מתחם "הטייסת" בסינמה סיטי שבגלילות הוא אחד הפרוייקטים המסקרנים ביותר שהוקמו בארץ בשנים האחרונות. הוא הוקם ע"י יוצאי יחידות חיל האוויר, שמטרתם למעשה היא לאפשר גם לאדם הפשוט לקבל חוויית טיסה במטוס קרב. הרי בסופו של יום, לא לכולם יש כסף לקורס אזרחי לאחר שהם לא מתקבלים לקורס טיס.
ברגע שתיכנסו למתחם - כבר אז הצוות יעשה הכל על מנת שתרגישו את כל החוויה עד מתחילתה ועד סופה בצורה האמינה ביותר. דבר ראשון: עולים על מדים. לבשנו את הסרבלים, קיבלנו תגי שם מודפסים שמתלבשים על המדים - ונכנסנו אל כיתת הלימוד על מנת לעבור את ההדרכה.
חדר הלימוד במתחם הטייסת. קרדיט: רעות פיליפוביץ
את ההדרכה העבירה לנו חיילת יוצאת חיל האוויר, שהסבירה לנו את העקרונות של הסימולטור והטיסה. ככל שהיא המשיכה את ההסבר כיצד השליטה וכל העסק מתנהל, התחלתי לאט לאט להבין שבתור גיימר - בסרט הזה כנראה כבר הייתי. זה הולך להיות סיפור קליל. העקרונות זהים אחד לאחד מכל משחק ששיחקתי בו, ואם עברתי כבר בגיל 15 את משימת המסוק באתר הבנייה הזכורה מוייס סיטי - אז הרי אין שום סיבה שהסימולטור הזה יציב בפניי אתגר אמיתי.
לאחר ההסבר המשכנו את דרכנו לחמ"ל, שם קיבלנו הדגמה כיצד כל העסק עובד בזמן אמת ע"י מייסדי פרוייקט הטייסת - אל"מ (במיל') קובי רגב, ואל"מ (במיל') אריאל בריקמן. השניים הציגו בפנינו את המערכת: מושב טייסים מהודר ומסך קעור ענקי, שמכניסים אתכם לעומק החוויה. מהשנייה הראשונה על הכסא וברגע שהסימולציה החלה - התחלתי להרגיש את אותה תחושה חמימה ומוכרת כאשר שיחקתי בסימולטורי טיסה של מיקרוסופט, או במשחק "כוכב כחול" לפניי כל כך הרבה שנים. רק שעכשיו, בזכות הציוד המשוכלל - כל העסק הרגיש הרבה יותר יוקרתי ומרשים.
אל"מ (במיל') אריאל בריקמן. קרדיט: רעות פיליפוביץ
החמ"ל. קרדיט: רעות פיליפוביץ
לפי הנסיון שלי, הקורס מיועד לאנשים שהם לא גיימרים כבדים, או כאלו שמעולם לא שיחקו עם ג'וייסטיק או התנסו במשחקי מחשב. כאמור, אני השתתפתי בקבוצה יחד עם גיימרים מטעמי גופי תקשורת נוספים בנוסף ליוטיוברים עצמאיים. כל אחד מאיתנו הרגיש בבית מהר מאוד.
הסימולציה של הטייסת כוללת מידול מדוייק של מפת ארץ ישראל, ובמהלך המבחנים הראשונים בחנתי את כישורי הטיסה שלי מעל שמי תל אביב, תחת מגבלת זמן, תוך כדי נסיון לצבור כמה שיותר נקודות ע"י טיסה דרך טבעות בשמיים. המשימה השנייה כבר הייתה יותר לטעמי, והיא כללה סצינת אקשן מעל שמי ים המלח - שם המטרה הייתה להוריד כמה שיותר מטוסי אוייב.
מכיוון ומדובר בסימולציה, עניין אותי מאוד לראות מה קורה כאשר המטוס מתרסק. כזה אני - אוהב לבחון גבולות. בעיקר עניין אותי לראות מה רמת ההשקעה של המפתחים, וכמה רחוק מידלו את מפת הארץ. אז לצערי הרב קובי המדריך אישר לי רק שתי התרסקויות. ולא, לא ראיתי פיצוץ מרשים כאשר הטחתי את המטוס על דרך השלום. המטוס יישר את עצמו וחזר לנקודה בטוחה מיד לאחר הפגיעה. רואים למה התכוונתי כשאמרתי קודם שהמשחק מותאם בעיקר לאנשים שהם לא בהכרח גיימרים?
האמירה כמובן לא נועדה לגרוע מהחוויה, שעדיין הייתה מהנה ומספקת. למשל, ברגע שנכנסתי לסיבוב נוסף - גיליתי שיפור משמעותי באחוזי הטיסה שלי ביחס לסיבוב הקודם. כנראה כי לקחתי את העניין ברצינות, ולשם שינוי לא ניסיתי לרסק את המטוס בססגוניות. מה שבטוח זה ש-Danger Zone של קני לוגינס התנגן לי בראש לאורך כל החוויה.
כך זה נראה בפעולה. קרדיט: רעות פיליפוביץ
וזו בעצם החוויה שמתחם הטייסת מספק למבקרים בו: הסימולציה עובדת עם השחקנים על שיפור עצמי ומשמעתי. מעבר לכך, היא מספקת גם מספיק פעילויות נוספות שעובדות על שיפור היכולות: תכנוני טיסה, סימולציות בקבוצות ותקיפת יעדים משותפים, כך שפעילות במתחם שמה דגש גם על שיפור וחיזוק עבודת צוות בין המשתתפים. מושלם בתור סדנאות לעסקים, או אפילו סתם יום כיף עם המשפחה - הטייסת ידידותי גם עבור ילדים.
עכשיו אמנם המדינה נכנסה לתקופת סגר, אך המתחם מציע גם שיעורי הדרכה אונליין ישירות מהבית, ולא, אין באמת צורך במחשב גיימינג מטורף. רק בסט אזניות ומיקרופון. את הג'וייסטיק הייעודי עצמו צוות מתחם הטייסת יספק לכם. אם אתם מעוניינים בחוויה קצת שונה שגם תאתגר אתכם על הדרך- הטייסת מציע לכם את האפשרויות האלו בדיוק. עכשיו סלחו לי, אני הולך לראות Top Gun.
רגע לפניי ההתרסקות השנייה שלי. קרדיט: מתחם הטייסת