הנבחרת הקבוצתית הנוכחית נמצאת בתהליך של בנייה, חיבור, ושאיפה לתיאום ולסינרגיה תכליתית מושלמת. כמו בנות הנבחרת, גם המתעמלות האישיות עובדות לייצר את הביצועים הטובים ביותר, כאלה שיביאו אותן למעמד הפודיום. כל זה, נעשה עם צוות מקצועי ברמה גבוהה, שעובד יום יום ושעה שעה על דיוק, שלמות, יצירתיות, ודרגת קושי שתוציא את המיטב מהמתעמלות.
בראש הצוות והמתעמלות, עומדת המאמנת הראשית של נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית, איילת זוסמן. בריאיון עם פתיחת אליפות אירופה, בנוסף לקמפיין האולימפי למשחקים בלוס אנג׳לס 2028, היא משתפת על הציפיות מהנבחרת החדשה שמתהווה, על המתעמלות האישיות המנוסות, הצוות המיוחד שעובד עמה, המכשולים והלחצים שהגיעו עם המצב הביטחוני ושיבשו רבות את התכניות המקצועיות והאימונים המפרכים.
איילת, אנחנו רגע לפני פתיחת הקמפיין האולימפי, ועם פתיחת אליפות אירופה. מה מידת ההתרגשות?
״אנחנו מתרגשות מאוד. האמת בגלל המצב הביטחוני היינו בלחץ גדול, רק רצינו לצאת מהארץ ושהבנות יוכלו להתחרות באליפות אירופה כי יש לזה השפעה לאליפות העולם. אנחנו בסוג של התרגשות, בשילוב לחץ של לפני אליפות, כך שיש הרבה רגשות מעורבים״.
בנקודת הזמן הזו, שנתיים וקצת לפני המשחקים בלוס אנג׳לס, אם נשווה אותה לנקודת הזמן של לפני המשחקים בפריז, איך את מרגישה מבחינת רמת המוכנות והרמה המקצועית של המתעמלות? ומה השאיפות באליפות?
״אני יכולה להשוות את זה ממש לשנה הראשונה של הנבחרת של פריז - אנחנו בבנייה. זו נבחרת חדשה, יש בנות מאוד צעירות, בנות 16, ויש שתי מתעמלות בנות 18, כולן ללא ניסיון גדול. אז מבחינת הנבחרת הקבוצתית, אנחנו בבנייה. הציפיות הן לא בשמיים, אנחנו באמת מצפות להיכנס לגמרים באליפות. כל מה שנקבל מעבר, זה יהיה הישג אדיר. עשינו את זה בעבר, אבל עוד פעם, המטרה שאנחנו מסתכלות עליה היא בטווח הקצת יותר רחוק. אנחנו לא נכנסות לאליפות ב׳פול פּאוור׳, אנחנו מוסיפות בכל פעם משהו, בונות את התרגילים, את דרגת הקושי. אז זאת התפתחות שנעשית לאט לאט. זאת אומרת, אנחנו מאוד מודעות למה שיש לנו בידיים. בתור צוות מקצועי אנחנו צריכות להביא אותן למצב מוכנות מנטלי יותר טוב, וזה לוקח קצת זמן״.
כמה פקטור יש לניסיון? בטח בפן הקבוצתי, וגם אצל המתעמלות האישיות?
"90%. 90% זה הניסיון. ניסיון זה גם עבודה לאורך זמן, זה לא רק ניסיון מנטלי או מוכנות, אבל לחלוטין ככה. עיקר הדבר פה זה ניסיון, עמידה בלחץ, עמידה באימונים המפרכים שיש, בדרך שעושים, בתחרויות, זה לגמרי מתבסס על ניסיון. במיוחד בשנה הזו, שבאמצע כל אימון כמעט אנחנו רצות לממ"ד, זה בעצם שובר את האימון, את הרצף, צריך לחזור מההתחלה, להתחמם מחדש. מאוד לא פשוט. אבל גם עם זה אנחנו מתמודדות״.
בעקבות המצב, האתגרים, והאירועים, יש אולי התבגרות ספורטיבית מואצת אצל המתעמלות שמשפיעה לחיוב?
