$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

המחיר שאחרי: האירוח של היורובאסקט הוביל לגירעון

למרות ההצלחה ברמת הארגון, מפיקי הטורניר נותרו עם הפסדים של בין 3 ל-5 מיליון ש"ח. התקווה: קבלת סיוע ממשרדי הממשלה שיכסו את הבור. כל המספרים לפניכם

יואב בורוביץ'  19.09.17 - 14:20

הבית המוקדם באליפות אירופה בכדורסל, שנערך בתל אביב, הסתיים לא רק במפח נפש מקצועי, אלא גם בהפסד כספי די כבד. בעוד העלויות האמירו עד סכום של כ-30 מיליון שקלים, ההכנסות ממכירת כרטיסים וחסויות לא עלו על שמונה מיליון שקלים. למרות שהמדינה, בעיקר באמצעות משרד הספורט, הטוטו ומשרדי ממשלה אחרים, שמה "יד בכיס" בסכום של כ-16 מיליון שקלים, איגוד הכדורסל וחברת ההפקה של האליפות, קומטק, נותרו בגירעון של לפחות 4-5 מיליון שקלים, סכום אותו מקווים לחלט מן המדינה בשבועות הקרובים.

"אם כל הגופים הרשמיים יתנו לנו את הכספים שהם הבטיחו אז מצבנו יהיה בסדר, אבל בינתיים אני עוד לא יכול לומר שהמצב בסדר", אמר לאתר ערוץ הספורט עודד נחמן, גיזבר איגוד הכדורסל שמחכה לקבל נתונים סופיים מדוייקים – על כל ההוצאות וההכנסות – בשבועיים הקרובים.

אחת הסיבות לכך שבאיגוד לא מצויים בפאניקה פיננסית, למרות הוצאות הענק, היא העובדה שעלות ההפקה כוסתה במשותף עם חברת "קומטק", שביחד עם האיגוד הייתה אחראית להפקה המוצלחת מאוד מההיבט הלוגיסטי והתדמיתי. "אחת הסיבות להצלחה הזו היא שלא חסכנו בדבר", אומר הבעלים של קומטק, דני בנעים, שלדבריו קיבל מחמאות רבות מהאורחים הרבים שהגיעו לאליפות. "עיתונאים ממדינות שונות אמרו לי שהייתה להם חוויה נהדרת ושהם הופכים להיות שגרירי ישראל. גם פיב"א הייתה מרוצה. אבל עכשיו המדינה צריכה להבין שהדבר הזה עלה כסף. ולכן אני מקווה מאוד שהיא תיתן את כל מה שהבטיחה ושהיא תעזור לנו לכסות את הגרעון. כי אנחנו נותרים כעת עם גירעון של 4-5 מיליון שקלים, ובמובן הזה המצב די מדאיג".

ממשרד הספורט מוסרים כי כל העלויות ייבדקו ובינתיים לא מוכנים להתחייב אם יסייעו לכסות את הגרעון. "צריך לבדוק ממה נגרם הגירעון? תחשיב לא נכון של ההוצאות או שהיה צפי של הפסד? האם הייתה השתוללות (של המארגנים) והם ציפו שהדבר הזה יכוסה? יש לכל זה משמעות".

בנעים טוען כי לא הייתה ברירה אלא להגדיל את התקציב, כדי להעמיד אירוע בסדר גודל בינלאומי מוצלח ומכובד. "צריך להבין שבפגישה הראשונה שלנו עם האיגוד נאמר לנו שזה יהיה אירוע שעולה 8 מיליון שקלים להפיק אותו. מייד הבנו שזה מגוחך. בתהליך העבודה המאומץ והממושך הבנו שכל הדבר יעלה בערך בין 25- 28 מיליון שקלים. בסוף זה אולי הגיע ל-30 מיליון או קצת יותר. לא הייתה כאן פזרנות. פשוט היו עלויות גבוהות כדי להכין אירוע ברמה גבוהה".

