מיומנו של מעקל מכוניות: "לא נכנס לפזורה הבדואית לבד"

תפסנו את דני, קבלן משנה של הוצאה לפועל לשיחה מרחוק על שגרת מעקלי המכוניות והאופנועים גם בזמן הקורונה. "זאת לא עבודה לבחורים חמודים. אבל כשהייתי צריך לקחת מרצדס מפוארת מאזור עוין, לא העזתי להגיע לשם בלי כוח שיטור". בתוך כך, יש לנו גם כמה טיפים מעורכי הדין של אתר LAWGUIDE למי שכבר הסתבכו בחובות עם רכביהם

ניר בן טובים  15.04.20 - 17:05
(צילום אילוסטרציה: אייל אברהמי)
(צילום אילוסטרציה: אייל אברהמי)
תחילת כתבה

"לפני חודשיים קיבלתי קריאה לבית בסביון בשביל לעקל 2 כלי רכב של בחור צעיר יחסית, לא יודע מאיפה ואיך הוא עשה את הכסף שלו ואני לא שמאי מקרקעין, אבל להערכתי זה בית ששווה 10 מיליון שקל וגם הג'יפ ריינג' רובר שלו והמרצדס החדשה של אשתו שווים למעלה ממיליון שקלים. הקיצר, החלאה הזה יוצא לי מהבית עם אלה ביד, משחק לי אותה רמבו. אם אני פוגש אחד כזה ברחוב, אני עושה לו קיפול כמו של הימ"ר – קיפול בננה, אבל כשאני בעבודה – אסור לי להפעיל אלימות. אז עשיתי אחורה פנה וחזרתי עם שוטרים". כך מספר לעולם הרכב דני – קבלן משנה של הוצאה לפועל, שפותח בפנינו אפיק לעולם המסוכן ולשגרה היומית של מעקלי רכבים בישראל, גם בתקופת קורונה.

אז התדמית של המעקל הביריון והאלים, אינה מוצדקת?

אני לא מכיר בחורים רגישים שעובדים בתחום - לא מבחינה אישיותית ולא מבחינת הופעה. אתה צריך להיות עם חזות מספיק מרתיעה בשביל שיבינו את המסר. זו לא עבודה שמתאימה לבחורים חמודים, אף אחד כאן לא חמוד אבל אסור לנו לנקוט באלימות פיזית. אנחנו פועלים כשליחים של החוק. ולרוב, עובדים עבור ההוצאה לפועל. יש הגדרות מאוד ברורות מה ניתן או לא ניתן לעשות, ובשום מקום לא כתוב שמותר לנו להפעיל אלימות פיזית.

אתם מגיעים לבית שהדלת בו נעולה, ידוע לך שהוא מאחוריה אך מסרב לפתוח. מה אתה עושה?

בטוח שלא פורץ את הדלת בכוחות עצמי ועל דעת עצמי. גם אם היה לי את המכשור המתאים שעובד על לחץ של גז, אסור לי לגרום לנזקים במהלך העיקול. אם צריך לנקוט באמצעים כאלו – אני קורא למשטרה. 

זה נכון שהכי קל לכם לעשות גביה בישובים של יהודים? לעקל מכונית בפזורה הבדואית זה סיפור אחר. מסוכן.

זה נכון ברמה מסוימת. אין מחלוקת - הרבה יותר מפחיד ואפילו מסוכן לעשות שם גביה. כבר יצא לי בתחילת הדרך להגיע לשם בשביל להעמיס רכב וכמעט לא חזרתי. זה היה לפני עשר שנים, נסעתי לאיזה מאהל ענק ליד העיר ערד, ממש קרוב לכניסה אליה. אם אני לא טועה, היינו צריכים להרים לגרר מרצדס 320S. איך שירדנו מהרכב, התחילו להקיף אותנו מלא מקומיים, עשרות והתחיל להיות בלאגן; צעקות, קללות, מה לא. אני קולט שזה לא הולך לשום מקום חיובי ועוד רגע, גם נשלפת שם סכין או אפילו נשק חם. אז עשיתי מהר אחורה פנה. פעם הבאה שחזרתי לשם, זה היה כבר עם כוח שיטור גדול.
 
ספר על עוד מקרה מעניין שהתרחש במגזר

שלחו אותי לעשות עיקול של קטנוע TMAX בכפר קאסם. ומלכתחילה אמרתי להם שאין מצב שאני מגיע לשם, בטח לא עם עוד גובה בודד. כאן צריך צוות. אבל איכשהוא הצליחו לשכנע אותי לעשות את זה. עכשיו שתבין, אני השתתפתי במלחמת לבנון השנייה, שרתתי ביחידה מובחרת ואני לא פראייר, אבל זו הפעם היחידה בקריירה שלי שהרגליים שלי רעדו ואמרתי לעצמי שיש מצב שאני נקלע למלכודת מוות. מה שקרה הוא, שאני קולט את הקטנוע עומד ליד איזו מכולת. עצרתי את הרכב ובאתי להעמיס אותו אבל אז הגיעו בריצה 5 חבר'ה ואני רואה שלאחד מהם יש אקדח. גם אני חמוש, אבל אני מבין שזה מדרון חלקלק. הם עבריינים כבדים, אומנם ילדים אבל מאלו הכי צריך לחשוש כי אין להם ברקסים בכלל. השארתי את הקטנוע ועפתי משם.

