דני וולף, בשקט יחסי, אחד השחקנים הטובים ביותר בג'י ליג. אחרי שפתח בשני משחקיו הראשונים כפאוור פורוורד הגבוה היהודי-אמריקאי משמש כסנטר במשרה מלאה, והלילה (בין שבת לראשון) הוא קלע 26 נקודות, הכמות הגבוהה ביותר שלו העונה, לצד שמונה ריבאונדים, שני אסיסטים וארבעה איבודים.

וולף קלע ב-10 מ-16 מהשדה כולל 4 מ-7 מהשלוש, הנתון שעשוי להיות הכרטיס שלו חזרה ל-NBA. אחרי שקלע ב-33.6% מהשלוש בקשת של המכללות (שכידוע קרובה יותר לסל) ועשה כן ב-3.1 ניסיונות למשחק, הוא זורק כמעט כפול מכך, 6.5 ניסיונות, וקולע ב-38.5%. בשש הדקות ששיחק עד כה ב-NBA וולף עדיין לא זרק שלשה אחת.

הנטס מראש הלכו על מהלך חריג כשבחרו חמישה רוקיז בסיבוב הראשון, והבהירו כי רובם הולכים לשחק לאורך רוב העונה בליגת הפיתוח. וולף, השחקן שנבחר בבחירה ה-26, הוא אמנם המבוגר מכולם אבל מי שנראה כמו השחקן הבוסרי ביותר. המשחק הערב מול מיין הראה כיצד הוא יכול לתרום בפן ההתקפי, כשהזריקה שלו נראתה טוב ובעיקר מלאת ביטחון. כפי שאתם יכולים לראות בנגן למעלה, וולף השתחרר באופן מהיר לזריקות מהשלוש ואף הוביל כדור פנימה, חופש שלא היה לו וכנראה גם לא יהיה ב-NBA.

ברגע שוולף מצליח לזרוק ככה מהשלוש, החופש ההתקפי שלו שונה לחלוטין. נכון שזה היה מול רמת ג'י ליג, אבל גם כאן אפשר לראות איך ההגנה מגיבה ליכולת הקליעה שלו. ברגע שהוא מקבל את המרווח להיכנס פנימה הוא שחקן התקפי מסוכן יותר, למרות שזה היה משחק בו הוא קלע ב-3 מ-9 מהשדה. "כשוולף קולע ככה, כל הבעיות האחרות שקטות יותר", טען אחד מאוהדי הקבוצה. הוא לא לגמרי טועה.

אחרי ארבעה משחקים בלבד, וולף מוביל את כל הרוקיז בג'י ליג בנקודות למשחק. הוא שני רק להאנטר דיקינסון בכמות הריבאונדים, כשזאת הפעם הראשונה בקריירה בה הוא משחק מול שחקנים בוגרים. הזאב אמנם לא קולע באחוזים יוצאי דופן מתחת לסל (15 מ-28), אך הדרך בה הוא מגיע אליו מראה את הגיוון ההתקפי שלו, כש-12 מ-27 זריקותיו לשתי נקודות הגיעו כתוצאה מחדירה.

פתיחה נהדרת (Matthew Benavides/NBAE via Getty Images)

בגדול, מדובר בהמשך ישיר של מה שידענו לפני הדראפט. ידענו שוולף ריבאונדר לא רע בכלל (10 כדורים חוזרים ב-33 דקות למשחק בג'י ליג), ידענו שהוא מסוגל לקלוע מהשלוש, ידענו שהוא גבוה עם יכולת גבוהה מאוד בכל מה שקשור לשליטה בכדור. השינוי הגדול ביותר והמעודד ביותר הוא האחוזים שלו מהשלוש. אם הוא כל כך טוב, למה הוא לא ב-NBA עצמה?