העלויות היו כדלקמן:
8-9 מיליון שקלים לפיב"א כדי לקבל את הזיכיון (ה"ביד") לאירוח האירוע; 12-15 מיליון שקלים כדי לעמוד בתנאי המדריך (ה"מניואל") של פיב"א, ספר בן מאות עמודים, לדברי בנעים, שדרש שדרוג והכנה בהיבטים רבים. "שדרוג ההיכל. כסאות, תאורה, כריזה, מיתוג, אוהל תקשורת, אוהל VIP, הכנסת המלונות ומרכזי התקשורת לטורניר. נכון שדברים רבים הוכנו לטורניר אבל כל העבודה שעשינו בהיכל תשרת את עיריית תל אביב ואת כל הקבוצות שישחקו בהיכל לפחות לעשר השנים הקרובות", מסביר בנעים, "אני לא חושב שזה מופרך שנקבל החזר על חלק מזה".

הוצאות נוספות היו שכירת בתי מלון ובתי הארחה לנבחרות האורחות ולאורחים הרבים בסך 3.5 מיליון ש"ח, אבטחה וביטוח בסך 2.5 מיליון ש', פרסום במיליון שקלים ושיטור ב-750 אלף שקלים. "אם המדינה תתייחס לאליפות אירופה שהייתה כאן כאל אירוע לאומי, כפי שמתבקש, אז השר לביטחון פנים גלעד ארדן יחזיר לנו את הכסף על השיטור, למשל", מסביר בנעים.

בעוד ההוצאות עלו על הצפי המוקדם ההכנסות ירדו ממנו - ראשית, במובן של מכירת כרטיסים, שהסתכמה ב-6-7 מיליון ש"ח, כאשר הצפי היה להגיע ל-10 מיליון ש"ח. "-בסך הכל הקהל תמך נהדר בנבחרת וההיכל היה כמעט מלא בכל המשחקים, למעט אוקראינה", אומרים באיגוד, אך בחברת קומטק מודים כי "נעשו אולי כמה טעויות בעניין הכרטיסים. אולי התמחור היה גבוה מדי ובתחילה נמכרו חבילות לפי סיווג לנבחרות ולא לימים. אבל זו באמת לא הייתה הבעיה הגדולה. מבחינתנו, העובדה שנבחרת ישראל לא הצליחה באליפות פגעה במכירת הכרטיסים. אם היא הייתה מנצחת אז אין ספק שהאולם היה מלא בכל משחק. ראינו אחרי הניצחון היחיד נגד גרמניה, שזה הוביל לעלייה די משמעותית במכירת הכרטיסים".

אכזבה גדולה יותר קיימת מהמגזר העסקי בישראל, שהעניק לחברת ההפקה סכומי חסות בסך מיליון שקלים בלבד. "בהתחשב בזה שזו אליפות יוקרתית ביותר ואירוע שהופק ברמה גבוהה, ציפינו לקבל סכומי חסות גבוהים יותר. אין ספק כי המגזר העסקי בישראל לא מספיק מאמין בספורט הישראלי, נכון לעכשיו. אבל זה בהחלט יכול להשתנות. גם בגלל האליפות הזו, שנראתה כל כך טוב והייתה אירוע מוצלח מאוד בהיבט ההפקה והתדמית וגם אם נבחרת ישראל בעתיד תפגין ביצועים טובים יותר".

כאשר ההכנסות מציבור רוכשי הכרטיסים ונותני החסויות הוא נמוך, לפחות נהנו האיגוד וחברת ההפקה מכספי ציבור שעזרו לשאת בנטל התקציבי. משרד הספורט העביר עד עתה 9 מיליון שקלים, משרדי ממשלה נוספים כ-5-6 מיליון שקלים והטוטו העביר 2.5 מיליון שקלים. "עדיין יש לנו התחייבויות על לפחות שלושה מיליון שקלים נוספים, שאנחנו צריכים לקבל ממשרד הספורט וגורמים נוספים", מסביר בנעים.

"אם נקבל את הכסף, אז המצב יהיה בסדר. אני אופטימי. סך הכל חשוב להבין שאף אחד לא הרוויח כאן כסף. עבדנו מאוד קשה הרבה מאוד זמן ולא נראה שום רווח. בינתיים רק יש לנו הפסד. מי כן הרוויח מהאליפות הזאת? כל קבלני המשנה. פועלים, עובדי בתי מלון, תעשיית האוכל, קייטרינג, מאבטחים, שוטרים, פועלים, נהגים. הרבה מאוד ישראלים עשו פרנסה יפה מאוד מהאליפות הזאת, וזה נהדר. וגם המדינה הרוויחה בהיבט התדמיתי והספורטיבי. אני מקווה שתהיה לזה הערכה".