הלוויתו של רז אדם

אסף דותן, שאימן את אדם בנוער: "הגעתי למחלקת הנוער ב-2014, רובי בלינקו הביא אותי למחלקה. פגשתי שם את רז אדם, יאיר קרביץ ואופק מלכה. כשהוא לא התקבל לנבחרת הנוער הוא רצה לפרוש, אמרתי לו שהכל ייה בסדר. הלב שלי מרוסק. אני מאחל למשפחה שיצאו מזה, שיהיו הרבה יותר חזקים. איבדנו אדם ושחקן יקר, לב ענק".

ניר וסרמן, מנהל הפועל גליל עליון ומי שמצא את רכבו של אדם: "אסון גדול מאוד, הגדול ביותר שיש. אנחנו מחפשים את המילים, את דרך ההתמודדות באירוע הזה. הקבוצה, המשפחה של רז. אנחנו רוצים להתעסק באיזה אדם מיוחד הוא היה, באופי, באכפתיות. נצטרך להתמודד עם הטראומה כל החיים, זה קרה במשמרת שלנו. יש תחושה קשה מאוד של אחריות. המשפחה שלו הביאה לכאן ילד בריא, הוא חוזר ככה. קשה להכיל את המחשבה הזאת. אין לי הרבה מה להגיד".

"רצינו לעשות ערב גיבוש אצל אחד הספונסרים בקיבוץ חולתה. כולם הגיעו. כשהגעתי לצומת התאונה בדיוק קרתה. לא עבר לי בראש שזה קשור אלינו. אחרי רבע שעה רז לא הגיע. הייתה תחושה רעה בלב. נסענו עם אחד השחקנים ועם מאמן הכושר שלנו, עם חמש דקות נסיעה. עברנו ישר. חזרנו לקבוצה, אמרנו להם באופן חד משמעי שזאת הסצנה הכי קשה שיש. חלק מהאנשים ל איכלו לנהוג, דאגנו להם. הבאנו מטפל, לצערי זה נעצר אחרי חצי שעה".

"קשה לחשוב כרגע על כדורסל. נשחק בשביל רז. אני מבטיח שנעשה הכל בשביל להנציח אותו, שנים קדימה. כל ילד שיגדל בגליל ידע מי זה רז אדם. נעשה כל מה שאפשר".

מאמן גליל עליון, עידן אבשלום: "אני מרגיש שמאתמול הביטוי 'הזמן עצר מלכת' נכון. לראות את כל האנשים האלה מצד אחד מרגש, מצד שני הנסיבות האלה הזויות. רז כל כך חי, בתור מי שהוא. זכיתי לאמן אותו כשהוא היה צעיר מאוד בנתניה, הוא עבר דרך והפך להיות שחקן נבחרת ישראל. פשוט זכיתי. באתי לגליל עליון בגללו. כשקיבלתי פנייה הרמתי לו טלפון. ה'היידה' שלו נתן לי ביטחון. הצלחנו לנצח עם זר אחד בחמישייה קבוצות כמו הפועל ת"א. זה מעט מתגמד. כל הדבר הזה בלתי נתפס. יש מולי אנשים מנתניה, גליל, אני בטוח שבטח המועדונים האלה ועוד. אנשים ידעו מי היה רז אדם, הוא היה מיוחד".

"רז אדם היה מישהו שהתכונה הזאת של 'להיות תמיד אותו הדבר', עם חוש הומור מיוחד מאוד, בלטה. לפעמים בתור מאמן זה הרגיש שהוא בסוג של עולם משלו, אבל היה בו קסם. סיפור רז אדם זה שבזמן המלחמה שאלתי אותו אם הוא רוצה לעבור לכפר בלום. הוא ובת זוגו נשארו בקרית שמונה. הוא אמר לי ש'באתי לפה, יש לנו משימה. אם אעזוב את קרית שמונה, מה יהיה? היה בו משהו מיוחד, מעבר למשחק. הוא היה דמות, עוד לא בן 27. הכדורסל לא הספיק להנות מרז אדם. לא הספיק. אני באמת חושב שלכל אחד יש שליחות ומקום, מה שרז עשה עד היום לא מובן מאליו. אני בטוח שנעביר את זה הלאה".

