Assassin's Creed Odyssey: ביקורת משחק

המשחק החדש בסדרה מציג עולם פתוח עצום ואקשן שנלקח מהסרט "300". כיף להיות ספרטני.

אהד לוינשטיין  12.11.18 - 12:20

תגיות: assassin's creed

תחילת כתבהAssassin's Creed היא סדרת משחקי פעולה בעולם פתוח שפותחה ע״י חברת ubisoft  והיא מתרחשת בהיסטוריה בדיונית בעולם האמיתי: רוב עלילות המשחקים התבססו על מאבק בן מאות שנים בין אומת המתנקשים ששואפים לשלום ורצון חופשי, לבין הטמפלרים - שרוצים לשמור את הידע ואת הכוח לעצמם, המשחק הראשון ראה אור בשנת 2007, ומאז ראו אור עוד 10 משחקים מרכזיים בסדרה ועוד 8 משחקי משנה. מאז, קיבלנו את Origins שיצא בשנה שעברה והיווה סוג של ריבוט, התחלה מחדש, עבור סדרת המשחקים הותירה. מכיוון ו-Odyssey הוא המשך ישיר מכל בחינה ומתבסס כולו על אותו מנוע, ההשוואה והאיזכורים בביקורת בלתי נמנעים.

העלילה
origins לקח אותנו למצרים העתיקה ומהווה פריקוול לסדרה כולה שם סופר על המקורות של אומת המתנקשים ומסדר הטמפלרים. חוקרת בשם ליילה הנסן נכנסת למכשיר בשם ה"אנימוס" בעזרתה של חברתה, הדוקטור ביבאיו. באמצעות דגימת DNA של המתנקשים מהעבר היא מסוגלת לחוות את התקופה והזכרונות של אותו מתנקש. החוקרות מוצאות פגיון עתיק, ונאמר לנו כשחקנים שבמידה והסיפורים עליו יתבררו כנכונים, זה ישנה את כל מה שהשחקן יודע עד עכשיו על אומת המתנקשים במשחקים, ועם אמירה כל-כך שאפתנית אי אפשר היה שלא להתרגש לגביי עלילת המשחק.

על הפגיון המדובר נמצאות שתי דגימות DNA שהשחקן יוכל לבחור ביניהן: אחת של מתנקש בשם אלקסיוס, ואחת של מתנקשת בשם קסנדרה. זה בעצם הופך את Odyssey למשחק הראשון בסדרה שנותן לשחקנים אפשרות לבחור אם ישחקו גבר או אישה. בביקורת זו אני בחרתי את אלקסיוס. הסיפור עצמו מתחרש בשנת 431 לפני הספירה, כ-400 שנה לפני עלילת Origins ומתאר את המלחמה בין הפרסים לספרטנים ביוון העתיקה – המלחמה הפלופונסית, שפותחת את המשחק בסצינה מטורפת שנראית כאילו היא נלקחה כולה מהסרט "300". ליילה מפעילה את מכשיר האנימוס בשביל למצוא המיקום של פיסת העדן - "המטה של הרמס".

 

משחקיות
עצם העובדה שלראשונה אפשר לבחור בין גבר או אישה כשחקנים אפשר להבין שהמשחק הזה שואף המון השראה ממשחקי תפקידים, וההשפעה של הבחירות שלנו על מהלך הסיפור והעלילה עצמם, ומכאן ניתן להניח שלמשחק קיים יותר מסוף אחד. אני למשל בטוח שאם הייתי בוחר את קסנדרה העלילה הייתה מתקדמת בצורה אחרת לגמריי. כחובב מיתולוגיה יוונית העלילה מאוד עניינה אותי. לראות את הפרשנות של היוצרים לכל המיתולוגיה היוונית ולאלים היווניים: האמונה מול חוסר האמונה, שנמצאת שם לאורך כל הדרך אצל אלקסיוס עצמו: כבר מהדיאלוג הראשון במשחק בין אלקסיוס לבין פיבי (דמות משנה שלאלקסיוס מאוד קשה לסרב לה) ומבקשת ממנו שזאוס יברך אותה כמו שהוא בירך אותו, וכעת ניתנת לשחקן האפשרות מה לעשות: האם להתעצבן עליה ולהשיב בשליל ועצבים או בחיוב והבנה.