״אני לא יודעת לומר, כי אנחנו רגילות לזה. אנחנו לא מכירות שום דבר אחר, זה חלק משגרת האימונים. יכול להיות שכן, אני צריכה אולי להשוות את זה עם נבחרות במדינות אחרות. יכול להיות שכן, שזה באמת משהו שמוסיף, ויכול להיות שמהצד השני זה משהו שגם יכול לגרוע, כי הבנות שלנו נמצאות ביותר סטרס, ביותר לחץ מקצועי, עם השפעות מסביב, אני לא יודעת איך הן ישנות בלילה, איך הן אוכלות. יש תחרויות שהן לא התחרו בהן בגלל המצב, כל דבר כזה משפיע. אני מקווה שכל הדבר הזה השפיע לטובה, אבל אני באמת לא יכולה לדעת, זה מאתגר מאוד את כולן״.
מבחינת הנבחרת הקבוצתית שתתחרה באליפות, מה מיוחד בחיבור שלהן?
"בנבחרת הקודמת לקחנו מתעמלות שרובן היו כבר בנבחרות הקבוצתיות כשהן היו צעירות. בנבחרת הנוכחית, לקחנו ארבע בנות מנבחרת הג'וניור והעלינו אותן לנבחרת הסניור, אבל כמעט ולא היה להן ניסיון יחד. שוב, בגלל המלחמה הן לא יצאו לאותן תחרויות. אז פשוט הרכבנו מתעמלות שהן מאוד איכותיות בנתונים שלהן. מעבר לזה, צריך עכשיו לגבש אותן, לחזק אותן פיזית וכמובן מנטלית, שזה באמת דבר שהוא לוקח זמן, ואולי יהיו עוד שינויים. אני לא משווה בין הנבחרות באותה נקודת זמן, אבל כרגע יש לנו פשוט מטרה אחרת איתן בעקבות השינויים והנסיבות. אנחנו בונות את זה, זה ייקח קצת זמן״.
ברמה האישית, כמה את נהנית מהתפקיד? לעמוד בכל אליפות ותחרות בראש הנבחרת, לצאת לעוד אליפות אירופה, עוד מעט אליפות עולם, וכמובן עוד קמפיין אולימפי שאת מובילה?
״זה בעיקר המון אחריות. אני אוהבת את מה שאני עושה, אני אוהבת להיכנס לאולם בכל בוקר, אני אוהבת לחבר את התרגילים, לראות את הבנות מבצעות אותם, אוהבת את התחרויות. זו אחריות מאוד מאוד גדולה, ואני מרגישה את זה ואני מוכנה לזה. זה משהו שעשיתי בעבר. אני מקווה שעם הזמן אנחנו רק נלך ונתחזק יותר״.
הצוות המקצועי הוא חלק בלתי נפרד מהבנות שמבצעות את התרגילים באליפויות. יש קצת פנים חדשות בצוות, את מי הוא כולל?
״אז יש קודם כל את הצוות של הנבחרת הקבוצתית שזו אלה סמופלוב ונטליה סטיפנובה, ומנהלת הנבחרת נטשה אסמולוב. המורה לבלט גלינה ברסקי שנמצאת איתנו הרבה. הצוות שעם הנבחרת של המתעמלות האישיות כולל את ג'ולייטה קנטלופי, אלונה קושבצקי ואידה מיירין שנמצאות עם המתעמלות. ובנבחרת של הג'וניור יש לכל מתעמלת את המאמנת האישית שלה, בר שפוצ׳ניקוב, אידה מיירין, מרינה אבלמסקי, ואניה וינר. וכמובן שגם ג'ולייטה קנטלופי עובדת איתן״.
כמה הצוות הזה מיוחד?
״יש לנו צוות מאוד טוב ומקצועי. אני חושבת שזה חשוב שיש כמה שיותר מאמנות בצוות. כל אחת מכירה את המתעמלת שלה יותר טוב, כל אחת נותנת מעצמה יותר. אני שמחה שאנחנו יכולות באמת להגיע למקום שלנו, שיש לנו מקום לעבוד ולהתאמן בו ביחד, וכל אחת נותנת מעצמה משהו אחר שזה גם מאוד חשוב״.