הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"אם כל אחד ידע את מקומו, נהיה מסוכנים"

הביקורת המרומזת על חדר ההלבשה של וושינגטון, ההגנה, הלחץ, הנבחרת ושאלת ג'ורדן או לברון. אבדיה התארח אצל כספי בפודקאסט, וסיפק כמה אמירות מרתקות

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  21.01.22 - 09:00

בזמן שוושינגטון קיבלה הלילה (בין חמישי לשישי) יום חופש, דני אבדיה מצא זמן להתארח בפודקאסט של עומרי כספי, מי ששיתף עימו פעולה במכבי ת"א. אבדיה התייחס לעונה שעוברת על הוויזארדס, להגנה שמשתפרת, ללחץ, לנבחרת ואפילו סיפק ביקורת מרומזת על חדר ההלבשה של וושינגטון.

"אני כבר לא נבהל לדבר איתך באנגלית", פתח אבדיה את דבריו בגיחוך ומיד החל לדבר על העונה בוושינגטון: "התחלנו את העונה ממש ממש טוב, לא ציפיתי, היו כמה שבועות שהיינו מקום ראשון במזרח. ואתה יודע, לאט לאט דעכנו, אפשר להגיד שזו עייפות. אבל היה כיף להגיע למגרשים ואשכרה אומרים שהוויזארדס באים לשחק, הקהל מגיע פתאום לעודד אותך".

"פלייאוף? הליגה מאוד דינאמית השנה, אבל כמובן שזו תמיד מטרה, תמיד רוצים לסיים כמה שיותר גבוה, להימנע מהפליי-אין, אולי לפגוש קבוצות יותר חלשות, אבל יש עוד כמעט חצי עונה. אני מאמין שנחזור לדרך המלך. אני יכול להגיד שהיו לנו כמה בעיות בחדר ההלבשה, היו כמה מחלוקות לא פשוטות, וזה הוביל לדעיכה - אבל אני מאמין שלאט לאט נמצא את הקצב שלנו ונתחיל לנצח משחקים".

כשנשאל מי המנהיגים בחדר ההלבשה ענה: "כמובן שזה הווטראנים, בראדלי ביל, ספנסר דינווידי, מונטרז הארל, לפעמים קייל קוזמה וקונטאביוס קולדוול פופ. לא חסר קולות שיבואו ויכוונו. אני ארמוז משהו, אני חושב שאם כל אחד ידע את המקום שלו, יעשה את מה שהוא יודע ולא ינסה לעשות יותר מזה, נשחק ביחד, נשתף את הכדור, אנחנו נהיה קבוצה מאוד מסוכנת. היו משחקים שפחות הזזנו את הכדור, היה יותר בלאגן, ושם אתה יותר חלש ופגיע".

על השיפור בהגנה אמר אבדיה: "לא באמת האמנתי שזה יגיע לרמה הזאת. תמיד ידעתי שיש לי את הלב והרצון לשמור, תמיד ידעתי שאני תחרותי בטירוף, זה מבוא טוב לשחקן הגנתי. להגיד לך שזה קל כל ערב לבוא ולשמור על השחקן הכי טוב, ולרוץ למעלה ולמטה, יש רגעים שאני שומר פעם אחת על דרוזן ואז על זאק לבין ואז על ניקולה ווצ'ביץ'. אתה רץ כל כך הרבה, ואז מגיע לצד ההתקפי ומעיפים זריקה אחרי 4-5 שניות, זה לוקח המון ממך. היו רגעים שהייתי קצת מותש, הגעתי לאיזשהי חומה, הרגשתי תשוש. אני מרגיש שעכשיו עברתי את הגבעה הזאת קצת, הייתה עייפות בלתי רגילה".

"ההגנה הזאת תביא לי איזהו חופש בעתיד גם בצד ההתקפי, שחקן שעשה דרך יחסית דומה זה ברדאלי ביל שהגיע לוושינגטון בתור קלעי שלשות ושמר מהקולג'. זה נותן למאמנים ביטון שתהיה על המגרש ושתסגור משחקים. כמובן שכרגע התפקיד ההתקפי שלי מועט, היו כמה רגעים בעונה שהייתי חלק חשוב בהתקפה, אבל זו רכבת הרים. מאמין שעם הזמן אקבל יותר ביטחון וניסיון, אני עף על זה. שואף להיות אול-אראונד פלייר, אין לנו הרבה שחקנים כאלה בקבוצה, לשם אני מכוון".

אבדיה סיפר איך הוא מרגיש היום, אחרי כמעט שתי עונות בליגה הטובה בעולם: "המשחק ממש ממש האט לי, אני רואה דברים לפני שהם קורים הרבה פעמים. אני כבר יודע המון תרגילים של קבוצות אחרות, יודע את הרוטציות בהגנה. אני מרגיש יותר מנוסה, בכל משחק יותר קל, כבר שמרתי על יאניס ועל דרוזן, אני כבר יודע להתמודד עם הפיזיות של השחקנים האלה".

על הלחץ שהוא מתמודד איתו כנציג של ישראל ב-NBA: "במדינה שלנו רוצים בהצלחת הנציגים, רוצים שיגיעו רחוק, וזה מצד אחד כיף שמתעניינים - אבל מצד שני זה מאתגר, כי יש משחקים שאתה לא משחק טוב או עייף. והרגשתי את זה, הרגשתי מסביב איך הכל נשכח פתאום. יום אחד אתה למעלה, ויום שני אתה למטה. אבל אמרתי לעצמי שלא אקח את זה למקום רע. אני נותן מאה אחוז מעצמי, אבל לא נותן לתוצאה להיות מאה אחוז ממני. אני יודע מה אני שווה, מה אני יכול להיות בליגה הזאת, אני מאוד מאמין בעצמי".

על הנבחרת והגעגועים לכדורסל הישראלי: "האמת שאני בקשר עם החבר'ה מהנבחרת, תמיד היה לי כיף לבוא ולייצג את ישראל. זה מקום שאני מרגיש בו בבית, זו המשפחה שלי. מתגעגע לקהל, לאווירה הביתית, מאמין שיהיה כיף אדיר בקיץ ומקווה שנעשה תוצאות טובות".

אבדיה נשאל איך זה מרגיש לשמור על השחקנים הגדולים בהיסטוריה ונקלע לשאלת מייקל ג'ורדן או לברון ג'יימס: "אני לא רוצה לעורר מהומה, אבל אני חושב שיש אחד שהוא הגדול מכולם ולדעתי לא צריך לגעת בו - מייקל ג'ורדן. זו דעתי, לברון אולי יכול לעשות יותר דברים - אבל מבחינה מנטאלית, מבחינת הפאסון, מייקל היה משהו מיוחד. לשחק מול לברון? בטח שזה מרגש, אבל אני לוקח את זה כאתגר. אף פעם לא פחדתי ממנו, אף פעם לא אמרתי שאני לא רוצה לעצבן אותו, להפך. אולי אני לא מוכר כמוך ואתה יותר טוב ממני, אבל אני לא פראייר ואבוא לעשות חיים קשים".

לסיום, אבדיה נשאל אם הוא עוקב אחרי מכבי: "אני רואה המון משחקים מהארץ, גם של מכבי וגם של הרצליה בגלל אבא שלי. אני נהנה לראות את הקהל, את הליגה הישראלית, את השחקנים - זה מחזיר אותי אחורה. אני מתגעגע".

לפרק המלא של הפודקאסט, לחצו כאן