בעלי המכוניות חסרי אונים: "חזרתי לרכב ואין אגזוז"

בענף המוסכים ניכר גידול בהתקנת אגזוזים וממירים קטליטיים כתוצאה מגניבות. עדויות: "לפעמים זה לוקח בדיוק שעתיים מהרגע שאתה מזמין חלק ועד שתקבל אותו"

ניר בן טובים  29.10.20 - 09:01

תגיות: גנבים

תחילת כתבה

"נסענו לחמותי לארוחת שבת בבאר שבע. בסוף שתינו יותר מדי והחלטנו להישאר. בבוקר אנחנו מגיעים לרכב ואני מתניע ומשהו מוזר קורה - הסאונד של המנוע נשמע לא תקין. כאילו התנעתי שופל. אני יוצא מהרכב, פותח את מכסה המנוע ולא רואה כלום. לא חלפה לי בראש המחשבה להסתכל מאחורה, אבל הרעש לא מפסיק. ואז קיבלתי חושך בעין - אין אגזוז. הסתכלתי על אשתי ואמרתי לה מי הסתום שגונב אגזוזים? בחיים לא שמעתי על דבר כזה. הייתי בהלם".

המקרה של אודי, תושב בית דגן, אינו מקרה תמוה או חריג. בחודשים האחרונים צצה לה תופעה מטרידה שעושה לבעלי המכוניות חור לא קטן בכיס – גניבת אגזוזים וממירים קטליטים. התופעה מוכרת היטב למוסכניקים וסוחרי חלפים שמדווחים אודות עליה של מאות אחוזים במכירת אגזוזים: "אני מוסכניק כבר עשרים וחמש שנים. מעולם לא נתקלתי בתנועה כל כך חזקה של בעלי רכבים שנכנסים למוסך עם בעיה כזו", אומר לנו אבנר אהרון, בעל מוסף וותיק בחיפה, שמוסיף כי מבדיקות שהוא ערך העבריינים פעילים בעיקר בדרום הארץ ובצפונה.

למזלו של אודי, אם ניתן להגדיר זאת כך, עלותו של אגזוז חדש לרכבו עומדת על 1,650 שקלים בלבד, אולם עבור רבים אחרים, המזל במקרה הזה לא האיר פנים והם נאלצו להיפרד מסכום כסף גדול בהרבה, לעיתים פי שלוש ואף יותר. ובכמה כסף נמכר האגזוז הגנוב שלכם לצד אחר? לדברי אהרון, המחיר נע בין 400-800 שקלים כתלות בסוג הרכב ובדגם המסוים. "במקרים בהם מדובר על מכונית 'נדירה', המחיר יכול להמריא", הוא אומר.

המכה הגדולה
לצד גניבת האגזוזים, העוסקים בענף מספרים גם על זינוק חד בגניבת הממירים, שעלותם נעה בין כמה אלפי שקלים במקרה הטוב לממיר חליפי איכותי - ועד עשרות אלפי שקלים לממיר מקורי. מהי שיטת הפעולה?  הגנבים עושים שימוש בג'ק הידראולי ובמסורי דיסק - ותוך דקות ספורות הם מסתלקים מהמקום, פעמים תכופות גם לאור יום ובאין מפריע. בשונה מגניבת אגזוזים המשמשים לצורך מכירתם לחלקי חילוף, הממירים שמכילים חומר קרמי ומתכות אצילות, כולל פלדיום, המתכת הרכה והלבנה שמחירה נסק ביותר מ-50% בשנים האחרונות. וכך, חומרים אלה מפורקים לעיתים קרובות ומופנים ישירות לסוחרי מתכות בשל תמורתם הגבוהה. המחיר שישולם בשוק עבור הפלדיום משתנה מרכב לרכב וישנם ממירים שכוללים שני גרם מאותו חומר, מה שמקפיץ את שווים בעשרות אחוזים.

חשוב לומר, כי גניבת ממירים קטלטיים היא עבירת רכוש מוכרת על ידי רשויות אכיפה בכל העולם. אשתקד דווח בלונדון כי אחוז המקרים זינק ב-50% ביחס לשנת 2018 והצטבר לכדי 3,000 אירועים. המשטרה הבריטית, כמו בישראל לא יכולה לעשות הרבה כדי למנוע את הגניבות ובשטחי הממלכה האיצו בנהגים לאלתר אמצעי הגנה פרטיים: חריטת מספר סידורי על הממיר כך שניתן יהיה לעקוב אחריו, חניית הרכב במקום שלא מאפשר גישה לפירוק הממיר, מצלמות וחיישני תנועה רגישים והכי חשוב - לבדוק שפוליסת הביטוח מכסה את הלקוח גם במקרה כזה. המכוניות הפגיעות ביותר על פי נתוני המשטרה באנגליה הן אלה המוגדרות "היברידיות", שכן אלה מצוידת במערכת סינון שאינה שוחקת את הממיר באופן מוגזם (בזכות השימוש התכוף בחשמל), מה שהופך אותו לרכיב מאוד מבוקש בקרב הגנבים, שכן שווי של הממיר הקטליטי ברכב היברידי גבוה מאוד.

כנופיות ברשת
התופעה מצאה את דרכה גם למחוזות ה-'טלגרם'. קבוצות שונות שעוסקות במכר חלקי חילוף, מגוללים סיפורים אודות שלוש כנופיות דומיננטיות שעוסקות בגניבות של הממירים והאגזוזים. האחת מורכבת מעבריינים מאזור הפזורה הבדואית והכפרים שבקרבת העיר ערד, והשנייה מגנבים שמתגוררים בכפרים בצפון הארץ. לדבריהם, מתקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי עם עבריינים יהודים שתפקידם לשנע את חלקי החילוף למוסכים ולסוחרים בשטחי ישראל והרשות. עוד כותבים בקבוצה כי הגניבות לא נעשות באופן אקראי אלא על פי דרישה: "לפעמים זה לוקח בדיוק שעתיים מרגע שאתה מזמין את החלק ועד שאתה מקבל אותו. זה מדהים כמה מהר הם עובדים וכמה הם יעילים. הלוואי שהממשלה היתה יעילה כמו הגנבים האלו. היום היינו במקום אחר לגמרי".

ממש לאחרונה, לפני מספר ימים נעצר צעיר בן 20 ממזרח ירושלים בחשד כי השתייך לרשת שעסקה בעיקר בגניבת ממירים קטליטיים ואגזוזים מכל רחבי העיר. על פי הודעת המשטרה, החשד הוא כי פעילות הרשת הניבה לחבריה רווחים עצומים ומעצרו הוארך על ידי בית המשפט במספר ימים לצורכי מיצוי החקירה.

הרתעה?
האם מקרים אלה מבטיחים ענישה מחמירה? עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הנזיקין והביטוח ויו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכה, מסביר כי על פי דו"ח מבקר המדינה, בהתייחס לנתוני 2015-2017, המשטרה מגישה כתבי אישום רק ב-6.5% ממקרי התלונות בגין עבירות רכוש ומרבית התלונות נסגרות בתוך פחות משבוע בעילה של עבריין לא נודע. במקרה הזה, העבריין נודע גם נודע. אך האם יושת עליו עונש חמור שיגרום לו להתחרט על מעשיו ולחדול מהם? כלל לא בטוח. לדברי ורשה, "אין ספק כי במדרג חומרת העבירות, גניבות רכוש נתפסות כפחותות - אך שכיחותן הגבוהה משפיעה באופן ישיר על תחושת ביטחון הציבור".