$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

סטודמאייר: "אם אני טועה, כל העולם מיד שומע על זה"

פרשת השופטים ("רק רוצה לשפר את הליגה"), החוסר בפרטיות ("מעדיף להיות אנונימי") השאיפות ("מקווה שנזכה ביורוקאפ ובאליפות") והעתיד בארץ ("חושב להישאר גם אחרי תום החוזה שלי"). כוכב ירושלים עבר ימים לא קלים ומדבר על הכל בראיון מיוחד מספרד

רועי גלדסטון, שליח ערוץ הספורט לספרד  03.03.17 - 12:02

ספק גדול אם אמארה סטודמאייר תיאר לעצמו שהוא יעבור ימים כל כך לא קלים בישראל. הסופרסטאר של הפועל ירושלים סבל מתקופה סוערת, שכללה את המתקפה החריפה נגד שופטי ליגת העל וההתנצלות שבאה לאחר מכן.

רגע לפני שהאדומים מתארחים אצל גראן קנאריה הערב (שישי, 22:25, ישיר ב-5SPORT), הכוכב פתח את הכל בראיון מיוחד לשליחנו לספרד וסיפר על הימים הלא פשוטים, היחסים עם התקשורת, השאיפות בהפועל ירושלים, החיים בארץ והעתיד שלו בישראל.

"אנחנו רגועים, אבל בפוקוס", סטודמאייר אמר בפתיחת דבריו לקראת המשחק החשוב מול הספרדים. "גם הבעלים מרגישים שאנחנו בעמדה טובה כדי להעפיל לשלב הבא. המשחק הראשון היה ניצחון מצויין שלנו, אבל הערב יהיה ללא ספק משחק קשה מאוד".

אתה כבר מספר חודשים בירושלים. כמה קשה להסתגל לסגנון המשחק?
"תראה, זה תחרותי מאוד. יש כל כך הרבה רבדים בלשחק כדורסל תחרותי וכל כך הרבה אתגרים בלשחק כדורסל בחו"ל. לראות מועדונים חדשים ואיך העסק מנוהל זה מהנה מאוד עבורי. אני חי את החלום שלי, שהוא להסתובב בעולם ולשחק כדורסל".

איך המשפחה שלך התרגלה לחיים בישראל ובירושלים?
"זה שונה כי אנחנו רגילים לחיי אופנה וחיי מותרות בניו יורק או במיאמי ועכשיו שמנו את זה בצד כדי להגיע לירושלים, לחיות בצורה צנועה אבל גם להנות מכדורסל ולהנות מהמשפחה וממדינת ישראל".

אחרי ששיחקת ברמות הכי גבוהות, אתה לא מרגיש שאירופה קטנה עליך?
"כשיש לך תשוקה ואהבה למשחק, רואים את זה בכל משחק ובכל רמה תחרותית. זה מאפשר לי לעבוד על דברים במשחק, לקבל פרספקטיבה ומוטיבציה לשחק. זה אתגר מנהיגותי. להנהיג את הקבוצה לשחק כדורסל טוב יותר ולהפוך את כולם לשחקנים טובים יותר, לשפר את הליגה, השחקנים והקבוצות וזה מה שדוחף אותי בכל ערב".

מהן המטרות שלך?
"לזכות בתארים. אנחנו במסע ארוך ביורוקאפ ורוצים לזכות בתואר ואם הדברים ילכו כמתוכנן, יש לנו סיכוי טוב לזכות גם באליפות. יש קבוצות טובות ביורוקאפ ובליגה ואני מקווה שנישאר במסלול ונצליח".

איך אתה נשאר כ"כ צנוע?
"אני בעסק כבר הרבה זמן. אני נוסע בעולם והרבה אנשים רוצים להיות בקרבתי, להגיד שלום או להצטלם. האוהדים עוקבים אחרי הקריירה שלי וזה רק הוגן מבחינתי לתת להם יחס ולכבד אותם, לחתום ולהצטלם זה בסיסי. גם מול המאמנים שלי תמיד הייתי צנוע. אני מאמין שהמאמנים צריכים לקבוע מה קורה במגרש, הם הגנרלים, הם המחליטים מה יהיה במשחק והם מבינים אותו יותר מאיתנו השחקנים. אני נותן את ההערות שלי, אבל בגישה מאוד צנועה. נותן להם את כל הבטחון והכבוד".

