אחד הסיפורים שאסור לדבר עליהם בנאפולי בשום פנים ואופן, ותמיד הוכחשו מיידית הוא על עונת 1987-88 בליגה האיטלקית. זו עונה אחרי שנאפולי זכתה באליפות הראשונה שלה עם מראדונה, ועוד עונה שהקבוצה מהדרום שולטת בליגה בצורה מלאה ואבסולוטית. עד המחזור ה-25 מתוך 30 נאפולי הפסידה רק פעמיים, כשהיא מנצחת 18 משחקים עם ממוצע שערים של כמעט 3 למשחק. רק מילאן של סאקי דולקת אחריה, אבל עדיין ההבדלים בין ההתקפה של נאפולי עם מראדונה וקארקה גדולים מאוד לבין שאר הקבוצות.
אבל משהו קרה בלילה של ה-16.4.88, יום לפני המשחק של נאפולי מול יובנטוס, כשהנאפולטנים במקום הראשון בטבלה בדרך לאליפות שנייה ברציפות. פייטרו פוליאזה, שומר הראש של מראדונה מטעם הקאמורה פתאום נכנס לבית של הארגנטיני, ומבקש ממנו לשבת על הספה בסלון כי הוא חייב למסור לו משהו מטעם "המשפחה".
"אני מצטער דייגו, אבל אסור לכם לקחת את האליפות השנה", אומר פולייזה לדייגו, "יש יותר מדי הימורים שתיקחו את הסקודטו, והמשפחה לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד כל כך הרבה כסף ולשלם את זה. אתם חייבים להפסיד ולא לסיים ראשונים". הלסת של דייגו נפלה על הרצפה, הוא היה בשוק, אבל גם ידע שאין לו באמת ברירה, ועם הקאמורה לא מתעסקים, במיוחד עם מי שדואג לך כל כך טוב לסמים ובחורות. מראדונה קם מהכיסא וצלצל לכמה מחבריו לקבוצה כדי לספר להם את הבשורה.
ההמשך ידוע לכולם, יום לאחר מכן נאפולי הפסידה 3:1 ליובנטוס ויותר מזה, בחמשת המחזורים האחרונים היו תוצאות מאוד "לא שגרתיות". נאפולי הפסידה ארבעה משחקים וסיימה עוד אחד בתיקו, וסיימה את הליגה במקום השני. מילאן החדשה של ברלוסקוני זכתה בתואר. אף אחד באיטליה לא מאשר את הסיפור המדהים הזה, ורק בכמה ספרים על משפחות הפשע של איטליה הוא נכתב. היום דייגו מראדונה חוגג יום הולדת 60, אז נאחל לו מזל טוב גדול, ושכולנו עכשיו יודעים על התואר הנוסף שחסר לך בארץ המגף.