הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"תהיה קטסטרופה": הכוכבים נגד ליגת האומות

הפציעות נערמות, השחקנים מתלוננים. מבט לתוך המפעל שגורר ביקורות

רועי ויינברג
רועי ויינברג  08.06.22 - 17:57

תגיות: ליגת האומות

עונת 2021/22 מאחורינו. היו הרבה משחקים העונה, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, הרבה רגעי שיא והרבה עומס. יחד עם שיאים מדהימים כמו המשחקים בין ריאל מדריד למנצ'סטר סיטי, ריאל מדריד לצ'לסי או ריאל מדריד לפריז סן ז'רמן, יש הרבה מאוד עומס.

שחקנים שיחקו מעל 50 משחקים בכל המסגרות, ומגיעים עכשיו לליגת האומות. מפעל הכדורגל הבינלאומי של אופ"א דורש לא מעט מהשחקנים, במיוחד עכשיו. פחות משבוע אחרי פגרת הנבחרות, השחקנים נדרשים לשחק ארבעה משחקים בעשרה ימים.

ליגת האומות במהותה מפעל טוב. היא נותנת צ'אנס לנבחרות קטנות בשביל לעלות ליורו, אך במקביל דורשת עומס גדול מהנבחרות עצמן. לכן במשחקים מבטיחים מאוד כמו אנגליה-גרמניה או צרפת-קרואטיה אנחנו רואים הרכבים משניים או קבוצות שמשחקות במאמץ מופחת. במקביל, יכול להיות שחלק מההעברות הגדולות של הקיץ יפגעו בגלל המשחקים האלה בדיוק.

מחיר העומס
רומלו לוקאקו וקלווין פיליפס, שניים שהיו צפויים לעבור, נפצעו במהלך המשחקים האחרונים. גם קיליאן אמבפה ורפאל וראן נפצעו והוחלפו, בין אם כאמצעי זהירות או כחשש מפציעה ארוכה יותר.

מוקדם לדעת אם הפציעות רציניות או לא, אך הן יכולות להשפיע על ההעברות של שניהם. יכול להיות שקבוצות יעדיפו לא לקנות שחקן פצוע, והחזרה האיטית של שחקנים לכושר בזמן הפגרה עלולה לפגוע בהם גם מקצועית וגם פיזית.

לכן חלק מהשחקנים הטובים בעולם התנגדו לליגת האומות. קווין דה בריינה, כוכב מנצ'סטר סיטי ונבחרת בלגיה, תקף באופן לא טיפוסי: "ליגת האומות לא חשובה בעיניי. אלה משחקי ידידות אחרי עונה קשוחה, אני לא מחכה להם. יש לנו קצת יותר מ-3 שבועות חופש פעם בשנה".

וירג'יל ואן דייק מליברפול והולנד (שמשחקת בבית הבלגי בליגת האומות) מחזיק בדעה דומה: "מוזר מבחינתי שיש משחקים אחרי עונה ארוכה. אנחנו לא יכולים לשנות את זה, אבל אני חושב שיש יותר סיכוי לפציעה אחרי עונה ארוכה".

סכנת הפציעות
ואן דייק צודק. אנחנו רואים לא מעט פציעות לפני ואחרי פגרת נבחרות, בשל המעבר בין העומסים הנהוגים בקבוצות והנבחרת. הפער הזה והעומס שמתבטא גם בדמות הטיסות יכול להוביל ליותר פציעות, וקבוצות הפאר בכדורגל העולמי נכוו מזה בעבר.

לכן שחקנים נזהרים על עצמם, ולכן גם המשחקים קצת פחות טובים. אין את תחושת החשיבות של גביע עולמי או יורו, יש את החשש לפציעות וחלק גדול מכוכבי העולם מגיעים במעין אווירת סוף קורס, רצון להעביר את הזמן עד לפציעה.

משחקי הכדורגל אמנם מניבים רווח גדול לאוהדים, לגופי השידור ולרבים המעורבים במשחק היפה, אבל העומס משפיע על השחקנים עצמם. ככל שיש יותר משחקים (בדמות גביעים מקומיים, מפעלים אירופיים, סופר-קאפים שנויים במחלוקת ועוד) העומס עולה והאיכות יורדת.

אם בעבר שחקנים שיחקו 30 משחקים העונה, השנה סאדיו מאנה הגיע ל-65 יחד עם אליפות אפריקה בפברואר. העומס הזה יוביל לעייפות ולפציעות בסופו של דבר, גם במקרה של האירופים באופ"א.

יחד עם המונדיאל בקטאר, בנובמבר הקרוב, יכול להיות שאנחנו עומדים בפני קטסטרופה. כמו שציינו ב"אתלטיק", ליגת האלופות בשנה הבאה תסתיים ב-10 ביוני. ב-14 ליוני ייפתח הגמר של ליגת האומות. גם מאמנים, כמו יורגן קלופ בליברפול או גארת' סאות'גייט באנגליה, התלוננו על העומס.

הצד של הנבחרות
למרות זאת, לא כדאי לקבור את ליגת האומות. היא מעניקה לנבחרות כמו ישראל או צפון מקדוניה הזדמנות יקרה להגיע ליורו ולדירוגים בכירים יותר, ונותנת להם הזדמנות להגיע לטורנירים שכנראה היו נשארים רחוקים בפורמט ה"ישן".

עליית הדרגים כן משמעותית, ויותר מזה, היא מאפשרת לאנשים לחיות את הנבחרת. יש הרבה יותר משחקים של הנבחרות, שכבר לא תלויות בעצמן עם משחקי ידידות ותופסות חלק גדול יותר מסדר היום התקשורתי. לכן קשה לראות את הנבחרות מתנגדות למשחקים שמכניסים כסף ועניין להתאחדויות.

לואיס ואן חאל, מאמן הולנד, ביקר את העומס. "זה מטורף. בסוף עונה כל כך עמוסה ואחרי כל הקורונה השחקנים עדיין צריכים לשחק משחקים". למרות זאת, יש למשחקים האלה ערך מבחינתו כהכנה למשחקי מוקדמות ומשחקים חשובים יותר.

לכן לא סביר שנראה את ליגת האומות מקוצרת, גם אם זה יפגע באינטרס של השחקנים בסופו של דבר. למרות זאת, יכול להיות שכדאי לאופ"א לחשוב על פורמט שמקל בכמות המשחקים לפחות מבחינת הליגה הראשונה. הולנד, בלגיה ואנגליה יגיעו ליורו גם בלי ליגת האומות. השחקנים שלהן, כך מסתמן, רק יפצעו בדרך לשם.