לקה ב"חרדת נהיגה" ומכר את האימפרזה טורבו

תופעה נדירה אבל מוכרת בעולם הפסיכולוגיה כרוכה בהתקפי פאניקה שמובילים לירידה חדה בבטחון מאחורי ההגה. מומחה בתחום: "מי שלא חווה התקף חרדה לא יבין את עומק הבעיה"

מערכת עולם הרכב  25.04.21 - 11:15
(צילום אילוסטרציה: עולם הרכב)
(צילום אילוסטרציה: עולם הרכב)

תגיות: נהיגה

תחילת כתבה

"היתה לי סובארו אימפרזה טורבו משופרת שמשאירה אבק גם לניסן GTR. לא מכיר הרבה רכבים שהיו עומדים איתי בלחיצות ברמזור, השקעתי עליה כמעט 150 אלף שקל בשיפורים. יחידה במינה. אלא שלפני חצי שנה מכרתי אותה ומאז לא עליתי יותר על ההגה. הפסקתי לנהוג וגם את תשלם לי עכשיו 10 אלף שקל, אני לא עולה יותר על ההגה. אני מקווה שעוד אחזור לזה אבל כרגע, אני פשוט לא מסוגל. אין מצב לנהוג".

מה קרה לאבנר, בחור צעיר בן 31 מיהוד שחושף בפנינו בעיה פסיכולוגית מורכבת למדי? מסתבר כי לקה בתסמונת נפשית שהופכת ברגע אחד את הנהיגה לסיוט מחריד. על פי הערכות, לא פחות משבעה אחוזים מהישראלים בעלי רישיון הנהיגה לוקים בחרדות שונות בכביש. אומנם, לא כולם מגיעים למצב בו רמת התפקוד בכביש נעלמת, אך המכנה המשותף הוא שעצם חווית הנהיגה מעוררת רגשות עזים של פחד ואימה.

"אני מציע לכל הגברים עם האגו הנפוח שנוהגים על מכוניות ספורט לנשום עמוק לפני שיגידו לי זה לא יקרה. מהסטטיסטיקה אי אפשר לברוח ועובדה היא כי במשך השנים, טיפלתי בהמון גברים מצ'ואיסטים, שנכנסו לחרדה בגלל נהיגה, כאילו היו מעורבים בפיגוע", מציין ברק בן נדב, מומחה בטיפול בהפרעת נהיגה. "קורא מן הישוב שלא חווה מעולם התקף פאניקה אמיתי, לא יבין את עומק האימה ואת הביטוי הקיצוני שלה. אבל מי שהיה בסיטואציה כזו, לא ישכח אותה לעולם", מסביר בן נדב. לדבריו, הסממנים השכיחים של התופעה היא הגברה מיידית של ההזעה: "הידיים מתחילות לנזול, ממש כך, כאילו הם רצו מרתון וגם תחושה מפחידה מאוד של דפיקות לב מואצות. תחושה קשה של אובדן אחיזה ופחד קיומי על החיים שלך". 

דוד, נהג משאית לשעבר בן 46 מעפולה מספר לנו מה עבר עליו. "אני הייתי נהג משאית כבדה. במשך 15 שנים תפרתי את כל הארץ, מעולם לא החסרתי יום עבודה, לא הייתי חולה ולא כלום. בא ועובד כמו שעון. עד שיום אחד, ליד צומת מסמיה, בזמן שאני ממתין ברמזור קיבלתי כיווץ מטורף בלב, חשבתי שאני עומד להתעלף".  קבלתי רעד חזק בגוף וחשבתי שאני הולך להקיא. יצאתי מהרכב לנשום אוויר, והכל חזר להיות בסדר אבל אז כשחזרתי למושב הנהג, שוב קיבלתי חרדה והתחלתי להזיע בצורה מטורפת, כל ההגה התמלא בזיעה. כל זה קרה לפני כשנה, ומאז אני לא יכול לעבוד. הרופאים אומרים שאני עוד אחזור לנהוג אבל בינתיים אני בבית".