מוטי דניאל, מנהל הנבחרת: "הוא אולי לא הכוכב הכי גדול, אבל הוא נותן את הנשמה שלו, מחובר. בחלון האחרון בו היינו שחררנו אותו ערב הנסיעה, ואז נפצע לנו שחקן והתקשרתי. אמרתי לו 'יאללה רז, קדימה'. הוא שאל באיזה שעה להתייצב. לא רשמנו אותו למשחק הראשון, הוא אמר שהוא שונא את השיחות האלה. לפני המשחק השני, בו ידענו שהוא נרשם, אמרתי לו ש'היום אין שיחה'. הוא נתן לי חיבוק גדול ואמר לי 'איזה כיף, ככה אני אוהב'. הוא מדבר מהלב, בא מהנשמה, פנימה. הרגשתי כאילו נפלה לי משקולת של 100 ק"ג על הראש. ילד שהלך בלי קשר לכדורסל, כאב בלתי נתפס. הלך בטרם עת"

השופט עומר אסתרון: "הוא הצליח לגעת בכולם עם ה-DNA והאופי הלוחמני שלו. הוא שחקן נשמע, ווינר אמיתי. לוחם. כולם התייחסו אליו בצורה המגיעה לו, כבוד מלא. היה קשה לפצח אותו על הפרקט, הוא ידע את כל השטיקים. הוא תמיד רצה לזכות, לא משנה בהפרש, היריבה והמגרש. הוא עשה הכל. הוא היה ישר, הגון, בן אדם. גם כשטעינו נגדו הוא קיבל את זה. בן אדם ברמה גבוהה מאוד".

אבישי גורדון, עוזר מאמן בגליל עליון כיום, אמר: "הלב שבור. אין מילים. אני רק רוצה לחבק את ההורים והחברה. אני שבור. נצטרך להרים את עצמנו איכשהו. יש לו דרך משלו להגיד דברים, לספר סיפור. הוא יחסר מאוד בנוף של הכדורסל, אני כל כך מתגעגע אליו. לא נתפס".

שחר עמיר, חברו הטוב ששיחק איתו עוד בנוער: "אני עוד לא מצליח לעכל. אני פשוט בהלם מאתמול, מהרגע ששמענו את זה. אירוע טראומטי בשבילנו, הסיפור עם ערב הקבוצה. שמענו את הבשורה ביחד, זה קשה מאוד. אירוע מורכב, אנשים שהיו שם. קשה לעכל. אני רוצה לחזק, להגיד כמה כיף היה לנו עם רז. נהננו ממנו. אני מכיר אותו מגיל קטן, שיחקנו בנבחרות ביחד. אבידה ממש גדולה".

"רז התקשר אלינו מהדרך", אמר עמיר. "היו שיבושי ווייז בצפון, הוא לא מצא את המקום. כיוונו אותו. אחרי רבע שעה משיחת הטלפון התקשרנו שוב ושוב, הוא לא היה זמין. חיברנו את הנקודות בזמן הארוחה. מנהל הקבוצה הגיע מאוחר ואמר שהוא ראה תאונה, חיברנו תמונה שראינו שמזכירה את הרכב של רז. ברגע שהם יצאו לשם פשוט התחילו עשר דקות של תפילות, שזה לא זה. לצערי קיבלנו את הבשורה והראש נפל לרצפה, הלב לתחתונים. זה היה קשה מאוד".

"רז היה חבר, חבר מדהים לקבוצה. עברנו את נבחרות הנוער, את העתודה ביחד. מעבר לקולגה, הוא חבר. עברנו ביחד לצפון. קשה מאוד לעכל את הסיפור הזה".

גוני יזרעאלי, שאימן את רז אדם בתחילת העונה: "מאתמול אתה חושב על כל הרגעים, מריץ סרטים. קודם כל היו לנו הרבה שיחות בקיץ. הוא התאושש מהפציעה, זה היה קשה מאוד. הוא רצה להפוך לרכז, זה היה חלק ממה ששכנע אותו לעבור לגליל. רצינו לתת לו את הקבוצה, הרגשנו שזה הזמן. איזה בן אדם הוא? איש מצחיק מאוד. הוא עבר תקופה קשה, ראינו כמה הוא מצחיק, כמה הוא אהוב. טרגדיה נוראית"

עמית גל, המנהל המיתולוגי של גליל עליון: "לא ייאמן. לפני שמונה שנים בני, רז גל, רצה שנסע לבית קפה בנתניה. ישבנו, הוא אמר לי שיש שחקן צעיר שהוא מאמין בו - רז אדם. בכל פעם שהסתכלתי ראיתי בן אדם, מנהיג, סוג של מישהו שאפשר להתחבר אליו. הוא לא הכי יפה, לא הכי מוכשר, לא הכי גבוה ולא הכי רכז, אבל שחקן. שחקן עם נשמה שהביא כל מה שקבוצה צריכה, 'ערסיות' כיפית כזאת. הוא היה בעתודה עם החבר'ה הגדולים יותר, פרץ בקרית אתא. היה לו ביקוש מטורף".