ג'ורדי פרננדס, מאמן ברוקלין, ניסה להסביר. "בחרתי בנואה קלאוני ולא בדני וולף כי הוא מנוסה יותר. ההזדמנויות יגיעו לכולם, אבל זאת ההחלטה שלי. ראיתי ממנו הרבה יותר. וולף שחקן מיוחד, מנהל משחק טוב מאוד. אנחנו צריכים להמשיך ולראות אותו מתפתח. זה כנראה הדבר הטוב ביותר עבורו. האימונים, ההזדמנות לעבוד מקרוב עם המאמנים בג'י ליג, לשחק כדורסל בדרך הנכונה ובדרך שבה אנחנו רוצים לשחק. יכולת המסירה והקליעה שלו טובות מאוד".

הדבר המעניין ביותר כאן הוא מה שפרננדס לא התייחס אליו, ההגנה. זאת הייתה נקודת התורפה של וולף עוד לפני הדראפט, וכנראה מה שהוביל לכך שהוא "נפל" למקום ה-26 בניגוד לכל התחזיות. בשני המשחקים מול מיין, לונג איילנד הייתה ב-31- כשוולף היה על הפרקט וב-4- בלעדיו. הוא אמנם לוקח ריבאונדי הגנה וחוסם, אבל קשה להגיד שהוא הוכיח את עצמו כסנטר שיכול להיות עוגן בהגנה.

Danny Wolf is the third player in Long Island Nets history to start their G-League career with consecutive double doubles, along with Noah Clowney and Day'Ron Sharpe. pic.twitter.com/UE2IzaHXYH
— Long Island Nets (@LongIslandNets) November 9, 2025

יש על מה לעבוד (China Wong/NBAE via Getty Images)

הבעיה של וולף על הנייר הייתה שהוא לא מספיק אתלטי להיות פאוור פורוורד ולא מספיק חזק כדי להיות סנטר. יותר קרוב ל-4.5, עמדה שלרוב מוצאת את עצמה ביורוליג תוך כמה שנים. השאלה היא אם נראה אותו מתפתח בכיוון הזה בג'י ליג, והתשובה תקח לא מעט זמן. קשה לעבוד על אינסטינקטים הגנתיים, בטח בליגה שבלשון המעטה לא מזוהה עם הגנה אינטנסיבית.

למרות זאת, מגיעה לו הזדמנות גם במשחקי NBA. ברוקלין כבר עכשיו קבוצה רעה, ובמאזן 11:1 לא נראה שיש לה לאן לרדת. הנטס קולעים ב-32.5% רע מהשלוש למרות שהם זורקים מחוץ לקשת וקבוצת הריבאונד הרעה בליגה, שני גורמים בהם וולף יכול לסייע. גם אם זה יהיה בתור פאוור פורוורד לצד קלאקסטון בתחילת הדרך אלה דקות חשובות.

ברוקלין בחרה חמישה רוקיז בסיבוב הראשון אבל הם כמעט ולא משחקים. מותך שבעת השחקנםי שמקבלים הכי הרבה דקות בנטס יש רק שחקן אחד, קלאוני, מתחת לגיל 24. השחקנים שזורקים הכי הרבה הם מייקל פורטר ג'וניור בן ה-27 וקאם תומאס, אמנם בן 24 אבל שחקן שמסיים חוזה ולא הצליח לסכם על חוזה חדש במועדון לאורך כל הקיץ. אם הקבוצה משחקת עם שחקניה הטובים ביותר וניצחה במשחק אחד מ-12, אין לה מה להפסיד מלתת הזדמנות לצעירים. וולף, לפחות התקפית, נראה כמו שחקן ברמת NBA. בשביל לדעת אם זה נכון הוא צריך לשחק ב-NBA.

למה הוא לא ב-NBA? הקפיצה והמחסום של דני וולף

הגבוה היהודי של הנטס מרשים בליגת הפיתוח בה הוא קולע 22 נקודות למשחק, אך לא נספר באחת הקבוצות החלשות ביותר בליגה הטובה בעולם. מהאופטימיות ההתקפית ועד הבעיות בהגנה