$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קצה שלדה: כמה מרוויח מכונאי רכב?

כדאי לעסוק בענף מכונאות הרכב בישראל? תלוי את מי שואלים. בעל מוסך במרכז: "באים לפה עם דרישות שכר מוגזמות בלי לדעת לתקן תקלות פשוטות". מכונאי מנוסה: "אם אתה לא בכיין, תוכל להרוויח גם 12 אלף נטו אחרי כמה שנים"

ניר בן טובים  05.04.21 - 16:59
(צילום אילוסטרציה: ניר בן-טובים)
(צילום אילוסטרציה: ניר בן-טובים)

תגיות: מוסך

"כל אחד מגדיר את עצמו מינימום מנהל טכני בפורמולה 1. בעוד שבפועל, לחלק מהם אין מושג כיצד לתקן תקלות פשוטות. אז אני אומר ככה חברים: קצת ענווה, תבואו עם דרישות שכר הגיוניות ואם תתמידו, תלמדו, ובעיקר תגיעו בזמן לעבודה בלי יותר משחקים – תגיעו רחוק. אבל מה, תעשו לכם ולנו טובה - בלי פוזות של מנכ"ל בבקשה. תישארו בגודל הטבעי שלכם ויהיה בסדר". כך אומר לנו אבנר, בעלים של מוסך גדול באזור השרון על רקע מצוקת כוח האדם הכרונית ממנה סובל ענף המוסכים שהחריפה במשבר הקורונה עוד יותר מכפי שהיא ניכרת במצב הרגיל של המשק. "בכל רגע נתון יש מחסור באלף מכונאים ולפחות 600 מומחים בתחום הדיאגנוסטיקה", מציין רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים. במהלך שנת 2020 אלפי עובדים בענף הוצאו לחל" כידוע עקב המגפה, אך נכון להיום מאות מהם טרם חזרו לעבודה. "יש בעיה קשה באזור הדרום - בעיקר בתחום מכונאות המשאיות. עד כדי כך שלאחרונה פנו המוסכים למשרדי הממשלה הרלוונטיים בבקשה לקבל היתר להעסקת עובדים מהשטחים", מבהיר אלברט, בעלים של רשת מוסכים גדולה. "זה מדהים. גם ב-8 אלף שקל נטו לחודש הם לא רוצים לחזור לעבוד. הם מפונקים".

כמה אתה רוצה?
שכר של 8000 שקלים נטו בחודש לא פותח לכולם את התאבון. בפוסט שעלה לאחרונה באחת מקבוצות הרכב בפייסבוק נדונה הסוגייה בזכוכית מגדלת: "כדאי לעבוד כמו חמור, לקבל כאבי גב כמו של זקן, לקחת בין 7-9 אלף שקלים בחודש, בעוד שבעל הבית לוקח בסוף החודש 50 אלף?". התגובות נחצו לשני מחנות מנוגדים; הראשונה טוענת שאכן מדובר בשכר שלא משקף את האתגר התעסוקתי שכרוך בעבודה כמכונאי. כך למשל העיר בחור בשם יצחק כי "אם הבעלבית הקמצן חושב שאני אקרע בעבודה בשביל השכר הזה עדיף לי לעבוד כנהג משאית". גם חברו, אשר, הלין כנגד התנאים הקשים: "אני חוזר לבית כמו בננה מכופפת. נאנח כמו זקנה בבית גיל הזהב, וכולה אני בן 27. שימצאו פראייר אחר". וכך זה ממשיך עם אינספור דוגמאות: " לא חוזר לעבודה הזו גם לא בשכר של 9 אלף"; "די נגמרה המסיבה על הישבן שלי"; שימצאו סאקרים אחרים" וכדומה. 

מנגד, היו עשרות תגובות של מכונאים שמפרגנים לענף ביד נדיבה ורואים בו קרקע פוריה להתפתחות אישית ומקצועית: "זו שאלה של תשוקה והתמדה. אם אתה טוב ולא בכיין, מוכן לעבוד קשה בהתחלה, תוכל אחרי כמה שנים לראות בתלוש סכום יפה של 12 נטו וגם יותר", כך כותב תומר. גם אושרי שמח בחלקו: "אני בא לעבוד עם חיוך כי יש לי הזדמנות לעשות את מה שאני אוהב באמת – ניתוחים למנועים".