גל המשיך: "רציתי שהוא יהיה בגליל לשנתיים-שלוש, כאחד שיבנה את הקבוצה. הוא התחבר מאוד. אנשים לא מבינים את הדברים הקטנים. אנשים ראו אותו ביום הזיכרון בראש פינה, שאלו אותו מה הוא עושה שם. הוא רצה לחוות את היום כתושב הצפון. זה 'מתן בסתר', עם הלב, הרגש. אני מכיר את הפנייה, זאת צומת מחורבנת. פתאום התקשרו ואמרו לי שרז אדם מת, זה היה ב-19:30. זאת אבידה ענקית למשפחה, כבן אדם. הוא היה הפנים של הסוכנות. אני פחות מעורב, אבל רז גל בשוק. אני יודע שהוא בכה. איך ממשיכים? זה לא פשוט. צריך לראות איך ממשיכים. זה לא הזמן לדבר כדורסל. הלב נשבר. כל מה שאמרו נכון. ראינו איך הוא התקדם והשתבח מהפועל ת"א לנתניה, קרית אתא והגליל. כל קבוצה צריכה אדם כזה. פתאום זה נקטע. איך ממשיכים מכאן? טרגדיה נוראית"

טמיר אברהמס, יו"ר גליל עליון, סיכם את היממה האחרונה: "עצוב. אנחנו עדיין לא מעכלים את האירוע הזה. לא מאמינים שזה קרה לנו, איך אפשר בכלל לדבר עליו בלשון עבר? שחקן שהגיע אלינו בדיוק בזמן הנכון, הוא היה העוגן שלנו. החתמתי אותו לשתי עונות. אין לי משהו רע להגיד עליו. הוא אמר לי כשהוא נפצע שהוא יחזור ויהיו משחקים גדולים. היינו צריכים לעבור כמה משברים, החלפנו מאמן. תמיד התייעצתי עם רז. שאלתי אותו מה נכון לנו, הוא היה ביטחון שהכל יהיה בסדר. הוא שלט בסיטואציה, זה לא נתפס. אבידה לכדורסל הישראלי, למשפחת אדם היקרה"

אלעד חסין, שאימן את אדם בנס ציונה: "היו לאדם יכולות יוצאות דופן לשחקן ישראלי, גם גופניות ופיזיות. מה שייחד אותו הוא האישיות, המנטליות, הוא בחור חכם מאוד. הידע שלו, היכולת שלו לחקור, לדעת היסטוריה בדברים שהם לא רק כדורסל היה יוצא דופן. כשאתה מדבר עם רז אדם זה מרגיש כאילו אתה מדבר עם אדם בן 40. התשוקה, הרעב והקשיחות שלו...אין הרבה שחקנים כאלה. הייתה לי הזכות לאמן אותו. לא היה לי ספק שהוא יכול להתקדם. הבאנו אותו בתפקיד מעט יותר משמעותי, הוא התחיל את הפריצה אצלנו. לא היה לי ספק שהוא יהיה אחד הגארדים הטובים בליגה. אובדן גדול לכדורסל הישראלי".

יובל לוין, שחקנה של קרית אתא ששיחק לצד רז אדם: "אדם היה מדהים, אין מילים. איש מצחיק, נותן הכל על המגרש. חבר טוב. זה פשוט לא נתפס. הייתי באולם בערב, התקשרו אליי. לא הצלחתי לתפוס את זה. לקח לי זמן לעכל. הוא תמיד היה מריץ בדיחה שחורה אחרי שקרה משהו רע. זה היה רז, זה האיש. הכל צחוקים, הכל בקלילות.. אני בטוח שהוא מסתכל עלינו וצוחק".

מנכ"ל עירוני קריית אתא, יאיר כהן, נפרד: "רז היה אישיות. הוא היה נוכח, תמיד. שמעת אותו, הוא תמיד הצחיק אותך ואמר את המילה הנכונה. הוא הציע עזרה, היה שונה מכולם. זה קשה, קשה מאוד. ב-2023/24 היו המון נסיעות, לא היה רגע שקט באוטובוס. הוא היה מוצא על מי להסתלבט, זורק רעיונות שהיו רק לו. גורר את כולם לתוך השיגעון שלו. הוא היה כ"כ צבעוני ומיוחד שלהגיד רק על סיטואציה אחת שהיא הייתה מיוחדת עושה איתו עוול"

הספורט הישראלי, הכדורסל הישראלי ומשפחת ערוץ הספורט מרכינים את ראשם יחד לזכרו של רז אדם, גארד גליל עליון ונבחרת ישראל, שמובא בשעה זו למנוחת עולמים בבית העלמין שיכון ותיקים בנתניה