אז אתה חושש רק מעיקולים במגזר? 

היו לי גם לא מעט מצבים מפחידים בעיקולים אצל יהודים. הגעתי לפני שנתיים לדירת גג מפוארת באשדוד ולא ידעתי מראש שמדובר על עבריין צעיר, אבל מקושר. מישהו שאתה קורא עליו כתבות אחת לכמה זמן. אני עולה לקומה 9 ומציג לאשתו שפותחת את הדלת את צו העיקול, כאשר ברקע אני שומע אותו צועק לה: "שלא תעיזי להכניס אותם לדירה"!. אחרי כמה שניות הוא יוצא אלי ואומר לי באלו המילים: "אם אתה לא עף לי עכשיו מהפנים, אני אדאג שאתה תאכל מרורים. אני אתקשר לכמה חברים שלי והם יעקלו לך ולאימא שלך את החיים".

איך זה נגמר?

נגמר בזה שהסברתי לו שבין היתר, הצבתי כרגע שומרים ליד הפורשה שלו שחונה למטה ותוך עשר דקות, אני מרים לו את הרכב, עם ראש ארגון הפשיעה שלו או בלי. אחרי כמה דקות של ויכוחים הוא נתן לי מזומן וסגר 70% מהחוב. לקחתי את הכסף ועזבתי.

 מה עם אימהות חד הוריות? לא קשה לך לעקל להן את הרכב, או למשל לזקנים?

ברור שקשה. ואפילו לפעמים קורע לי את הלב. אבל זו העבודה שלי וכל אחד והעבודה שלו. אני לא עובד סוציאלי אלא קבלן של ההוצאה לפועל. עיקול של רכב או של כל דבר אחר, זה אף פעם לא חוויה נעימה למי שמעקלים לו את הרכוש. עוד לא קרה לי שמישהו חייך אלי, או הציע לו כוס קפה ועוגיות.
 
אז היית ממליץ לבן שלך להפוך גם לקבלן הוצאה לפועל?

לא. שמע, יש בעבודה הזו כסף ומי שיודע לעבוד, יכול להרוויח סכומים יפים מאוד. אני ברוך השם קניתי מהעבודה הזו דירה ועוד דירה קטנה להשקעה בתל אביב, אבל אני עובד כמו חמור, בשעות לא שעות וכל היום עסוק במריבות. זה מתיש ואם היתה לי אפשרות לעשות סכומים יפים בעבודה אחרת – לא הייתי מהסס.
 

אם כבר הסתבכתם, מה לעשות לפני שהמעקל מגיע?

הנה שני טיפים חשובים להתמודדות עם מעקלים, כפי שעלו בפורום גביית חובות תרומת אתר עורכי הדין והפורומים המשפטיים LAWGUIDE. 

הגובה לא ידפוק לכם פתאום בדלת: רק לאחר 14 ימים לפחות מיום תפיסת הרכב ובמידה והחייב לא פרע את חובו, תפתח ועדת המכירות של ההוצאה לפועל בהליך מכירתו. ראשיתו של ההליך בפרסום הודעה לציבור והוא נערך בשיטת המכירה הפומבית כאשר הרכב נמכר במצבו הקיים - כלומר As Is והאחריות לתקינותו מוטלת על הרוכש.

אפשר להגיש ערעור: קיימת אי הבנה בקרב רבים מהחייבים שסבורים כי לא ניתן לערער או להשיג על עצם הטלת העיקול לאחר תפיסת הרכב היא שגויה. החוק מאפשר לחייב להגיש בקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל בתוך 14 יום מיום תפיסת הרכב ורק לאחר תקופה זו תפתח ועדת המכירות בהליכי מכירת הרכב.

הדוגמה הנפוצה לעילה בגינה ניתן לערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל לעקל ולתפוס את הרכב, היא עניין הבעלות על הרכב; אדם הטוען כי הרכב שייך לו ולא לחייב, יפנה בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל לעכב הליכי מכירת הרכב בכדי לאפשר לו לפנות לבית המשפט המוסמך לקבלת פסק דין הצהרתי - פסק דין אשר יקבע למי זכות הבעלות ברכב. רשמי ההוצאה לפועל נוטים להיעתר לבקשה זו, ומעכבים את הליכי מכירת הרכב עד להכרעת בית המשפט המוסמך.