ממש כמו בחצי הגמר של השנה שעברה, גם השנה נבחרת העתודה של ישראל תפגוש את צרפת במאבק על כרטיס לגמר אליפות אירופה. וכמו בשנה שעברה, השחקנים של אריאל בית הלחמי יפגשו חבורה אתלטית ומגוונת, אבל כזו שבהחלט אפשר לנצח אותה. הכירו את נבחרת צרפת.
דור הולך, דור בא
כמו בישראל, גם העתודה של צרפת הגיעה לטורניר הנוכחי עם נבחרת חדשה כמעט לגמרי. שלושת הכוכבים מהשנה שעברה - באטיסט צ'ואפה המצוין, הסנטר המאסיבי באסטיאן ווטייה ודיגה דיווארה האתלטי - כולם קפצו שנתון והמאמן ז'אן אימה טופאן (אביו של אקסל טופאן מאולימפיאקוס) נאלץ, כמו אריאל בית הלחמי, להרכיב מהיסוד נבחרת חדשה.
הדור הנוכחי אולי פחות מוכשר מהקודם, אבל משחק בצורה יעילה ויסודית. צרפת מודל 2019 משחקת על סקור נמוך מאד, עם התקפות ארוכות מאד, בקושי רצה במתפרצות ומחזיקה את יריבותיה על - שימו לב - 56.2 נקודות בלבד. הסיבה לכך היא קצב משחק מאד איטי שנועד לתסכל את היריבה (ועל הדרך גם את הצופים), אבל גם הגנה חזקה שמקשה לפתח משחק מהיר יותר, ולכן המפתח העיקרי של הנבחרת מחר יהיה לשלוט בקצב המשחק ולא לתת לצרפתים להרדים את פרץ ההתלהבות בכחול-לבן.
אוהבת קצב איטי, נבחרת צרפת חוגגת עוד ניצחון (FIBA)
השחקן המרכזי של הצרפתים הוא הפורוורד/סנטר איוואן פרבייה, שרושם טורניר מצוין עם 15.6 נק' ו-6.2 ריבאונדים. למרות גודלו, הוא מרבה לזרוק מה-3 ועושה זאת באחוזים לא רעים בכלל (38.1%); לצידו בקו הקדמי אפשר למצוא את דילן אפו-מאמא, שנחשב לשחקן הגנה מבריק (1.8 חטיפות למשחק) ולקלעי מצוין בתוך הצבע (70.8%).
שחקנים בולטים נוספים הם הגארד יוהאן צ'ופה (8.8 נק', 1.8 חט'), הרכז לודוביק בייהורסט (7.4 נק', 5 אס'), והסנטר טימוטי באזילה שמוביל את הצרפתים עם 6.8 ריב' למשחק. ראוי לפקוח עין גם על אדי קאיולו, שצולף בטורניר הנוכחי ב-42.9% מהשלוש.
אם עורכים השוואה סטטיסטית, אפשר לראות שהנבחרת שלנו מתעלה על הצרפתים כמעט בכל פרמטר, והעליונות הזאת תוכל לבוא לידי ביטוי רק אם השחקנים יצליחו לכפות את קצב המשחק שמאפיין אותם לאורך כל הטורניר: לרוץ בכל הזדמנות, לבלבל את הצרפתים עם לחץ על כל המגרש, ולא לתת להם להוריד את הקצב ולנהל משחק עומד. אם ישראל תעמוד במפתח הקצב, סביר שהדרך לגמר שלישי ברציפות תהיה סלולה.
דילן אפו-מאמא, האיש של צרפת בהגנה (FIBA)