עדכונים מבית הדין 17.1

בית"ר נקנסה ב-30 אלף ש"ח בעקבות הקריאות הגזעניות וספגה עונש על תנאי בסך 50 אלף ש"ח

התיק השני מהמשחק מול באר שבע: אי קיום חובות הקבוצה הביתית על חור ברשת שהוביל לעצירת המשחק ובנוסף התפרצות לשדה המשחק שנעצר ע״י איש אבטחה.

שפירא: ״לפי מנהל האירוע, אחרי שלא היו אנשים על כר הדשא, ילד מתחת לגיל 12 פרץ למגרש והתחיל לרוץ לרוחב המגרש. הוא נתפס ולקחנו אותו לשוטרים כדי לקחת ממנו פרטים ונוכל לאתרו. לאור העובדה שהוא קטין, במשטרה סירבו ודרשו לשחררו (שפירא מציג את הדו״ח של מנהל האירוע שמוכיח כי הקבוצה לא יכלה לעשות כלום). גם פה לפי התקנות החדשות זה היה בסוף המשחק אז זה קנס של 1500".

שמעוני: ״מבחינתנו סוף המשחק הוא סוף האירוע ולא סוף המשחק עצמו״.

שפירא: לגבי החור ברשת, זה משהו שלא נתקלתי בו. על פי תקנון האליפות יש את חובת הבדיקה לפני משחק וגם יש סעיף שאומר שיש לבדוק את זה לפני כל מחצית. הרשת נבדקה והייתה תקינה בתחילת המשחק ואני מניח שגם במחצית. במהלך המשחק, בשער הראשון של ב״ש השוער שלנו זובאס קפץ להציל את הכדור ונפער חור ברשת (מספק הוכחה בצילום). מיד סגרו את זה, כך שאני לא מצליח להבין על מה אנחנו עומדים לדין״.

שמעוני: ״אני מבין את מה שאתה אומר״.

״ביקשנו לדחות את הדיון כי עוד לא קיבלנו את האיתור. מצרף את האסמכתא על הפנייה למשטרה. להבנתי על פי התקנון החדש, אם אנחנו מוכיחים שעשינו כל מה שביכולתנו מבחינת הפעולות כולל איתור האוהד (שם אנחנו נמצאים), אנחנו יכולים לצאת זכאים״.

שמעוני: ״הטיעון ברור, אני לא בטוח שמוסכם. איך הם איתרו (המשטרה)? לא נתקלתי במצב שהמשטרה מצליחה לאתר את מה שהקבוצה לא״.

שפירא: ״אנחנו מציבים מצלמות בכל משחק (מראה לדיין את הפעולות ואת הנתפסים). לגבי זריקת הכדור: אם עמדנו לדין על כך, נשמח שתינתן לנו ההזדמנות לאתר אותו. כשהגבילו את כניסת הקהל, היציעים חצי ריקים ואז המקומות המסומנים הופכים להיות לא רלוונטיים כי אנשים מתקבצים במקום אחד. בתקנות החדשות בלי קשר יש ברירת קנס של 1500 שקל לאירוע״.

שמעוני: ״אתה צודק לחלוטין״.

הפועל תל אביב עומדת לדין על שני תיקים בפני הדיין ישראל שמעוני. את הפועל מייצג עורך הדין בעז שפירא, היועץ המשפטי של המועדון.

התיק הראשון, הוא על התנהגות בלתי הולמת של קהל אוהדים מהמשחק מול סכנין: זריקת מצית שלא פגעה באיש וכדורים שהושלכו לשדה המשחק.

שפירא: ״התכוננתי רק להעמדה לדין של זריקת מצית כי כך הופיע בפניי בסעיף ההעמדה לדין. כך הבנתי בנוגע לזימון על פי דו״ח השופט. האוהד שזרק המצית זוהה והגשנו את זה למשטרה. נאמר לנו שזה בסוף תהליכי האיתור. לנו לא היה את השם שלו ולא אפשר היה להצביע על האוהד לפי מספר כסא כי זה לא היה ממוספר״.

תיק שלישי. בית"ר נגד מכבי נתניה. בסיור בתום המשחק התגלו 42 כסאות שבורים ודברים נוספים שנשברו. "צריך לזכות אותי" אומר מוזסון, "אין שוב רלוונטיות לסיור שעושים בתום המשחק. היא אינה קושרת קשר סיבתי לנוכחים. מי יודע שהכסאות לא היו שבורים קודם? יש הנחייה ברורה שהמשקיף יבדוק לפני ואחרי ואז יוכל להשית עלי חובה בתום המשחק. סיור מוקדם לא נעשה".