ליסינג עושים נזק?
אחת מהטענות הידועות היא שולי הרווח הגבוהים של בעלי המוסכים והתהום שנפערה בין השכר הנמוך יחסית שמשולם לעובדים, לבין ההון שצוברים הבעלים. דני, בעל מוסך גדול בירושלים, מסביר לנו את הפער בין התדמית הנוצצת להכנסות האמתיות: "זה מאוד טריקי. יש בישראל למעלה מ-700 אלף רכבי ליסינג שמטופלים במסגרת מכרזים שמשאירים לבעלי המוסך מעט מאוד כסף בכיס. אם אתה רוצה לחפש את הרשעים, הם הכתובת עבורך". לדבריו, גם חברות הביטוח הן כתובת אליה צריכים העובדים להפנות את תסכולם. "יש מגמה של פיחות מתמשך בסכומים שהן משלמות לנו וזה כואב מאוד בכיס. לוקח לא מעט זמן להחזיר את ההשקעה במוסך, אומר רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים: "עלות הקמת מוסך מתחילה בסכום של חצי מיליון שקלים למוסך בסיסי וקטן, ומטפסת באופן תלול עד למיליונים רבים, כתלות בגודלו, רמת המכשור שבו, מספר העמדות וכו".

כיצד ההשקעה תופחת לממדים כאלו? קיים ספר בן מאות עמודים בו המדינה מכתיבה שורה ארוכה מאוד של תנאים המחייבים פעילות תקינה של מוסך. כך בין היתר, עליו להתקין מערכות לטיפול בשפכים שמכילים שמן ו/או דלק, ולהתקין מערכות איסוף נפרדות גם לשפכים סניטריים לרבות מפרידים. בשורה התחתונה, רק הציות למכלול התקנים הסביבתיים מתחיל ברף של 50 אלף השקלים ומזנק מעלה בהתאם לנפח הפעילות במוסך ובפרמטרים נוספים. כל זאת, בטרם התייחסנו לסוגיה אקוטית כמו הרצפה, שנדרשת למנוע חלחול של רעלנים לקרקע ולמי התהום. "אתגר גדול. מדובר על סביבת עבודה שמטבע אופייה מצריכה עמידות גבוהה ביותר ונוחות תפעולי, שמושגת למשל באמצעות שימוש בציפוי אפוקסי, מסביר לנו דותן וקנין מחברת ד.ו פרויקטים. "לאתגר הזה נוסף גם האלמנט העיצובי וחווית הלקוח שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מעולם המוסכים. אלה סכומים גבוהים מאוד שכל אחד מתחבר לשני".

אולם עוד בטרם פתח המוסך את שעריו, עשרות אחוזים מכל שקל שהוא מכניס, עוברים לכיס של אינספור נותני שירות אחרים. "קח למשל את העניין הכי טריוויאלי כמו תקשורת. אתה יודע שאני משלם מדי שנה 50 אלף שקלים רק על זה?" אומר לנו בעל מוסך בחדרה. "ומה עם עלויות התפעול, שירות הלקוחות, ואפילו קפה? רק על קפה אני משלם בשנה יותר מ-15 אלף שקל. קל מאוד לברבר, אבל כשנכנסים לתוך הספרים, מבינים שהרווח של מוסך לא כל כך גדול. נכון, יש גם בעלי מוסכים שלוקחים מידי חודש 100 אלף שקל נקי, אבל זה השוליים: להערכתי, למעלה מ-50% לוקחים בחודש 20-30 אלף שקל נקי ויש מאות רבות שבקושי מסיימים את החודש. וכמובן שתוך מכלול ההוצאות, קיים גם סעיף כוח האדם, שהתייקר על פי נתוני האיגוד בשיעור של כ 250% אחוז בעשור האחרון".

באיגוד מציינים כי סיבה נוספת ומהותית לעלות הגבוהה של כניסה למוסך בישראל היא חלקי החילוף המקוריים, שמהווים 65-75% מהעלות של תיקון או טיפול ברכב. "נכון שיש בשנים האחרונות עליה בהיצע החלקים התחליפיים אולם קיימת מגמה של של הצמדתם לעלות של החלק המקורי", מבהיר רונן לוי. "כל שוק האפטר מרקט מתומחר ביחס אליהם ובגלל זה לעיתים קרובות, הפער במחירים אינו משמעותי".