כשקיה נירו הגיח לעולם ב-2016 לצד יונדאי איוניק, הוא סימן את יריית הפתיחה של הקוריאנים לעבר עידן ההנעה ההיברידית. באותה העת, יש שראו בטכנולוגיה רק שלב מעבר בדרך לעידן החשמלי, ויש כאלה שהשכילו להבחין שעוד ארוכה הדרך. 7 שנים לאחר מכן נחת בישראל הדור השני, אשר עבר בחודשים האחרונים ריענון נוסף שנועד לשמור אותו רלוונטי מול התחרות הגוברת מסין.
מעבר לשדרוג הקוסמטי והתחושתי, השינוי המשמעותי ביותר נוגע למפרט האבזור של גרסת הכניסה, זו שסביר להניח שתוצע לכם במקום העבודה - וכוללת מעתה גג פנורמי נפתח וריפודי דמוי עור. יצאנו לבדוק האם הנירו המעודכן מצליח לשמר את מעמדו כאחד הכלים השימושיים והמשתלמים בסגמנט, או שהתחרות מסין תגבר גם הפעם על השמרנות, ולמי הוא עשוי להתאים כשהספורטאז׳ ההיברידי מתומחר רק 8,000 שקל מעליו.
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני זכה לליטושים קלים לחתימות האור. תא הנוסעים מיישר קו עם ליין הדגמים המעודכן של קיה, ומשמר את הפקדים הפיזיים.
איכות נסיעה ואבזור: יכולת השיכוך נותרה טובה מאוד, ולזה מצטרף בידוד רעשים שהשתפר קלות. רשימת האבזור ארוכה כבר מגרסת הכניסה, אך חסרה דלת תא מטען חשמלית גם בזו הבכירה ביותר.
ביצועים והתנהגות: יחידת ההנעה אינה נמרצת ונסמכת רבות על רמת הטעינה של הסוללה. התנהגות הכביש בטוחה מאוד, אך רחוקה מלהיות דינמית.
למי מתאים: למי שמחפש רכב משפחתי שימושי, חסכוני ובטוח - הן עבור לקוחות פרטיים והן לציי רכב, ומעדיף ממדים קטנים מהספורטאז', אך לא קטנים מדי.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-177 אלף שקל (רכב המבחן 180 אלף שקל)
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
קיה נירו המחודש: מה השתנה?
עיצוב ותא נוסעים
בכל הנוגע למראה החיצוני, הנירו שומר על קווי המתאר המוכרים ומסתפק בריענון קוסמטי קל בלבד לחתימת האור הקדמית והאחורית. השורה התחתונה נותרת כשהייתה: קרוסאובר מודרני שלא מנסה למשוך תשומת לב מיותרת בכביש.
בתא הנוסעים ההבדל בולט יותר. הקונסולה המרכזית החדשה דומה בפריסתה לזו של יתר דגמי קיה העדכניים, עם תצוגה רחבה שבנויה משני מסכים של ״12.3 כל אחד. גלגל ההגה הדו-חישורי גם הוא משהו שראינו בעבר וכך לוח הפקדים שמחליף בין שליטה בשמע לשליטה בבקרת האקלים. איכות החומרים וההרכבה השתפרה קלות ונותרה טובה, והנדסת האנוש ברורה כשהייתה.
תנוחת הישיבה גבוהה במקצת ממכונית משפחתית קלאסית, אך לא תקבלו כאן את תחושת הגובה של הספורטאז׳ ודומיו. מושב הנהג נוח ועוטף, אם כי עיצוב משענת הראש בולט מדי ומביא לישיבה כפופה או מאידך מצריך הסטת משענת הגב לאחור. מאחור תמצאו מרווח טוב מאוד לשני מבוגרים, או שלושה ילדים בגודל ממוצע. אלה, ייהנו גם מיציאת מיזוג ומשקעי טעינה.
תא המטען מציג נפח של 404 ליטר, ולמרות שלא מדובר בנתון הנדיב בסגמנט, גובה המפתח נגיש ומנוצל באופן יעיל. לאור העובדה שמדובר בגרסה הבכירה, בולטת בהיעדרה פתיחה חשמלית, אך שמחנו לפגוש גלגל חלופי מתחת לרצפה, בשביל השקט הנפשי אתם יודעים.
יישור קו עיצובי עם שאר דגמי קיה העדכניים
הגיע הזמן להגיד - משענות הראש האלו לא נוחות, במיוחד אם יש לכן קוקו
מרווח טוב מאוד לשני מבוגרים או שלושה ילדים בגודל ממוצע
איכות נסיעה ואבזור
ביחס לתג המחיר, נוחות הנסיעה נותרה נקודת חוזק מוכרת בזכות כיול מתלים רך אך גם מרוסן, כזה שסופג היטב את תלאות כביש. מחוץ לעיר התחושה המוצקה נשמרת, ואז גם מורגש השיפור בבידוד הרעשים, כל זאת על אף החישוקים הגדולים ברכב המבחן, המתהדרים גם בחתך נמוך.
