לא משתלם: עלויות הכנסת האוהדים במתווה הנוכחי

ההוצאות גבוהות, ההכנסות כמעט ולא קיימות. כמה יעלה לקבוצות הכדורסל והכדורסל לארח משחקים בנוכחות הדלה של האוהדים ביציעים? הפרטים והסכמים המלאים בפנים

רועי כהן
רועי כהן  09.03.21 - 10:47
תחילת כתבה

פירוט הסכומים שרשת הביטחון מעניקה לקבוצות בליגות הבכירות בכדורגל ובכדורסל, כפי שנחשף בערוץ הספורט, עוררה דיון ציבורי שבמרכזו שאלת המחויבות של המועדונים לאוהדים לנוכח האדישות של בעלי הקבוצות בנוגע להחזרת הקהל בכמות של יותר מ-1,500 אוהדים, כפי שאושר ע״י הממשלה. הטענה העיקרית היא שהם לא הפגינו נחישות ומוטיבציה אל מול משרדי הממשלה במטרה להשיג כמות מספקת של קהל. עם זאת, ראוי להאיר זווית נוספת בסיפור: עבור הקבוצות, לא רק שכמות קהל נמוכה מגבילה מאוד את היכולת שלהן לייצר הכנסות, אלא שהדבר כרוך בהוצאות שעד חזרת הקהל הקבוצות לא נדרשו אליהן.

ההוצאות של הקבוצות השונות בכל משחק בית משתנות ותלויות במספר רב של גורמים: גודל האצטדיון/אולם, זהות היריבה, דרישות המשטרה שמשתנות בין מחוז למחוז ועוד. למרות זאת, אנו מנסים לשרטט כאן את גודל ההוצאה הממוצעת למשחק, כדי לבדוק עד כמה סוגיית ההוצאות אכן מכבידה על הקבוצות במתווה הנוכחי.

בין 20 ל-50 אלף שקלים למשחק
נתחיל באולמות ובאצטדיונים שיכולים להכיל עד 10,000 מקומות. באתרים אלו, כמות הקהל המאושרת לא תעלה על 500 צופים, ונטל ההוצאה לא גבוה במיוחד. הנתח הגדול ביותר הולך על אבטחה וסדרנות, ועל פי המתווה חייב להיות לפחות סדרן אחד על כל 50 צופים. נוסף על כך, ישנו תשלום על מנהל אירוע, אבטחה בכניסות לאולם, אחראי קורונה וכו׳. הוצאה שדווקא נחסכה בשל ההנחיות החדשות היא פתיחת הקופות, שכן המכירה יכולה להתבצע רק אונליין. לפיכך, הוצאה ממוצעת של קבוצה שמקיימת משחק לעיני 500 צופים מוערכת בכ-20 אלף שקלים.

נעבור ל״מגרש של הגדולים״, תרתי משמע - האצטדיונים והאולמות שמכילים יותר מ-10,000 מקומות ישיבה, ואליהם מורשים להיכנס 1,000 צופים באולם סגור ו-1,500 באצטדיון פתוח. באתרים אלו, הנהלת האצטדיון/ההיכל צפויה לגבות תשלום נוסף של בין 5,000 ל-10,000 ש׳ למשחק, בגין עלויות של חשמל וניקיון היציעים לאחר המשחקים. הסכום הזה יכול לעלות ככל שיהיו יותר יציעים פתוחים ולמעשה יהיו יותר אזורים שיש לנקות בסיום המשחק.

גם כאן, החלק הגדול של ההוצאה היא על האבטחה. ההערכה היא כי מדובר על הוצאה של בין 25 ל-30 אלף שקלים, על פי היחס הנדרש של סדרן לכל 50 צופים ובתוספת מנהל אירוע. תשלום נוסף, של כ-5,000 שקלים, הוא על נושא הכירטוס, בקרת הכניסה והוצאות שונות כמו מד״א. בחישוב גס, קיום משחק עם כ-1,500 צופים כרוך בהוצאה של בין 35 ל-50 אלף שקלים. עם זאת, חשוב לציין: על פי ההסכם עם הטוטו, הקבוצות זכאיות להחזר של כ-50% על הוצאות בגין שיטור ואבטחה, כך שברוב המקרים ההוצאה של הקבוצות בפועל תרד בכמעט חצי מהסכום.

לטור ההוצאות יש להוסיף אלמנט שרשת הביטחון לא נתנה לו מענה: הפיצוי לאוהדים. חלק גדול מהקבוצות מתכוונות לאפשר העונה כניסה לבעלי מנויים מהעונה שעברה ללא תשלום נוסף, מכיוון שברוב המקרים אוהדים לא ביקשו פיצוי על אותם משחקים שלא נכנסו אליהם אשתקד, אך הקבוצות עצמן לא מוצאות לנכון (ובצדק) לגבות מהם דמי כניסה על שארית המשחקים של העונה. כך נוצר מצב שברוב המקרים, גם על ה-500, 1,000 או 1,500 אוהדים שכן יגיעו למשחקים - הקבוצה לא באמת תייצר הכנסות, בטח לא משמעותיות.

נרשמה התעוררות ציבורית
ראוי להכיר בכך שהקבוצות צודקות בטענה שכמות קטנה כל כך של אוהדים רק תעמיק את הנטל הכלכלי שהן חוות העונה ממילא. רשת הביטחון אמנם תמשיך לפצות אותן על החלק היחסי של הקהל שלא יכול להיכנס למגרשים, אך העובדה שהן לא באמת יכולות למקסם רווחים ועדיין נדרשות להוצאה של עשרות אלפי שקלים כל משחק - הופכת את קליטת הקהל לקשה יותר, ובעיקר ללא כלכלית.

לכן, לנוכח התמונה המלאה, היה ראוי לראות מצד הבעלים, היו״רים והמנכ״לים קמפיין אגרסיבי יותר מול משרדי הממשלה, ובעיקר מול משרד הבריאות, על מנת להביא את התוצאה המיוחלת: גם בכדורגל וגם בכדורסל מדברים על כמות מינימלית של 30% תפוסה מכל אצטדיון/אולם על מנת שהקבוצות לא יפסידו כסף עם חזרת הקהל. מאז פרסום התחקיר אתמול, היה אפשר לראות התעוררות לפחות ברמה הציבורית, עם סרטונים של מנהלת ליגת העל בכדורסל וארגון שחקני הכדורגל שדורשים מהממשלה להגדיל את כמות הקהל. לא נותר אלא לקוות שבעלי הקבוצות עצמם יצטרפו גם הם למאמצים. למען האוהדים - אך גם למען עצמם.