכיר שוב שמדובר הייתה בטעימת מבחן קצרה מאוד שאנשי היבואנית הצליחו לסדר עבורנו ממש יום לאחר החשיפה האירופאית, כך שבקרוב מאוד נבדוק בציציותיו של המונג'רו בכבישי ישראל.
כשהמונג'רו יגיע ארצה בסוף השנה, אנו בטוחים שהתמחור יהיה אטרקטיבי בין המתחרים בעלי הנעת כלאיים, כמו אומודה 7, ג'אקו 7, BYD סיל U או ליפמוטור C10, בטח כשמלחמת המחירים מתחוללת כיום דווקא בין המותגים הסיניים שמציגים רכבים שהלכו והשתפרו מהר מאוד עם השנים.