קיה נירו משווק בשתי רמות גימור, הראשונה EX ממוקדת בציי רכב וכוללת למשל את חלון הגג החשמלי שהצטרף למפרט וגם ריפוד העור הסינטטי, לצד מצלמת רוורס, חיישני חנייה היקפיים וחישוקי ״16. רמת הגימור הנבחנת Premium מוסיפה מושב נהג חשמלי, תאורת אווירה, גימורים מושחרים וחישוקי "18.
מערך הבטיחות נותר מקיף וללא שינוי בין רמות הגימור. תמצאו כאן את כל המערכות המקובלות בשוק, אשר פעולתן מהוקצעת מאוד. אמרנו בעבר ונגיד שוב, יונדאי-קיה פיצחו את הכיול המאוזן שמאפשר לחיות לצד ההתרעות מבלי לנטרל אותן, אך גם לא לסבול מעודף התערבות בזמן נהיגה. יצרנים יקרים, ראו ורשמו לפניכם.
על הנייר, לא מדובר בתא מטען גדול במיוחד, אך הוא שימושי למדי
נוחות הנסיעה טובה מאוד
ביצועים והתנהגות
בקיה בחרו שלא להשתגע, וממשיכים להתבסס על מנוע 1.6 ליטר שכויל מחדש ומייצר כעת הספק של 102 כ״ס (93 כ״ס טרום העדכון). לזה מצטרף מנוע חשמלי בהספק 43.5 כ״ס המביאים להספק משולב של 138 כ״ס (129 כ״ס טרום העדכון). הכוח יורד לגלגלים הקדמיים דרך תיבת 6 הילוכים כפולת מצמדים ונתון התאוצה ל-100 קמ״ש נותר 11.3 שניות.
המטרים הראשונים מתבצעים כמעט תמיד על טהרת החשמל ובתוך העיר המערכת מספקת די והותר כוח כדי להתגלגל בכוח הסוללה בלבד. גם כאשר מנוע הבנזין מצטרף למאמץ זה נעשה בצורה חלקה, כשהזמינות המיידית של המנוע החשמלי מצליחה לעדן ולטשטש את פעולת תיבת ההילוכים כפולת המצמדים במהירויות נמוכות.
מחוץ לעיר, מצב העניינים מתהפך וצבירת המהירות תתאים לשימוש יום יומי מתון, ופחות לאנשי ה"פדאל טו דה מטאל". הדבר בולט במיוחד כשרמת הטעינה בסוללה יורדת והסיוע החשמלי דועך, אז גם חודר הרבה יותר רעש מנוע. תפעול הבלימה הרגנרטיבית פשוט מצוין ומאפשר בחירה בין 3 דרגות עוצמה, לרבות אוטומטית שמתאימה את עוצמת הבלימה לרכב מלפנים עד עצירה. צריכת הדלק לאורך ימי המבחן התמקמה באופן יציב סביב 17.5 ק״מ לליטר. מניסיוננו, נהיגה מחושבת יכולה בקלות להביא לנתון טוב משמעותית.
בסעיף הדינמי, הנירו שומר על אופי שקול והגיוני; האחיזה גבוהה ותחושת הביטחון בפניות מצוינת בזכות צמיגים מצוינים של קונטיננטל, אך היעדר תקשורת מההגה וחוסר הנכונות של התיבה לנהיגה נמרצת גם במצב השליטה הידני, מבהירים את גבולות הגזרה.
רשימת אבזור ששופרה והנדסת האנוש נותרה טובה מאוד
הביצועים טובים, אבל כמו בעבר לא מדובר במשהו עוצמתי, אך כן חסכוני
סיכום
עדכון אמצע החיים של קיה נירו קובע סדר עדיפויות ברור: שדרוג מתבקש של סביבת הנהג והעשרת האבזור, לצד שימור היתרונות הבסיסיים שהפכו אותו לפופולרי. לטובתו נזקוף הנדסת אנוש טובה מאוד, נוחות נסיעה טובה לצד בידוד רעשים משופר וצריכת דלק נהדרת. מנגד, המגבלות נותרו בעינן עם תגובות מנוע מתונות, מרווח סביר במושב האחורי ותמחור שמציב אותו קרוב מדי לקרוסאוברים גדולים ממנו.
בסביבת מחיר של 177-180 אלף שקל, הנירו מתייצב מול מתחרים ישירים כמו טויוטה קורולה קרוס ויונדאי קונה, לצד דגמים חשמליים ופלאג-אין מסין שמאתגרים אותו בגזרת המחיר והאבזור מול פשרה בבגרות ההנדסית ובמוניטין, ומעל לכל אלה - בתוספת תשלום קטנה ממתין האח הגדול – קיה ספורטאז', שמציע יתרון ברור בנוכחות, במרווח למשפחה וביחידת הכוח. למרות כל זאת, נדמה כי הנירו נמנע מיומרות ומציע חבילה מאוזנת ועשויה היטב עבור מי שמחפש רכב משפחתי שימושי, חסכוני ובטוח - הן ללקוחות פרטיים והן לציי רכב.