מתעמל המכשירים נועם ברקוביץ׳ זכה אתמול (שבת) במדליית ארד בתרגיל הקרקע בתחרות גביע העולם, שנערכה באוסייק שבקרואטיה. זו הייתה בסך הכל תחרות הבוגרים השנייה שלו, כשרק בעוד חודש ימלאו לו 18. כבר בתחרות הבוגרים הראשונה שלו שנערכה בקוטבוס שבגרמניה לפני קצת יותר מחודשיים, הוא העפיל לגמר תרגיל הקרקע והוכיח שמקומו שם. את הדרך לענף הוא התחיל בחוג אקרובטיקה בילדות, תחביב וחוג שהפכו למקצועיים ולתחרותיים. בנובמבר האחרון הוא סיים במקום השמיני באליפות העולם לנוער, ואחריה הוא עבר ניתוח בכף היד, שהביא לתהליך של שיקום שהסתכם אתמול עם מדליה ראשונה ויוקרתית בבוגרים. ברקוביץ׳ פתח את עונת התחרויות לפני קצת יותר מחודשיים, כשלמרות שהוא עדיין בגיל נוער, הוא ״קפץ כיתה״ ונכנס לעולם הבוגרים, המים הכי עמוקים שיש. שם, הוא מתאמן ומתחרה לצד נבחרת הגברים המנוסה, בראשה המדליסט האולימפי ארטיום דולגופיאט, שזכה אמש בזהב בתרגיל הקרקע. עם המדליות של שניהם, הם רשמו היסטוריה כשלראשונה שני מתעמלים ישראלים בתרגיל הקרקע עמדו יחד על הפודיום על רקע המנון התקווה. לאחר ההישג, התפנה ברקוביץ` לראיון מיוחד - על מההישג, מה שהוא לומד מדולגופיאט שמהווה כמודל לחיקוי, השאיפות המקצועיות והכניסה המהירה לעולם הבוגרים.נועם, ברכות על ההישג. איך זה הרגיש לסיים על הפודיום עם מדליית הארד?״זה היה מאוד מאוד מרגש, והאמת שלא ציפיתי. הגיעו לתחרות כל התותחים כבדים, ביניהם ארטיום, ומתעמלים בריטים חזקים, אמריקאים - טופ מתעמלים. ולסיים על הפודיום כשאני עומד ברמה שלהם, זה היה מאוד כיף. לחשוב על זה שעשיתי את זה כשאני שנה לפני גיל בוגרים, זה משמח ומראה לי מה שוות היכולות שלי״. איך הרגשת בהכנה לתחרות? היא הייתה מעט מורכבת. "ההכנה הייתה קצת מסובכת. בגלל המלחמה היה לנו שבוע ״חופש״ שבו בכלל לא התאמנו, כי כולם היו בבית. אחרי זה חזרנו לאימונים, והתחרות הייתה בסימן שאלה כי לא ידענו אם נטוס או לא, אם נצליח לצאת מהארץ בכלל או לא. הפסדנו שתי תחרויות בגלל המלחמה, אז יצא שלא התחרינו לא מעט זמן. לפני שבוע יצאנו לתחרות, ואני בכלל לא האמנתי שנצא לשם בגלל המצב. כשהצלחנו לצאת אז אמרתי לעצמי שזו אחלה של הזדמנות להתחרות, להתנסות בעוד תחרות ולהראות את היכולות שלי״. איך עברה עליך התחרות? ״ביום הראשון של המוקדמות עשיתי את תרגיל הקרקע, קיבלתי בו את אותו ציון שקיבלתי בגמר, 14.000 נקודות, ובמוקדמות זה שם אותי במקום השביעי. ביום השני לתחרות עשיתי מוקדמות בתרגיל המקבילים ונפלתי מהם בתרגיל. אולי זו הייתה ירידת מתח או משהו כזה, היו כמה דברים שלא הסתדרו לי בתרגיל. ואתמול הגיע הגמר, שם הרגשתי טוב, שאני מסוגל לתת ביצוע טוב״. ואיך הרגשת רגע לפני גמר התרגיל?״לפני שמרימים יד כדי להתחיל את הביצוע, זה רגע מאוד מלחיץ. זה שהגעתי לגמר זה מוכיח לי מה אני מסוגל. הרגשתי שעוד קצת פוינט, עוד קצת דיוק ויישור ברגליים, ואני יכול להיות בפודיום. אז אמרתי לעצמי שצריך לצאת ולעשות מה שאני יכול. הרגשתי טוב במהלך התרגיל, הדברים עבדו לי טוב. עליתי מהמקום השביעי במוקדמות עם הציון הזה, ובעצם היו שישה מתעמלים עם ציון טוב יותר ממני, ובסוף זה תלוי במה אחרים עושים. הייתה לי תחושה באמת טובה, שהייתי יציב, שהבאתי את הרושם הטוב מהמוקדמות לגמר״.איך זה להתחרות לצד ארטיום דולגופיאט? באופן כללי וגם ספציפית בגמר. ״זו חוויה שאני לא יודע איך להסביר אותה. זה לא ארטיום של האימונים. באימונים הוא עושה תרגילים שעושים באימון, ובתחרות זה לראות אותו מתחרה וזה כמעט כמו ארטיום אחר, זה אדיר לראות אותו ככה. לראות איך הוא לוקח את זה למקום שלו, ויודע מהר להתאפס ולהיכנס לפוקוס זה מדהים. הוא חייך ונתן לי כיף אחרי התרגיל שלי, ואז תוך שנייה הוא צריך להיות מוכן לתרגיל שלו. הוא יודע מה הוא עושה. להיות איתו על הפודיום זה בכלל חלום, זה אדיר. לא ציפיתי מעצמי לסיים על הפודיום, וזה מאוד מרגש ומשמח, בטח בתקופה הזאת. זה היה מרגש כששנינו יחד היינו על הפודיום״.