כמעט כמו לכל אדם, גם לי לא קל לקום ולומר את המילה "טעיתי" (מה שכן, הרבה יותר קל לכתוב אותה). לפני כשנה וחצי כתבתי כאן באתר כי כל מה שדויד וייה צריך כדי לקבל את התואר "החלוץ הטוב בעולם" הוא מעבר לקבוצה גדולה באירופה. ובכן, הגיע הזמן להודות בטעות. שלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין חושב שהוא אחד הסקוררים המחוננים שיש בכדורגל העולמי וכנראה שהוא הראשון שהייתי לוקח לו הייתי מאמן, אבל בעבר לא היה מקום ל"כנראה".
אין כל עוררין על כך שווייה הוא החלוץ שמתאים יותר מכל אחד אחר (יחד עם סמואל אטו, כמובן) לסגנון המשחק של ברצלונה, אבל היכן הקבלות? 21 שערים ב-42 הופעות בכל המסגרות הם מאזן יפה עבור הרבה מאוד שחקנים, לא עבור מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים. רק כדי לסבר את עיניכם - אשתקד הוא כבש 28 ב-42 ועונה לפני כן 30 ב-40. בטח ובטח לא כשהוא משחק ליד שלושה מהמוסרים הטובים בעולם - צ'אבי, אינייסטה ומסי. אז נכון ש"אל גוואחה" לא מתופקד כשחקן המטרה כפי שהיה רגיל לעשות בוולנסיה ולפני כן בסראגוסה, אבל גם זה לא תירוץ ליכולתו הבינונית מול השער ולבצורת של 9 משחקים רצופים.
"אם אני לא כובש, יש אחרים שיעשו את העבודה. אני לא בלחץ ואני מאמין שהשער יגיע בסופו של דבר. בינתיים, הכי חשוב שהקבוצה מנצחת", אמר לאחרונה וייה בן ה-29 כאשר נשאל על הבצורת הארוכה בה הוא מצוי. אפשר להאמין לו, כי אחרי הכל לא מדובר באגו מניאק כמו כריסטיאנו רונאלדו למשל. אבל גם אפשר ואפילו רצוי שלא. וייה לא הגיע לאלופת ספרד בשנתיים האחרונות בגלל הפרצוף היפה שלו, הוא הגיע על מנת לחורר רשתות. אחרי ששולמו עליו בקיץ האחרון 40 מיליוני יורו, אתם יכולים להיות בטוחים שצובט לו על כל משחק ומשחק בו הוא לא מוצא את הרשת.נתון נוסף שמעיד על העונה הבינונית שעוברת על דויד וייה, ובאיזשהו מקום גם על האכזבה המסוימת ששוררת אצל פפ גווארדיולה, מסביר את הסיפור בצורה הטובה ביותר. החלוץ, שנרכש בפגרה בסכום עתק מוולנסיה, הפך למוחלף הקבוע של המאמן. למעשה, 15 פעמים בלבד העונה הוא השלים 90 דקות מתוך 40 משחקים בהם פתח בהרכב. "וייה תמיד נותן את הכל ואני מאוד מרוצה מאיך שהוא מתפקד על המגרש", אמר גווארדיולה, שתמיד מגן על שחקניו. וייה אכן משתף פעולה טוב עם חבריו להתקפה הקטלנית, אבל גם כאן אפשר לומר שהוא נמצא בעמדה נחותה ביחס לעבר. השלישיה הקדמית של בארסה כבר כבשה העונה יחד 89 פעמים, רק 11 פחות ממסי-אטו-הנרי כאשר נותרו מינימום 10 משחקים לעונה, אבל אז זה היה מאוזן הרבה יותר. כיום יותר מ-50 אחוז מהשערים שייכים למסי.עוד דבר שחשוב לשים עליו את האצבע הוא מספר השערים הבאמת משמעותיים שכבש עד כה העונה וייה. אחרי בדיקה קפדנית, מצאתי רק שניים כאלה - שער הניצחון על ספורטינג גיחון (0:1) אי שם בספטמבר וכמובן שער החוץ מול ארסנל בשמינית גמר ליגת האלופות. יהיו בטח כאלה שיצעקו-ישאלו: "איך לעזאזל הוא לא החשיב את הצמד בקלאסיקו או את הצמד בדרבי נגד אספניול?", ואני אענה שהשערים הללו הגיעו במצב של 0:2 ו-1:3. אז כן, וייה הוא כנראה בחור יותר סימפטי מסמואל אטו וזלאטן איברהימוביץ', אבל האם הוא באמת שידרג את הקבוצה ואת עצמו? התשובה – ולא קל לי לכתוב את זה – היא לא.
על אף כל מה שנכתב כאן, לדויד וייה בהחלט יש את הפוטנציאל ברגליים כדי לשנות את פני הדברים. בשבועיים וחצי הקרובים תפגוש ברצלונה לא פחות מארבע פעמים את ריאל מדריד, כאשר שלושה תארים מונחים על כף המאזניים - אליפות, גביע המלך וגביע האלופות. אם דווקא בקרבות עם הבלאנקוס החלוץ הנהדר הזה ישחזר את יכולתו מהעבר ועל הדרך גם ישבור את הבצורת הארוכה, ספק אם מישהו יזכור לו את החודשים והמשחקים הבינוניים. מי יודע, אולי אפילו אצטרך להודות שוב בטעות.