המשחק הרביעי בסדרת Fallout יצא לפני שנתיים והמשיך לספר את המאבק הקיומי של האנושות אחרי שואה גרעינית. המשחק אומנם נתקל במספר בעיות מצד המעריצים הכבדים יותר שטענו ש-Bethesda, החברה המפתחת, פזלו מהסגנון הייחודי של הסדרה ובמקום זה הביאו גרסת משחק שמוותרת על אינטראקציה סיפורית עם העולם שהייתה סימן ההיכר של משחקי Fallout עוד משנות ה-90 כשיצא המשחק הראשון. אבל המשחק הרביעי כן הצליח למשוך מעריצים חדשים שהתמכרו לחקר העולם המאסיבי, מצבי בניית בסיסים ומבנים וכמובן העלילה הייחודית שמלווה בהומור וסגנון שלא תמצאו בשום מקום אחר.
גרסת ה-Fallout VR מגיעה קצת אחרי שיחרורן של Skyrim וכמובן Doom שיצאו בתחילת חודש נובמבר השנה בגרסאות מציאות מדומה. בעוד ש-Skyrim הרגיש קצת איטי ומסורבל, Doom הצליח לתפוס את המהירות והאקשן ולהקפיץ אותו כמה רמות קדימה (רק זהירות לא להקיא מרוב התנועות המהירות). לכן כשמדברים על Fallout שלמעשה מביא עולם פתוח וגדול בסגנון Skyrim אבל עם האופציה לקרבות ירי מהירים כמו ב-Doom, אנחנו למעשה מקבלים שילוב של שני המשחקים ביחד, אבל האם זה עובד טוב בגרסת המציאות מדומה? ובכן כן ולא.
מבחינה ויזואלית, Fallout מאד מרשים, זאת כמובן במידה ויש לכם את החומרה המתאימה כדי להריץ אותו. העולם נראה ומתנהג בצורה שמאד מהנה לטייל בו לחקור אותו. חורבות של ערים, הריסות עתיקות, מבנים רעועים ומחנות מאולתרים של שרידי האנושות נראים מדהים דרך המשקפת VR, וגם מי ששיחק בגרסה הרגילה מאד יהנה לסייר בו. למרות שישנם מספר באגים שקופצים מדי פעם (מה שהפך לחלק בלתי נפרד ממשחקי Bethesda) החוויה עדיין מאד מהנה ומצליחה להחזיק אותכם. אבל משחקי Bethesda, בעיקר אלו של העולם הפתוח, נוטים ליפול דווקא באינטראקציה האנושית עם הדמויות במשחק, שאומנם נראות ומעוצבות נהדר אבל התנועות וההבעות פנים מרגישות מאד רובוטיות במיוחד עם ה-VR, שיחות מאד מהר הופכות למעיקות ולא מעניינות בגלל בעיה זו, ונורא קשה להתרכז בדיאלוגים עם דמויות, במיוחדת כאלו שאמורות לתת לנו מידע קריטי על משימות חשובות.
אבל אנחנו לא רק מסתובבים ומדברים עם אנשים בעולם פוסט-אפוקליפטי, אנחנו גם בעיקר יורים בהם, וכאן Fallout מצליח לעשות את העבודה כראוי. אומנם לוקח קצת זמן להתרגל לזה, ובהחלט מומלץ להתחיל את המשחק עם דרגת קושי נמוכה וסלחנית יותר, אבל ברגע שמתרגלים לזה, ירי, החלפת נשק, התקפה מטווח קרוב וזריקת רימונים עובדת נהדר וקרבות מצליחים להפוך לחלק המהנה ביותר במשחק. האויבים של העולם, בין עם זה זומבים, מוטאנטים, חיות רדיואקטיביות וניצולים אחרים מאד מגוונים ולהילחם בהם מקפיץ את האדרנלין.
במהלך קרב אתם גם תמיד תוכלו להשתמש במערכת ה-V.A.T.S (מערכת הקרב של המשחק) שמגיעה ב-Pip-boy שלכם, המחשב זרוע הנייד שנדבר עליו בהמשך. כשאר אתם נכנסים למצב V.A.T.S הזמן מאט ואתם יכולים לנסות לצלוף באויבים שלכם לפי סיכויי הצלחה שניתנים לכם על סוג נשק, המיומנות שלכם ועוד כל מיני תנאים. שימוש בVATS בהחלט יכול להציל אותכם ממצבים של מוות ודאי.
בעוד הירי והשימוש בנשק עשוי בצורה מאד נוחה, הניווט ב-Pip-boy, שלמעשה מנהל לכם את המלאי שאתם סוחבים מאד מעיק. לחפש חפץ מסויים במלאי, ללבוש שריון או בגד, לעלות בדרגה או אפילו לחפש מידע על משימה יכול להפוך לתעסוקה מאד מעצבנת, במיוחד לאור העובדה שבניגוד למשחק הרגיל כשאתם נוברים בין כל האפשריות ב-Pip-boy, הזמן של המשחק לא עוצר. מה שאומר שבזמן שאתם מתעסקים עם התיק שלכם, מאד קל לאויבים להתגנב ולחסל אותכם.
אלו מכם שאהבו לבנות ישובים במשחק יהנו לגלות ששיטת הבניה חוזרת גם ב-VR, וכמובן שלוקח קצת זמן להתרגל למכניקה החדשה אבל מאד מהר אפשר לבנות מבנים, ישובים, מבצרים ושלל שטויות כמו במשחק הרגיל. שני דברים אחרונים אבל מאד קריטים שמאד מפריעים להרבה שחקנים כרגע זה החוסר בחבילות הרחבה שיצאו עם המשחק במהלך השנתיים האחרונות. ודבר שני הוא החוסר תמיכה ב-MODs, תוכן מקורי שיוצרים מעריצי הסדרה. מדוע Bethesda לא טרחו להוסיף את התוכן החסר היא החלטה משונה שאומנם לא פוגעת בחווית המשחק, אבל בהחלט מקצרת את הזמן שבו אנחנו נשהה בשממה הרדיואקטיבית.
לסיכום:
גרסת המציאות מדומה של Fallout 4 בהחלט מרשימה ומראה שגם משחקי מיינסטרים יכולים לעשות את המעבר ל-VR, אומנם עם בעיות טכניות ובעיות ממשק שניתן עוד לפתור וללמוד מהן למשחקים בעתיד. זהו צעד קטן אבל מבורך לכיוון שמראה את היכולות המציאות מדומה, ובתקווה בעתיד אנחנו נראה עוד כותרים מבוקשים מנסים לעשות את המעבר.