איוב מטקסס: סיפורו הטרגי של קרי ואן אריק

סופו העצוב של המתאבק הצבעוני שהיה לו הכל אך נפל מגדולתו

ניר קפלן
ניר קפלן  10.08.19 - 07:53

תגיות: WWE

תחילת כתבה

עולם ההיאבקות בנוי מכמה יסודות בסיס – דמויות גדולות מהחיים, סיפורים עם גוון אגדי ופורמטים של "טוב נגד רע" שחוזרים על עצמם פעם אחר פעם. לכן, לא מפתיע שכותבים בניכר אוהבים להשוות אותו למיתולוגיה היוונית או למחזות שייקספיריים. אך מכיוון שאנחנו בארץ הקודש, לסיפור הבא ננסה לשוות אווירה קצת יותר תנ"כית. זהו סיפורו של קרי ואן אריק, האיש שהיה אמור להיות שלמה המלך, והפך לאיוב.

כי בדיוק כמו לשלמה, לקרי ואן אריק היה הכול – יורש העצר למשפחת המלוכה של הענף, הכוכב הבא באחד מארגוני ההיאבקות הפופולאריים בארה"ב, כמות כסף שהתחרתה רק בכמות הנשים שהייתה לו, וגם את הגוף המושלם, שבמובנים רבים היה הנכס המניב ביותר שלו. אך בדיוק כמו איוב, ה"הכול" שלו הפך ל"כלום" – באיטיות ובמתודיות אכזרית.

"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ-עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ; וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים--וְסָר מֵרָע"

קרי, בנו הרביעי של פריץ ואן אריק, היה בחור טוב. זה מוטיב שחוזר על עצמו בכל ביוגרפיה ועדות שנוגעת לקרי. הוא אמנם פלירטט לא מעט עם החוק, כמו גם עם חברות של בנות זוגו, אבל זו הייתה רוח התקופה. כשהיית סופרסטאר בשנות ה-80, לא כל כך הייתה ברירה אחרת. וקרי ואן אריק היה הסופרסטאר הכי גדול בסביבה.

אם שם המשפחה שלו היה כרטיס הכניסה הראשוני שלו לענף, מבנה גופו האתלטי שדרג את הכרטיס למחלקה ראשונה. כמו לא מעט מתאבקים באותה תקופה, הוא השתמש בסטרואידים אנבוליים במטרה לשפר את ביצועיו ואת המראה שלו. מהר מאוד שיפור הביצועים הפך למטרה משנית לעומת שימור השרירים המנופחים, שחזרו והופיעו בחלומותיה של כל בחורה טקסנית. קרי ואן אריק היה בדרכו למעלה, ודווקא שתי תכונות האישיות החיוביות ביותר שלו – התמימות והרגישות - נשאו את הזרעים למה שיביא לסופו הטראגי.

"אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם"

"קללת האחים ואן אריק" הכתה לראשונה עוד ב-1958, כשהבן הבכור ג'קי התחשמל למוות בגיל 8. אך כשהיא הרימה את ראשה מחדש ב-1984, היא כבר זכתה להדים תקשורתיים ברחבי העולם. ראשון היה זה דיוויד, לו יועד במקור תפקיד האח המוביל, זה שיהיה הפנים של הארגון ויעמוד בחוד החנית של המשפחה. נסיבות מותו היו מעורפלות במשך שנים ארוכות, אך היום כבר ידוע שתהא סיבת המוות הרשמית אשר תהא, כמות אדירה של סמים מסוגים שונים הייתה מעורבת בימיו האחרונים, וגם הלא כל-כך אחרונים.

רק 3 שנים מאוחר יותר היה זה מייק בן ה-23 ששילם את המחיר. לאחר מותו של דיוויד, האבא פריץ היה צריך למקסם רווחים מהאחים אחרים, באותה ציניות שגם תאיץ את סופו של קרי עצמו. מייק מעולם לא החזיק באותה תשוקה של אחיו האחרים, לכבוש את עולם ההיאבקות. הלחץ מאביו לשאת את הארגון על כתפיו הכריע אותו, ולאחר התמכרות לסמים ומעצר, הוא החליט לשים קץ לחייו.

סיפורו של כריס הצעיר אמנם היה הפוך, אך בעל סוף זהה – מבנה גופו הצנום והאסטמה ממנה סבל לא אפשרו לו להגשים את חלומו להצטרף לאחיו באור הזרקורים, מגבלה שהוא מעולם לא התגבר עליה. לאחר מות שני אחיו, הוא שקע בדיכאון והתאבד גם הוא ב-1991, שבועיים לפני יום הולדתו ה-22.

"וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל-הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ"

אחד הביוגרפים של המשפחה תיאר את WCCW של פריץ ואן אריק כ"טריק שיווקי חמוד שהפך לספירת גופות מקאברית". וכך, חמשת האחים הפכו לשניים – קווין וקרי. באופן טבעי, מותם של שלושת האחים האחרים הביא לצניחה בהכנסות הארגון. ההגמוניה הארצית הצטמקה למקומית, וב-1986 גם זו אבדה כאשר לראשונה בהיסטוריה, WCCW לא היה ארגון ההיאבקות הפופולארי בטקסס, הודות להתפשטותן דרומה של WWF וה-NWA.

פריץ היה נואש להציל את הבית, אך בכך הביא לקריסתו הסופית. כאשר קרי עבר תאונת אופנוע קשה ב-1986, אביו ידע שמדובר במכה שיהיה קשה להתאושש ממנה. בניגוד לעצת הרופאים, הוא החזיר אותו לזירה כעבור חודשים בודדים, עם זריקות שהכילו כמות משככי כאבים שמתאימה יותר לסוס מרוץ מאשר לבן-אדם. כבר בקרב הראשון שלו נראה קרי כצל של עצמו, וחוסר התחושה בכף רגלו הפגועה הביאה לשבר נוסף בקרסול ולהחמרת הפציעה.

