יגאל כרמי: "בריו הייתה הכרה ראסמית ראשונה לחללי מינכן"

מאז הטבח במהלך המשחקים האולימפיים במינכן 1972, שם נרצחו 11 חברי משלחת ישראלים, אנו בכל יום זיכרון מציינים גם אותם כדי לזכור את אלו שייצגו אותנו ואיבדו את חייהם בעקבות פיגוע טרור. בשנים האחרונות גם הוועד האולימפי הבין לאומי מכיר בחשיבות הזאת, ובריו דה ז'ניירו אף נערכו שני טקסים לזכרם. הייתה תכנית דומה גם לטוקיו 2020, אולם המשחקים נדחו בעקבות משבר נגיף הקורונה, והיום (שני) דיבר על כך יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, יגאל כרמי, בראיון לתכנית "מגרש פתוח".

"התכנית בטוקיו הייתה פחות או יותר דומה לזו שעשינו בריו", סיפר כרמי. "עברנו בעניין הזה הרבה מאוד מהפכים, בריו זה היה השיא כי התקיימו שם שני טקסים. טקס אחד שאנחנו מארגנים אותו עם הקהילה היהודית. השני היה טקס בכפר האולימפי עצמו בהשתתפות ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי וזו הייתה פעם ראשונה. זו הייתה בעצם מן הכרה ראסמית שהאירוע הוא אירוע שהתנועה האולימפית מכירה אותו ומזכירה אותו".

"כשתומס באך עמד שם והקריא את שמות 11 הספורטאים שלנו ההתרגשות הייתה רבה, קיווינו או קבענו שאותו אירוע יתקיים גם בטוקיו, אירוע שהיה אמור להתקיים יומיים לפני תחילת המשחקים".

על המאבק ארוך השנים שהתנהל על מנת שתהיה הכרה כזאת, כרמי אמר: "זה נושא כאוב, עם היבטים היסטוריים, שהיו ועסקו בו הרבה מאוד אנשים. אנחנו מדברים על 48 שנים, בשנים הראשונות הדבר הזה פשוט נמחק, זה בעצם לא התרחש אף פעם. אם אתם זוכרים המשחקים הופסקו ל-24 שעות, ואז קדימה THE SHOW MUST GO ON. באמת היחס היה יחס מהבחינה הזו שזה דבר שקרה במקום אחר ואין לנו שום אחריות בנושא".

"במשך השנים, המשפחות, בעיקר של רומנוב ושפיצלר והאחרים, וכן יהודים טובים וממשלת ישראל ועוד אנשים רבים אחרים עבדו בכיוון, אבל הוועד היה מאוד נוקשה. היו פה הרבה מאוד אינטרסים, והם פשוט מנעו מהנושא הזה שיקרה. אני חושב שבאך היה האיש שעשה את השינוי, כשהוא הגיע זה היה עם גישה הרבה יותר פתוחה".

כרמי הוסיף מדוע הוא חושב שהיה שינוי בגישה: "אני גם חושב שהעובדה שעברנו דור או דור וחצי ופשוט הגיע דור חדש של אנשים, שראו את זה יותר בפרספקטיבה היסטורית, ופחות במה יקרה אם פתאום נכיר בזה. הוא באמת חיבק אותה והוא עשה את זה והעביר את המהלך הזה בתוך התנועה האולימפית. יש פה 206 מדינות שרובן אינן אוהבות את ישראל. היום זה מופיע בתכנית הראסמית של המשחקים".

כשנשאל אם הייתה אמורה להיות עליית מדרגה בנושא לעומת ריו, ענה: "נדווח שבנובמבר נפגשתי איתו בשווייץ, סגרנו פחות או יותר את המתווה שיהיה בטוקיו. זה היה אמור להתפרסם בפברואר ואז הגיעה הקורונה. אם טוקיו 2020 יתקיים ב-2021, אני מניח שאפילו נקפוץ קפיצת מדרגה ממה שהיה בריו. אם המשחקים יתקיימו בכלל ב-2021? בוא נגיד שאם דוקטור פונטי ודוקטור כרמי סיכמו שלא יהיה או כן יהיה, אז אנחנו בטח יודעים. אין לנו מושג על מה אנחנו מדברים כמו אגב 95% מהאנשים שמדברים בנושא. אני אומר את זה בהסתייגות כי הדבר היחיד שאפשר להגיד על הקורונה זה שאי הוודאות היא כזו שאין לאף אחד מושג".

"ההנחה כמו שהייתה לנו היא שברור שיהיו משחקים בטוקיו 2020, וכשזה נדחה אמרנו איך דבר כזה קורה. עכשיו להניח שזה יקרה בטוח זו הנחה יותר מדי דומה. אני מניח שיעשו את ההכנות, ואם הקורונה תצא מחיינו או תהיה בשליטה, אז המשחקים יתקיימו - את הספק הזה צריך תמיד לשמור".