הנהג הצעיר נפל קורבן לתכסיסים של חברת הביטוח

האם חוקר הביטוח הזדהה בפני המבוטח כחוקר משטרה? בעוד שעל שאלה זו אין תשובה חד משמעית, דבר אחד ברור עולה מהסיפור כאן – חברת הביטוח ניסתה להעליל על המבוטח האשמת שווא של נוכל, בעוד שבסופו של יום, התברר כי היא זו שהתנהלה בחוסר יושר

ניר בן טובים  03.02.20 - 11:12

תגיות: ביטוח רכב

תחילת כתבה

עלות הביטוח לנהגים צעירים בישראל נוסקת לעיתים לגבהים שחוצים את רף 6,000 השקלים. אחת מהשיטות להוזלת הפרמיה היא רכישת פוליסה בה ניתן להרחיב זמנית את היקף הכיסוי לגילאים אלו, באמצעות כניסה לאפליקציה או באופן אחר שהותר על פי תנאי המבטחת. וכך עשה הבחור בסיפור שלפנינו, שנהג ברכבו של אביו. אלא שרצה הגורל, ודקות ספורות לאחר מכן, התרחשה תאונה דרכים. במזל, זו הסתיימה עם פציעות קלות בלבד, אבל מצבו של הרכב היה חמור בהרבה ושמאי העריך את נזקיו צפונית מ-40 אלף שקלים. בשלב הזה, פונה המבוטח לחברת הביטוח – אחת מחברות הביטוח הישירות ומבקש לממש את זכותו, אולם אז התחוור לו שאין בכוונתה לשלם לו אף לא שקל אחד בודד (כמה מפתיע...).

מדוע? לטענתה, הכיסוי הביטוחי נרכש רק לאחר מועד התאונה ולא קודם לכן ולפיכך יתכבד נא "כבודו" למצוא מקורות מימון חלופיים לתיקון הנזק. חברת הביטוח נאחזה בחוק חוזה הביטוח ובפסיקות בתי המשפט על פיהם, היה ונמסר לה מידע כוזב או שהעלימו ממנה עובדות בנוגע למקרה הביטוח והדבר נעשה בכוונת מרמה, כי אז היא פטורה מחובתה לשלם פיצוי.

הכסף נשאר בכיסה של חברת הביטוח והמבוטח האומלל נאלץ לבקש את יומו בבית המשפט. בשלב הראשון, העלה בא כוחו, עו"ד גיא בני משה ממשרדו של אליאס פאנוס, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, את החוקר על דוכן העדים, על מנת שיבהיר מדוע זה הציג את עצמו " כחוקר משטרה" ולא כחוקר ביטוח. זה התעקש כי לא היו דברים מעולם, אולם באורח פלא ובניגוד למקובל, תחילתה של החקירה לא הוקלטה.

וכיצד ביססה חברת הביטוח את טענתה כי הפוליסה הוצאה לאחר מועד התאונה? לבית המשפט הוצג צילום מסך " שטיבו ומקורו אינו ידוע" כדברי הרשמת הבכירה אביגיל פרי, בו מופיעה השעה 14:49:38 שאמורה להיות השעה בה עודכנה המבטחת על הרחבת הכיסוי הביטוחי. לצד זאת, הובאה ראיה נוספת – צילום של זירת התאונה שצולם ע"י בנו של נהג הרכב הנוסף שנפגע, באותה השעה בדיוק. כל בר דעת יניח ובצדק כי הסבירות שהתאונה ארעה בדיוק באותה השעה הינה קלושה. הבעיה היא כי צילום המסך לא אומת בתצהיר ולא הוגש כראיה ולתובע לא ניתנה הזדמנות להתמודד עימה.

הערכות של גורמים בענף הביטוח הן כי 20% מתביעות הביטוח כוזבות. כפועל יוצא, כולנו משלמים את המחיר בדמות פרמיה שגובהה משקף את סטטיסטיקת התביעות בישראל בענף הרכב( היינו רכוש). מנגד, על מנת לדחות תביעות בנסיבות של מרמה, על חברת הביטוח להציג ראיות כבדות משקל. המצאה של צילום מסך שטיבו לא ברור כביסוס לטענה כזו וגרירה של המבוטח באין ברירה להליך משפטי נחשבת התנהלות פסולה, שראויה לגינוי ולהוקעה.

חומרת הדברים מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי חברת הביטוח הוליכה שולל גם את החוקר, שתפקידו הינו לרדת לחקר האמת. זה מציין בעדותו כי לא בדק את הנחת המוצא שנמסרה לו על ידה ביחס למועד רכישת הרחבת הפוליסה. משכך, כותבת הרשמת כי "כלל חקירתו והמסקנות שבו מתייחסות למועד עריכת ההרחבה כתורה למשה מסיני מבלי שגובה בראיה".

בסופו של יום, הצליח משרדו של עו"ד פאנוס להדוף את טענותיה של חברת הביטוח  ונפסק כי זו תשלם לתובע את מלוא נזקיו. לדברי העו"ד: "חברת הביטוח דחתה תביעה על סמך 'תחושת בטן' וסברה לבטח כי המבוטח יתייאש ויסכים להתפשר, אולם הוכחנו פעם נוספת כי אין היא יכולה לקפח את לקוחותינו ולא לשלם על כך מחיר. מלבד מלוא עלות הנזק, היא תשלם עוד סכום בלתי מבוטל כשכ"ט והוצאות נוספות."