בליגה שלנו: תתחילו להתרגל לקונפרנס ליג

הסיבות להקמה, המשתתפות, הכסף וההזדמנות של הנציגות הישראליות. רגע לפני שהקונפרנס ליג (או ליגת המחוזות למטיבי לכת) הופכת לשם שגור בארץ, ההסבר המלא על המפעל החדש

דני פורת
דני פורת  22.07.21 - 13:30

תגיות: קונפרנס ליג

תחילת כתבה

לא מעט שינויים ידע הכדורגל האירופי והעולמי בשנים האחרונות. מהכנסת ה-VAR, דרך חוק חמשת החילופים בעידן הקורונה, הקמת ליגת האומות, הגדלת ליגת האלופות ב-2024, מהפכת 48 הנבחרות במונדיאל 2026 ואפילו ביטול חוק שערי החוץ המיתולוגי. חלקם עדיין קשים לעיכול, היתר עברו בסדר בגרון, תלוי את מי שואלים כמובן. ובכל הכבוד לאלה, נדמה שהשינוי המשמעותי ביותר עבור הכדורגל הישראלי הוא בריאתו של הקונפרנס ליג שארבע נציגותינו יחנכו הערב (חמישי).

כדי להבין מה זו הליגה החדשה בפשטות, ובלי לסבך, הנה ההסבר שלי: דמיינו את כל קבוצות הליגה האירופית, כמו שאתם מכירים עד היום, מגולמות בדף נייר אחד, A4 לצורך ההמחשה. בשלב הבא, קפלו אותו לשלוש (פחות או יותר). אחרי שפתחתם את הדף, השליש העליון נשאר בליגה האירופית (מדינות ממקומות 1 עד 15 בדירוג אופ"א), והשניים התחתונים (16 בדירוג אופ"א ומטה) משתייכות לקונפרנס ליג החדשה. את ליגת האלופות לא צריך לקמט, היא (כמעט) לא שייכת לסיפור הזה, מושלמת שכמותה.

המפעל הדנדש הוא, לדברי אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, מה שיאפשר יותר משחקים עבור יותר קבוצות, כאשר מספר רב של התאחדויות ייוצגו בשלב הבתים - ובאופן טבעי יותר משחקים מייצרים יותר כסף. כלומר, טוב לכולן, בעיקר לחלשות והמאותגרות. למען הדיוק, אם עד עונת 2020/21 השתתפו לפחות 26 התאחדויות שונות בשני המפעלים הגדולים: ליגת האלופות והליגה האירופית, הרי שבייצור החדש מבית ארגון הכדורגל האירופי, יקבלו לפחות עוד 8 התאחדויות מקום בחגיגת הכדורגל הבאה עלינו לטובה. בחודש ספטמבר יישרו כל שלושת המפעלים קו ויווצרו בכל אחד מהם 8 בתים של ארבע קבוצות.

ההפסד של מכבי חיפה לקייראט בסיבוב הראשון במוקדמות ליגת האלופות היה עוד עדות בולטת למרחק הגדול שהכדורגל הישראלי צריך לעבור כדי להגיע לליגה של הגדולים. מכאן גם המקום להגיד שלום ולא תודה לסופר ליג, שאיימה להעלים מהכדורגל הישראלי, הבולגרי או הקזחי את החלום הזה. שש שנים עברו מאז המשתתפת הישראלית האחרונה בצ'מפיונס (מכבי ת"א), אבל כעת נציגות מהליגה הישראלית, שמדורגת במקום ה-23 לפי דירוג אופ"א, צריכות לסמן לעצמן דווקא את הליגה האירופית כמטרה. כלומר לשאוף בכלל להגיע למפעל השני בחשיבותו שמכניס באופן אוטומטי רק 15 נציגות מ-15 מדינות שונות. כלומר, כרגע הכדורגל הישראלי לא נמצא שם.

