תהליך הגלובליזציה המואץ שעובר על העולם בשנים האחרונות לא פסח גם על הכדורגל: שחקנים מכל העולם מגיעים לאירופה, במטרה להגיע למרכז הבמה. ובוודאי אחרי ששני שחקנים מיבשת אפריקה זוכים בליגת האלופות במדי ליברפול (מוחמד סלאח וסאדיו מאנה), זה זמן מעניין לבחון את מערכת היחסים בין אפריקה לבין הליגה הטובה בעולם דרך המספרים:
*נכון לסיום עונת 2018/19, 21 שחקנים מאפריקה הניפו את גביע אירופה לאלופות, מ-13 מדינות שונות.
*25 פעמים הוענקה מדליית המנצחים לשחקן אפריקאי, כשהשיאן האישי הוא סמואל אטו שזכה שלוש פעמים בגביע (פעמיים עם ברצלונה, 2006 ו-2009, כשבשני משחקי הגמר הוא גם כבש, ופעם נוספת שנה לאחר מכן עם אינטר).
*המדינה שהוציאה מתוכה הכי הרבה זוכי צ'מפיונס היא גאנה. ארבעה שחקנים שייצגו את המדינה זכו בתואר היוקרתי: עבדי פלה (מארסיי, 1993), סמואל קופור (באיירן מינכן, 2001), סולי מונטארי (אינטר, 2010) ומייקל אסיין (צ'לסי, 2012).
*הקבוצה שזכתה בצ'מפיונס עם כמות האפריקאים הגדולה ביותר: צ'לסי ב-2012, עם סגל שכלל את דידייה דרוגבה וסלומון קאלו (חוף השנהב), ג'ון אובי מיקל (ניגריה) ואסיין (גאנה).
*מתוך 25 הזכיות של אפריקה, 15 הלכו למערב היבשת (שם נמצאות גאנה, סנגל, ניגריה וחוף השנהב), 3 לצפון ומרכז אפריקה ורק זכייה בודדת למזרח, זו של ברוס גרובלאר במדי ליברפול ב-1984
שיאן הזכיות עם שלושה. אטו (getty)