כעת בית"ר ירושלים עומדת לדין בתיק נוסף. במשחק מול מ.ס אשדוד ב-8.1 בטדי. רימון עשן ביציע המזרחי. זריקת כוס ומצית וזיקוק שנורה. יועמ"ש בית"ר מודה בכתב האישום. מוזסון: "זריקות חפצים כמו כוס ומצית שאין פגיעה בגוף ובנפש ואכן לא מצוין שפגעו באיש הן פגיעות מינוריות. באשר רימון והזיקוק בשל העובדה שמדובר במשחק בית תפסנו את שני האוהדים שזרקו. הובאו לבית משפט והורחקו. אחד לשלוש שנים זה שסרק את הרימון עשן והשני עם הזיקוק לשנתיים".

מציג בפני הדיין את החלטות בית המשפט ומציין כי שניהם לא היו מינויים.

מוזסון:" בנסיבות האלה אני מבקש להטיל עונש מינימלי או לזכות לפי התקנון המתוקן".

מוזסון טוען שיש לבית"ר 30 אלף על תנאי בעניין קריאות גזענות, אז יבקש אם יוענש להפעיל רק את התנאי שעומד כנגד המועדון.

שפירא: בתקנות החדשות בלי קשר יש ברירת קנס של 1500 שקל לאירוע״.

שמעוני: ״אתה צודק לחלוטין״

מוזסון:" המציאות צריכה להשתנות. חיים במדינה בסכסוך לאומי".

שפירא: ״התכוננתי רק להעמדה לדין של זריקת מצית כי כך הופיע בפניי בסעיף ההעמדה לדין. כך הבנתי בנוגע לזימון על פי דו״ח השופט. האוהד שזרק המצית זוהה והגשנו את זה למשטרה. נאמר לנו שזה בסוף תהליכי האיתור. לנו לא היה את השם שלו ולא אפשר היה להצביע על האוהד לפי מספר כסא כי זה לא היה ממוספר״.

״ביקשנו לדחות את הדיון כי עוד לא קיבלנו את האיתור. מצרף את האסמכתא על הפנייה למשטרה. להבנתי על פי התקנון החדש, אם אנחנו מוכיחים שעשינו כל מה שביכולתנו מבחינת הפעולות כולל איתור האוהד (שם אנחנו נמצאים), אנחנו יכולים לצאת זכאים״.

הפועל תל אביב עומדת לדין על שני תיקים בפני הדיין ישראל שמעוני. את הפועל מייצג עורך הדין בועז שפירא, היועץ המשפטי של המועדון.

התיק הראשון, הוא על התנהגות בלתי הולמת של קהל אוהדים מהמשחק מול סכנין: זריקת מצית שלא פגעה באיש וכדורים שהושלכו לשדה המשחק.

הדיין ישראל שמעוני

מוזסון: "הן קריאות בחלל ריק. ממקום של כעס ולא לאדם ספציפי. צריך להעניש על זה אבל היחס לזה צריך להיות שונה והם לא נחלת ביתר בלבד למרות הנטייה לייחס למועדון את זה".

לנדאו: "הקריאות האלה לא הומצאו ב-8 לאוקטובר. היא ידועה כבר שנים".

הדיין גיורא לנדאו:" אני לא יושב בוועדת תקנון, אבל בשינויים שנעשו, נציגי המערכת מאוד מתגאים בו שהרחיבו עד מאוד את עניין העונשים בשל גזענות. זה אייטם מרכזי בריוויציה במערכת".

רוני מוזסון שמייצג את בית"ר: "לא מדובר בגזענות פרופר. אני לא מצדיק את הקריאות אבל לא צריך להתייחס אליהם כמו קריאות לשחומי עור או בעניין גזעני. מדובר במדינת ישראל, ושלא ישתמע שאני מצדיק את הקריאות שאין להם מקום במגרש כדורגל אבל הבסיס שלהם לא גזעני. הן נקראות בחלל של מדינה תחת איום קיומי ואין מה להרחיב בנושא, מלחמה שבא אנו כל יום חווים צער ואובדן והקריאות האלה באות על רקע של לאומנות ולא גזענות".

רוני מוזסון היועמ"ש של בית"ר ב-3 תיקים

התיק הראשון. בית"ר ירושלים נגד הפועל חיפה מה-4.1.2024, קריאות גזעניות מצד אוהדי בית"ר. בדוח נכתב כי בדקה ה-32 צעקו אוהדי בית"ר מוחמד מת, ובדקה ה-56 שיישרף לכם הכפר.

ערב טוב לגולשי ערוץ הספורט, וברוכים הבאים לעדכונים מבית הדין של ההתאחדות לכדורגל