זה השרה קצת ביטחון להתחרות לידו בגמר? בכל זאת, חבר לנבחרת שאתה רגיל להתאמן לידו. ״אפשר לומר באיזשהו מקום שכן. הוא יודע מה הוא עושה ומה היכולות שלו, ככה שאם הוא רגוע אז אני מבין שהכל בסדר. אמרתי לעצמי שאם הוא ככה רגוע ובשליטה, אז שאנסה גם להיות ככה. לעומתי ולעומת הרבה מתחרים הוא כן מגיע לתחרויות עם הרבה ציפיות והרבה לחץ כשיש לו אין סוף תארים, ובכל זאת הוא רגוע, אז אמרתי לעצמי שגם אני יכול להיות רגוע. ארטיום תמיד משדר את מה שהוא מרגיש. הוא מקצוען ממש ואני לומד ממנו הרבה. בין אם זה באימון באולם או לראות אותו בתחרות, ולפעמים לראות איך הוא מגיב לזה שהוא עייף בתחרות, זה נותן לי כלים איך להתמודד ואיך להתנהל״. מה ארטיום אמר לך בסיום? וגם סרגיי ויסבורג המאמן. ״את סרגיי ראיתי רק אחרי הפודיום, הוא אמר שהוא מאוד גאה בי. דיברנו לפני הגמר על התיקונים שצריך לעשות, ועל להיות חד על הדברים כדי להצליח. בסוף הפדנטיות הזו השתלמה. אני מאוד מאוד פדנט. הוא שמח, כמו גם אנדריי העוזר מאמן ואילן קורצ׳אק המאמן שלי בנוער. תוך כדי התרגיל של המתעמל האחרון, ארטיום די ידע אחרי הפס הראשון שלו שהוא לא עשה פס טוב, אז הוא אמר לי ׳זה שלך - מזל טוב׳. עד שבאמת לא ראיתי את הציון של המתעמל האחרון הייתי בלחץ, גם כי תמיד אפשר לערער על הציון. כל עשירית נקודה יכולה לשנות את כל התמונה. הוא מאוד שמח בשבילי ובשביל שנינו על המדליות שעשינו יחד״. מה המדליה הזו אומרת לך? ״זה נתן לי הוכחה של ׳בואנ׳ה אני מסוגל׳, ושאני ברמה של הבוגרים. זה כמובן גורם לי להגיע עם עוד יותר רעב לתחרות הבאה. גם כשקיבלתי 14.000 נקודות, אני יודע שאני יכול לעשות תרגילים בצורה טובה יותר ולהיות עם רעל בעיניים בכל תחרות״. כמה ביטחון התחרות הזו נתנה לך? ״הרבה ביטחון, אבל כמובן שתוך יום זה לא אפשרי שאני ארגיש שזהו - זו הרמה שלי ושזה יכול לקרות לי בכל תחרות. צריך לקחת את זה ולהמשיך לבנות את זה. המטרה שלי היא לא להיות אלוף עולם כבר מחר״.מהן השאיפות המקצועיות שלך בטווח הזמן הקרוב?״אני בתחילת הדרך בבוגרים. באליפות אירופה שתהיה באוגוסט, אני רוצה לעשות גמר קרקע ואם יהיה ממש טוב אז גם לסיים עם מדליה. לזה אני מכוון. אני חד משמעית רואה את עצמי בטופ העולמי בעוד שנה, ונותן פייט לכולם. להמשיך לקדם את כל שאר המכשירים, את המקבילים שהוא חזק אצלי, את המתח. ובגדול בכל תחרות להראות מה אני יכול לעשות״. ארטיום דולגופיאט סיכם גם הוא את התחרות ואת הזכייה בזהב: ״כיף מאוד שזכיתי בתחרות הזו בזהב, בטח אחרי שתי תחרויות שפספסנו בגלל מה מלחמה. במוקדמות עשיתי טעות גדולה, אבל בסוף זה הספיק לי כדי להיכנס לגמר. זה קצת הזכיר לי את המשחקים האולימפיים בפריז, גם שם במוקדמות לא הלך לי טוב, אבל זה הספיק לגמר ואז לפודיום. אני שמח שהצלחתי לתת את כל כולי ולזכות בעוד זהב. זו פעם תשיעית שלי בתחרות גביע העולם באוסייק וזה הזהב הרביעי שלי, בכל שאר הפעמים זכיתי במדליית כסף. זה היה מאוד כיף לשמוע את ההמנון בתקופה המאתגרת הזאת, כשאני ונועם עמדנו ביחד על הפודיום״. דולגופיאט אמר על ברקוביץ׳: ״אני מאוד שמח שנועם הצליח. הוא היה איתי גם בגמר בגביע העולם בקוטבוס. כיף שיש מישהו מאחוריי, גם הוא הוא נותן לי את המוטיבציה לא לרדת ברמה ורק לעלות. הוא עדיין לא בן 18, והוא כבר העפיל לשני גמרים. יש בינינו באמת פער של 12 שנים, אני כבר נחשב לזקן בענף. אני מקווה מאוד שיש לו עתיד, שימשיך בעבודה הקשה, יתקרב אליי ושגם הוא יגיע להישגים רבים״.