$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מכת מדינה: דופקים מכוניות בחניה ובורחים

חברות הביטוח מדווחות על עליה בשכיחות התופעה

מערכת עולם הרכב  24.10.18 - 09:57
Getting your Trinity Audio player ready...

תגיות: 1234עולם הרכב

קרה לכם פעם שחזרתם לרכב ונאלמתם דום מול מעיכת פח או מראה שבורה ללא שהשאירו פרטים? סבירות גבוהה מאוד שכן. עד כמה התופעה שכיחה? לראשונה בישראל ערך איגוד שמאי הרכב בדיקה מדגמית בקרב 503 מקרי נזק ממנה עולה כי 11.5% מהפניות למוסכים ו/או לחברות הביטוח לצורך תיקון נזקי פח והביטוח, הינן בגין נזקים שנגרמו לרכב חונה ללא שהושארו פרטי יצירת קשר עם הפוגע.
 
התופעה צמחה לממדים חסרי תקדים היות והציבור אינו חושש מהשלכותיה: "במקרים רבים  המשטרה לא ממצה את הדין מול הנהגים שברחו. גם אם העברת למשטרה סרטון וידאו שמוכיח באופן בלתי משתמע כי הנהג ברח, הסיכוי כי יוגש נגדו כתב אישום – "קטן מאוד", אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר  ועדת נזקי רכוש הארצית של לשכת עורכי הדין; "לרוב, המשטרה תזמן את הנהג הפוגע לחקירה, אולם התיק יסגר מחוסר עניין לציבור. אין כאן אלמנט של הרתעה. קח למשל מקרה של בחור שתועד גונב סחורה בשווי של אלף שקל מחנות. ההתייחסות של המשטרה במקרה הזה תהיה הרבה יותר מחמירה והסבירות כי יוגש נגדו כתב אישום, גבוהה לאין שיעור".

 

"יבוא על עונשו"

לשון החוק מאוד ברורה בעניין: תקנה 145 לתקנות התעבורה שעוסקת במקרה של תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב או לרכוש אחר קובעת כי היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום, ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין ובה יפרט את המידע הרלוונטי. כמו כן, סעיף 2 לתקנה קובע כי מחובת הנוהג ברכב להודיע תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

 

היות והמשטרה לא ממהרת להגיש כתבי אישום בעבירה זו, לבתי המשפט אין הזדמנות של ממש לבטא את עמדתם ביחס לחומרתה ולגזור על הנהג שברח עונש מרתיע. לצד זאת, בפסק דין חריג שניתן לפני מספר שנים, קבע בית המשפט לתעבורה בירושלים כי רישיונה של נהגת יפסל למשך שישה חודשים, לאחר שפגעה ברכב אחר, וברחה מבלי שהשאירה פרטים מזהים; "מן ההכרח שיצא מבית המשפט מסר ברור, תקיף וחד משמעי", כתב השופט אברהם טננבוים בפסק הדין. "מי שבוחר לברוח ממקום תאונה לאחר שגרם נזק, מבלי למסור או להשאיר פרטי זיהוי ליצירת קשר - יבוא על עונשו".

 

המציאות מלמדת כי גם במקרים לא מעטים בהם הנהג שרכבו נפגע מצליח לאתר עד שצפה בהתרחשות, המשטרה אינה ממצה את הדין עם הנהג הפוגע. "השכן שלי עמד בחלון וראה משאית עושה רוורס ופוגעת ברכב שלי. הוא הצליח לכתוב את המספר ואת כל הפרטים הבאתי למשטרה" מספר צביקה, בחור בן 40 מתל אביב ל"עולם הרכב". "זה היה לפני חצי שנה, ולפני חודש אמרו לי שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. אין לי פוליסת מקיף אלא רק כיסוי צד ג. שילמתי על המעיכה לדלת 6000 שקלים, אולם זה לא מעניין את המשטרה. אני משער שאם הייתי סלב, היא היתה כבר מזמן מטפלת".  
 
ניתן לסבור ובצדק מסוים כי מבחינת המשטרה, במדרג הדחיפות בטיפול בעבירות, עבירה זו מדורגת נמוך, לבטח כאשר בסופו של יום, מי שנושא בעיקר ההשלכות הכלכליות של תופעה זו הן חברות הביטוח. אולם הנחה זו אינה מדויקת בלשון המעטה שכן הנזק הכספי שנגרם למבוטח גדול הרבה יותר מההשתתפות העצמית אותה הוא ישלם במקרה של דיווח על נזק. "צריך לזכור כי הפעלת הפוליסה והגשת תביעה לחברת הביטוח גוררת אובדן של הנחת היעדר התביעות שיכולה במקרים מסוימים להגיע גם להפסד של אלפי שקלים בשנה" מסבירים זוהר ואבי צדיק, מסוכנות הביטוח צבר שמבטחת רבים מרכבי היוקרה בישראל."כולנו משלמים את מחיר ההפקרות. גובה הפרמיות שאנו משלמים מגלמות את שכיחות התופעה של תאונות הפגע וברח. מי שנושא בעלות הם כלל הנהגים בישראל".
 
 

אם יש לכם סרטון – לכו עם זה עד הסוף

העובדה כי משטרת ישראל אינה ממהרת למצות את הדין עם הנהגים העברייניים, איננה שוללת את האפשרות של בעלי הרכבים שנפגעו להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט בבקשה כי יפוצו בגין נזקיהם.  במצב בו התובע מחזיק בידיו סרטון וידאו שמצביע על מעורבות הרכב הסבירות כי בית המשפט יפסוק פיצויים – גבוהה. המצב מסתבך כאשר לתובע הושאר פתק על גבי הרכב שנכתב ע"י עד לתאונה, שנדרש להגיע לבית המשפט לצורך מתן עדות. במקרים רבים, העדים מסרבים להגיע ולרוב, אין די בכתיבת תצהיר על ידם. במקרים אחרים ומעצבנים אף יותר, הפוגע מעלה טיעון הגנה מקומם מאוד –"לא הייתי במקום התאונה: טופלים עלי האשמת שווא". 
 
במקרה כזה, מסביר עו"ד ורשה, נטיית בתי המשפט היא להתייחס לעדותו של העד כמהימנה היות ואין לו כל אינטרס לפגוע בגורם שאינו מוכר לו. לדבריו, השופטים מבקשים לראות את הפתק שהוא רשם בשביל לשלול את האפשרות כי מדובר על טעות בזיהוי. בשלב השני, השופט יבקש לברר לעומק את מהימנות האליבי שזה יביא. "לא די בכך שזה יעיד כי במועד התאונה היה במקום אחר, אלא עליו להביא עדות לכך כמו גם ראיות שתומכות בכך כי גם יתר בני המשפחה שעושים שימוש ברכב היו במקום אחר בעת האירוע הנטען".