טיפול?
התיאור של אבנר לא מפתיע את ד"ר אלי כלב: "קיימת הסכמה רחבה לכך שהסיבה העיקרית להזעת יתר ראשונית היא דחק וחרדה נפשית (Nervous sweating) כשהחרדה מציתה את ההזעה וזו בתורה מגבירה את החרדה. כך נוצר מעגל קסמים שלילי המזין את עצמו ומחמיר את הבעיה ופוגע משמעותית באיכות חיי המטופל הן מבחינה מקצועית והן בחייו האישיים".

אין אחידות, מסתבר בין תופעות הלוואי של החרדה הזו. ישנם כאלו שלגמרי ימנעו מנהיגה וישנם כאלו למשל, שיחוו התקף רק בכבישים מפותלים או בכבישים מרובי מסלולים, אבל הטריגר השכיח מכולם הוא כבישים מהירים. ברגע שהם עולים על כביש מהיר, הדופק שלהם מזנק, אפילו שהם נוהגים במהירות נמוכה",אומרית דניאלה רינגוולד, מומחית בהפרעות חרדה. לדבריה, היא לאחרונה נתקלה במקרה חריג של גבר שרכש לאשתו ליום הנישואים אאודי 3 RS, אבל יום לאחר שמסר לה את המפתחות, היא קבלה התקף חרדה ומאז – מסרבת לנהוג. 

ההורים תמיד אשמים?
ישנם רבים, שאת החרדה קושרים לדינמיקה אל מול הוריהם מיד לאחר שקבלו רישיון נהיגה. דנה, בת 32 מרמת גן קבלה רישיון נהיגה בגיל 21, אך למן הרגע הראשון בו אביה מסר לה את המפתחות לג'יפ ריינג' רובר, הוא התחיל להעלות בפניה את חששותיו: "אם את עושה שריטה ברכב זה יעלה לך ביוקר" הוא נהג להגיד לה פעם אחר פעם. יום אחד היא מספרת, שייטה להנאתה בכביש מספר 1, כאשר ברגע מסוים, חלף לידה אופנוע במהירות עצומה."כמעט והיתה תאונה, הסטתי את ההגה ברגע האחרון ומיד התחלתי להרגיש דפיקות לב חזקות מאוד. לא יכולתי להמשיך לנהוג. המחשבה שכמעט ועשיתי תאונה והרכב נפגע הכניסה אותי לחרדה עצומה. התקשרתי לאבא שלי שיבוא לאסוף אותי ואת הרכב ומאז אני לא נוהגת".

אז מה קורה בנפשם של אותם נהגים? מדוע אלפים רבים של ישראלים מפסיקים ברגע אחד לנהוג? " קשה לשים את היד במדויק על הבעיה הזו, אולם הנחת היסוד היא כי לא טראומה או תאונה הן אלה שמהוות את הטריגר, אלא התקף החרדה שנחווה עבורם כטראומה, ממנה הם מבקשים להימלט", מסביר בן נדב. לדבריו, אין שום סימן מקדים להתפרצות החרדה הזו אבל לא בהכרח שלאחר הפעם הראשונה יחדל הנהג ממעשה הנהיגה. לעיתים קרובות, נדרשות כמה התפרצויות של חרדה בשביל להוביל לאותה תגובת הימנעות מנהיגה". החרדה, אף מנהיגה, כגורם המניע את הזעת היתר היא דוגמה מובהקת לקשר גוף נפש ולהשפעה הסביבתית על ויסות ופעילות תאי הגוף, מציין ד"ר אלי כלב. "ההבנה של ההשפעה המכרעת שיש למחשבותינו על תפקוד התאים פותחת בפנינו את האפשרות לשלוט על חיינו. קיים כיום טיפול תרופתי שבולם את הפרשת המוליך העצבי האחראי על הפרשת הזיעה".