דני אבדיה מתקרב בצעדי ענק לסיום העונה הסדירה, עונה סדירה במהלכה הפך לכוכב בסדר גודל בינלאומי ולכוכב הבלתי מעורער של פורטלנד. רגע לפני שמשחקי הפליי-אין מגיעים, התארח הישראלי אצל כתב יאהו קווין אוקונור, דיבר על העונה הנוכחית ונזכר גם בעבר.
האם האמנת שתהפוך לשחקן שאתה היום בימים שלך בוושינגטון?
"אני חושב שתמיד הייתי שחקן טוב. תמיד הרגשתי שיש לי עוד משהו לתת. לא באמת דמיינתי שאחזיק בכדור רוב המשחק. הייתי יותר שחקן רוטציה - עשיתי את מה שביקשו ממני והייתי די טוב בהכל. לא ידעתי לאן המשחק שלי יתפתח, אז ניסיתי לשלוט במה שאני יכול בוושינגטון ולהיות הכי טוב שאני יכול. לא הסתכלתי לאחור ואז פתאום, בלי לשים לב, הגעתי לכאן".
"כשהגעתי ל-NBA היה לי את הפוטנציאל, אבל שיחקתי עם שחקנים ממש טובים כמו ווסטברוק וביל. הכדור היה אצלם הרבה, ואני מילאתי את עמדת הסמול פורוורד - בעיקר קאץ' אנד שוט, לשמור על השחקן הכי טוב של היריבה. זה היה התפקיד שלי. לא באמת הייתה לי הזדמנות להחזיק בכדור וליצור. היו רגעים פה ושם, אבל מעבר לזה ידעתי שיש לי את היכולת הזאת, אבל לפעמים אתה נקלע לסיטואציות שאין לך שליטה עליהן. אז פשוט ניסיתי לעשות את הכי טוב שלי, לנצח, ללמוד ולהיות מוכן להזדמנות שלי".
איך ההכנה שלך השתנתה עכשיו כשאתה השם המרכזי בדו"חות הסקאוטינג של היריבות?
"זה השתנה הרבה. אני צופה הרבה יותר בווידאו. אני לומד את הנטיות של ההגנה ואני בודק מי ישמור עליי - בדרך כלל המגן הכי טוב שלהם. זה לא קל. לפעמים משחקים גב אל גב, ואתה בראש הדו"ח, מרביצים לך, עושים עבירות. זה לא קל, אבל זה רגעים שחלמתי עליהם, אז אני לא מתלונן. זה נחמד להיות השחקן המרכזי בדו"ח של היריבה".
מה בנוגע ליכולת סחיטת העבירות שלך?
"אני מרגיש שאני מקבל הרבה ביקורת על זה, וזה מובן. זה לא הכי יפה לצפייה. אבל בסופו של דבר אני שחקן מאוד פיזי. אני חודר הרבה ויוצר הרבה מגע. זה חלק מהמשחק. לפעמים השומרים הכי טובים מנסים להיות מאוד אגרסיביים מולי, וזה נותן לי עבירות קלות. אם זה שם ואני יכול לקחת - אני אקח. למה לעבוד קשה אם אפשר לקבל זריקות עונשין? זו זריקה מאוד יעילה".
דני אבדיה. “רגעים שחלמתי עליהם“ (GETTY)
אתה מוביל את הליגה בכמות חדירות לסל. מתי התחיל השינוי הזה?
"זה התחיל בעונה שעברה. בהתחלה לא ממש הבנתי את התפקיד שלי, ואז המאמן אמר לי לקחת ריבאונד ולרוץ לבד עד הסל וליצור. התחלתי לעשות את זה יותר וזה פתח לי הרבה דברים, חברים לקבוצה סמכו עליי יותר, קיבלתי יותר כדור גם בהתקפה עומדת. השנה כבר הגעתי עם יותר אחריות, במיוחד כשהיו פציעות, ושיחקתי הרבה עם הכדור. הגישה שלי השתנתה - יותר לחפש את החברים, לנהל משחק ולנצח".
מתי הבנת שאתה באמת יכול להיות שחקן כזה?
"לא היה רגע אחד. בהתחלה חשבתי שאני יכול לתת משחקים טובים פה ושם, אבל לא כל ערב. באמצע העונה הסתכלתי אחורה וראיתי שזה קורה באופן עקבי - אני מגיע לקו, יוצר לאחרים, הקבוצה מצליחה. אז הבנתי שזה לא במקרה, שזה אמיתי".
מה אתה צריך לשפר במשחק שלך?
"יש לי הרבה מה לשפר. במיוחד הקליעה מאז הפציעה. גם למצוא פתרונות כששומרים עליי חזק, ולהשתפר בניהול משחקים צמודים. זו הפעם הראשונה שאני במצב כזה עם אחריות כזו, אז אני לומד תוך כדי".
מה תזכור ממשחק האולסטאר הראשון שלך?
"האולסטאר היה קצת קשה, הייתה הרבה תשומת לב. אזכור בעיקר את הרגע שקראו בשם שלי. הכול קרה מהר מאוד, וזה היה מיוחד ומרגש. מקווה לחוות עוד אולסטארים בעתיד, הראשון היה מיוחד ואפילו קצת מציף".
איך הייתה החוויה לשחק כנער במכבי תל אביב?
"זה בנה הרבה מהאופי שלי. להיות בן 16 ולשחק עם שחקנים בוגרים, לקבל מכות כמעט כל יום ולעבור חניכה כזו. זה בונה את הביטחון וזה בונה אותך. אני לא הופתעתי כשהגעתי לליגה, כי כבר חוויתי את זה".