מהפציעה הזו קרי כבר לא התאושש, והיא הסתיימה בכריתה של כף רגלו. תשוקתו החולנית של פריץ להוציא עוד כמה ביצי זהב מבנו הביאה למה שנחשב לסוד השמור ביותר בעולם ההיאבקות – כל מי שהיה מעורב בכריתה הושבע לסודיות, וקרי חזר לזירה עם פרוטזה ומגפיים מיוחדות שהסתירו אותה. בסופו של יום, פריץ יצא קירח מכאן ומכאן – בנו הפך לשבר כלי, הקהל זיהה זאת, ו-WCCW פשטה רגל באופן רשמי ב-1990.

"וַיֵּצֵא, הַשָּׂטָן, מֵאֵת, פְּנֵי ה'; וַיַּךְ אֶת-אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע"

המחלה שפגעה יותר מכל בקרי ואן אריק הייתה נטייתו להתמכרויות. הפציעה בכף הרגל הובילה אותו לשימוש מסיבי ופרוע במשככי כאבים. תוסיפו לכך את כמות הסטרואידים שהוא נטל על מנת לשמר את מבנה גופו למרות הפציעה, ואת כל החומרים אותם לקח על מנת להתמודד עם הדיכאון ממנו סבל, ותקבלו אדם שבור שיצא לעולם בניסיון מעורר רחמים להמציא את עצמו מחדש. ה-WWF החליטו לנסות בכל זאת לעורר מחדש את אגדת ואן אריק, והחתימו את קרי לחוזה בתחילת שנות ה-90.

זה לא היה זה. ראשי ה-WWF הבחינו בכך ראשונים, כאשר ראו שהאיש לא מביא צופים ולא מעלה את הרייטינג. לאט לאט מעמדו בארגון החל להתדרדר, בקורלציה לחייו האישיים. ההתמכרויות והדיכאון החמירו, והוא החל לאחר ולפספס הופעות על בסיס קבוע. חקירת FBI בנוגע לשימוש בסטרואידים ב-WWF הייתה הקש ששבר את גב הגמל, וקרי ואן אריק שוחרר מה-WWF לאחר שנתיים מאכזבות.

"אַחֲרֵי-כֵן, פָּתַח אִיּוֹב אֶת-פִּיהוּ, וַיְקַלֵּל, אֶת-יוֹמוֹ"

בפברואר 1993, קרי ואן אריק עשה חשבון נפש. שלושת אחיו היקרים הלכו לעולמם, ארגון ההיאבקות שהיה הבית שלו במשך רוב חייו הפסיק להתקיים, מצבו הכלכלי היה בשפל וגם הנכס האחרון שלו, גוף האל היווני, היה בסכנה לאור חקירות הסטרואידים המרובות. את ההחלטה הסופית והגורלית כנראה קיבל לאחר שהורשע בהחזקת קוקאין. זו הייתה הרשעתו השנייה, והוא ידע שהתחנה הבאה שלו היא בית הסוהר.

במסע פרידה מצמרר, קרי עבר בין כל חבריו ואמר להם שהוא אוהב אותם. לאחיו קווין אמר מפורשות שהוא מתכוון להתאבד. קווין ניסה להניא אותו מהמעשה ועדכן את אשתו של קרי, שהחביאה את כל הרובים בבית. האח והאישה היו בטוחים שהם הצליחו להציל את חייו, אך שוב היה זה דווקא האבא פריץ שאפשר את הפתח להתדרדרות נוספת וקטלנית. קרי ביקש ממנו רובה על מנת "לצאת לציד ולנקות את הראש". מהרובה הזה יצא הכדור שסיים את חייו של קרי ואן אריק, בגיל 33.

"וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי-זֹאת, מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה; וירא, אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֵי בָנָיו--אַרְבָּעָה, דֹּרוֹת. וַיָּמָת אִיּוֹב, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים"

בניגוד לתנ"ך, לסיפורי היאבקות לרוב אין סוף טוב. אותו כדור שירה קרי בליבו היה נקודת השיא הכואבת של טרגדיית משפחת ואן אריק. דווקא האב פריץ הלך לעולמו בשיבה טובה ב-1997, וקווין יבדל"א שינה את חייו ועד היום הוא מקדיש אותם לנשיאת הבשורה של החלטות נכונות ובחירה בחיים. גם לישראל הוא הגיע בשנה שעברה, והתראיין בפתיחות על הטרגדיה של משפחתו.  "אני אסיר תודה על כל דקה שביליתי עם חבורת האנשים הנפלאה הזאת", הוא אמר, תוך בחירת מילים שכנראה אינה מקרית.

כי הנפלא הוא לא רק המשובח והמפואר, אלא גם זה המסרב לציית לחוקי הטבע. "לכן הגדתי, ולא אבין. נפלאות ממני, ולא אדע", אומר איוב בפרק האחרון של הספר. הוא לא מבין מדוע הוביל אותו מסלול חייו לאן שהוביל, אך בטוח שיש לכך סיבה גבוהה יותר. קשה לזהות סיבה שכזאת גם בסיפורו של קרי ואן אריק, אבל כן ניתן לזהות את אותו גרעין בסיסי - אדם תמים ופשוט, שהגורל זימן לו סיפור גדול מהחיים. במקרה של קרי ואן אריק, הסיפור היה גדול גם עליו.