האמונה או חוסר האמונה באלים של הדמות הראשית שתבחרו היא תוצר של הבחירות שהשחקן יבצע במהלך המשחק והדיאלוגים, וככל שעלילת המשחק תתקדם, גם בחירות השחקן יעשו מסובכות ומורכבות יותר, והשחקן באמת ייכנס ללבטים ותהיות כיצד הוא צריך להתקדם הלאה. למרות שזה שינוי מרענן הוא גם קצת מדכא: לא משנה באיזה צד תבחרו, הדיאלוגים מסוגלים גם להעיק ולהיות ארוכים יותר ממה שציפיתם. לא תמיד יש לשחקן את הסבלנות ולפעמים אנחנו רוצים רק לחזור לאקשן שהמשחק מציג.


מעבר לכך אססין קריד נשאר משחק אקשן בגוף שלישי, ויאפשר לשחקן להסתובב חופשי בעולם המשחק, לצוד חיות בר על מנת לקבל XP או למכור אותן בשביל כסף, למצוא אוצרות, כסף ושאר פעילויות צדדיות שימלאו את שימלאו הפת המשחק כמו שמשחקי אססין קריד יודעים לייצר. כמו כותרים רבים בסדרה, המשחק יאפשר לשחקן להתגנב ולבצע משימות בחשאיות מבלי לעורר מהומה. אמנם זה דורש יותר זמן ביצוע, אך בסופו של דבר זו הדרך האידיאלית לשחק. כמובן שאם נפשכם חשקה בקצת אקשן, אין שום בעיה: מערכת הקרב של המשחק השתדרגה מעט מאז המשחק הקודם, והיא מאפשרת לשחקנים קרב ספרטני ברוטאלי מדמם. ההנאה מובטחת.

אלמנט שחזר וקיבל שיפוץ מהמשחק הקודם הוא מערכת ה-Bounty Hunters (ציידי הראשים שינסו לצוד את הדמות הראשית במהלך המשחק), שקיבלו אלמנט ממערכת הקפטנים של סדרת Shadow of War: כעת לכל צייד שיבוא לרדוף אחריכם יהיו חולשות וחוזקות, והשחקן יוכל לנצל אותן במהלך הקרב ולאופן שבו השחקן משחק יש השפעה ישירה על אותם ציידי ראשים: במידה והשחקן לא ייצור מהומות וישמור על פרופיל נמוך לציידי הראשים יהיה קשה יותר למצוא את השחקן.

 

גרפיקה
סצינות המשחק נראות מדהימות ומציאותיות, אפילו יותר מ-Origins. גם זמן הטעינה של המשחק עצמו השתפר במעט. ידוע ש-ubisoft עבדו על שני המשחקים כמעט במקביל, כך באופן לא מפתיע הם גם השתמשו באותו מנוע גרפי ובאותו מודל גרפי שהם השתמשו ב-origins בשביל לעבוד על odyssey. הבעיה מתחילה כשנכנסים למשחק עצמו. זמני הטעינת ארוכים ופעמים רבות נראה כאילו טקסטורה על עצמים מסויימים לא נטענו כראוי ורק כאשר השחקן מתקרב היא מתחדדת. נראה שהמפתחים קצת ויתרו לעצמם ורמת הגימור של הבתים ושל כל מיני אובייקטים אחרים במשחק קצת פחות מרשימים בהשוואה למשחק הקודם, למרות שאני חייב לציין שאתונה נראית מדהים לא פחות מאלכסנדריה, עדיין מרגיש שמשהו התפספס והגרפיקה יכלה להיות יותר עדכנית לימינו.


 

לסיכום
אפשר להגיד שלמרות כל התקלות הגרפיות, ולמרות הדיאלוגים המעיקים וסצנות המעבר שנטענות לאט, המשחק בפניי עצמו בנוי טוב וכל חובב מיתולוגיה היוונית יכול מאוד להתחבר אליו. ubisoft יכולה לישון בשקט: הם השיקו משחק מוצלח, עם קצב מכירות מצוין וציון כללי כמעט מושלם, האם זה המשחק הכי טוב שיש לסדרה להציע? בכנות, אני לא יודע.. כמכלול אהבתי את Origins הרבה יותר, אך מבחינת עלילה ומיתוסים אין ספק שזה משחק שבאופן אישי הרבה יותר עניין וסחף אותי.