עם פתיחת עונת 2021/22 ועד להודעה חדשה: נציגות ישראל (על סמך הדירוג) מיועדות למוקדמות ליגת האלופות (נציגה אחת, שכבר נשרה לקונפרנס) ועוד שלוש למוקדמות הקונפרנס ליג. על מנת להעפיל לליגה האירופית, הכדורגל הישראלי צריך לתלות תקוות בהישגים שלו עצמו. ראשית: אם האלופה המקומית תעפיל לפחות לסיבוב השלישי במוקדמות האלופות, היא תוכל לנשור לפלייאוף הליגה האירופית או לבתים (במקרה שתנשור מפלייאוף האלופות) - רלוונטי כאמור רק לשנים הבאות. הסיכוי השני להגיע לאירופית הוא בהנחה שקבוצה ישראלית תזכה בקונפרנס ליג (תרגיעו, לא יקרה השנה). והצ'אנס האחרון: להשיג ניקוד מספיק גבוה כדי להשתחל לשם אוטומטית בעתיד.

הפרמטר השלישי הוא החשוב והרלוונטי ביותר מבחינת הכדורגל הישראלי. יצירת הקונפרנס ליג היא הזדמנות עבור הקבוצות מליגת העל להתחרות באופן שווה, עד כמה שניתן, מול יריבות בסדר גודל דומה. המחשבה של אופ"א מזכירה מעט את הקמת ליגת האומות, שם הנבחרות הלאומיות מתמודדות מול יריבות מאותו הדרג. כלומר, אם נקביל את שני המפעלים, הרי שמפגשים בין נבחרות מדרג 1 (נניח אנגליה ואיטליה) הם כמו הקבוצות שלהן בליגת האלופות, מפגשי דרג 2 מזכירים את הליגה האירופית, ומפגשי דרג 3 ו-4 (נניח ישראל וסקוטלנד) הם מה שמצפה למכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ב"ש ואשדוד בקונפרנס.

על הנייר הקבוצות הבכירות ביותר מגיעות מהליגות הגדולות, כלומר אלו שסיימו בשיפולי הצמרת בחמש הליגות הבכירות. בעונת הבכורה, לספרד אפילו אין נציגה בליגת הקופרנס, הודות לזכיה של ויאריאל (מקום 7) בליגה האירופית. האריות של הליגה החדשה הן טוטנהאם ורומא של האקס ז'וזה מוריניו ובהמשך יכולות להתווסף נושרות קבוצות איכותיות מהליגה האירופית למפעל החדש שהוא סוג של גביע מחזיקות מודרני. כל זה לא אומר כמובן שהכדורגל הישראלי מועמד לשלוח נציגה ב-24 במאי לטירנה, שם ייערך משחק הגמר, אבל בהחלט עשוי לתת הרגשה, בכל משחק כמעט ובכל שלב, שאפשר להתמודד בצורה מכובדת.

בעונה שעברה השיג הכדורגל הישראלי ניקוד גבוה - 7.000 נקודות - בזכות הנוכחות של מכבי ת"א והפועל ב"ש בשלב הבתים באירופית (הצהובים אף העפילו ל-32 האחרונות), כאשר מכבי חיפה התברגה בפלייאוף. הניקוד, שמתבסס על ההופעות של הנציגות בחמש השנים האחרונות, ממשיך לשחק תפקיד גם בעידן הזה. כדי שישראל (17.750 נקודות) תחשוב על להתברג במקום ה-15 (בו נמצאת שוויץ עם 21.925) ולהבטיח לעצמה נציגות גם בליגה האירופית, על הכדורגל שלנו להתחיל לייצר ניצחונות והישגים. בפעם האחרונה, שישראל היתה במקום הזה, מכבי חיפה הגדולה הגיעה לראשונה לליגת האלופות (2003), עונה אחרי שהפועל ת"א הדהימה ושייטה לרבע גמר גביע אופ"א.

ואחרון חביב: הקופרנס ליג יכולה לעזור לכדורגל הישראלי להתקדם לא רק מקצועית, אלא כלכלית. למרות היעדר קבוצות אטרקטיביות, אופ"א הגדילה את סכומי הפרסים וכספי הסולידריות כאשר בכוונתה להעניק לקבוצות שיעפילו לשלב הבתים במפעל החדש למעלה מ-2.9 מיליון יורו. המשתתפות בליגה האירופית יקבלו 3.6 מיליון, כך שההבדלים בין הליגות אינם תהומיים. ניצחון ישראלי בבתים שווה 500 אלף יורו (תחשבו מה זה יכול לעשות לקבוצה צנועה כמו אשדוד) - 130 אלף יורו פחות מאשר תקבל מנצחת רנדומלית בבתים של הליגה האירופית. על זה נאמר, את הכסף סופרים במדרגות.