מה דעתך בעניין השופטים?
"אני רק רוצה שהליגה תהיה תחרותית וששחקנים ירצו לבוא לכאן. אני מאוד נהנה לשחק בישראל, נהנה מהעימותים והמשחקים. אני יודע ששחקנים משחקים יותר חזק נגדי ואני לא רוצה להגיע למצב שאם אני משחק חזק בחזרה, איכנס מיד לבעיית עבירות, אני לא רוצה להיגרר לסוג כזה של משחק ושהשופטים יגנו עליי. אם אני לא אגרר לבעיית עבירות, המשחק יוכל להיות עקבי בשני הצדדים שלו".

מה אתה חושב על הרמה בארץ?
"רמה לגיטימית של כדורסל. השחקנים מקצוענים, מקבלים שכר ראוי כדי לשחק, הם תחרותיים ועובדים קשה. כמובן שצריך הרבה עבודה כדי להגיע לרמה ב-NBA, אבל יש לא מעט שחקנים מהליגה הזו שיכולים לשחק ברמות האלו וכבר היו כאן כאלו שעשו את זה".

היית הראשון שנכנס לחדר ההלבשה אחרי ההפסד בגמר הגביע. מה עבר בראש?
"באמת רציתי את התואר הזה כי עבדנו כ"כ קשה והתגברנו על כ"כ הרבה מכשולים עד לאותה נקודה והגיע לנו כקבוצה להביא תואר ולחגוג מול האוהדים שלנו. זה היה מאוד מאכזב עבורי שלקחנו צעד אחורה דווקא במשחק על תואר ורציתי להיות לבד לרגע, לאסוף את המחשבות שלי לפני שאני מגיב בצורה שלילית. רציתי לחזור להיות בשליטה".

בגלל שאתה אמארה סטודמאייר, כל דבר שאותה עושה מכה גלים בכל העולם. ראינו את זה, למשל, כשהגשת משקפיים לשופט...
"כן, זה נכון. זה מופץ ברגע בכל העולם, אבל זה בא עם השם והתפקיד. יש קשיים כי אתה רוצה להנות מהמשחק ולהיות עצמך, אבל לפעמים אתה עושה טעויות. הבעיה אצלי היא שאם אני טועה, כל העולם שומע על זה, ועד שאני מנסה להוריד את הלהבות או להתנצל, כל העולם כבר שומע על כך ואני צריך להיזהר בכל דבר שאני עושה. זה לא אפשרי לא לעשות טעויות. כולם טועים והחוכמה היא ללמוד מהן".

בא לך לפעמים להיות אנונימי?
"בהחלט. שאף אחד לא יידע מי אני ואוכל לחיות חיי שקט ושלום, אבל זה לא המקרה".

סטודמאייר מקפיד להדגיש את הקשר שיש לו לקהל של הפועל ירושלים ולהערכה הרבה כלפי האוהדים: "הם נהדרים. זה שונה מאוד מארה"ב כי האוהדים לא רגילים לשחקן כמוני שמשחק בקבוצה והפך לחלק בלתי נפרד מהעיר והקבוצה. ב-NBA יש בכל עיר כוכבים והקהל רגיל לזה כבר. בישראל לא, האוהדים מעריכים את זה ואני מעריך בחזרה".

מה אתה אוהב לעשות עם המשפחה בזמן הפנוי?
"אני בעיקר מחלים מאימונים ומשחקים. כשזה לא קורה, אני דואג לבית ולצרכים של ילדיי, מוודא שהם עושים שיעורי בית ואת מה שצריך לעשות. אני ואשתי נהנים יחד, יוצאים לאכול ובשבת מציירים יחד, כך שיש לנו אפשרות לזוז מהרעש ולהירגע".

אני רואה את הבן שלך הרבה במגרש. הולך בעקבותיך?
"הוא אתלטי וטוב בכדורסל, בייסבול ופוטבול, אבל המטרה שלי היא לא ללחוץ ולתת לו לבחור מה הוא רוצה לעשות, אם בכלל. הכי חשוב כרגע שילמד".

מה בנוגע לאזרחות שלך?
"אני חושב שאנחנו מאוד קרובים וזה בידיו של שר הפנים כרגע. אני לא שולל להישאר פה בישראל, אני רוצה לעזור לשלב את הספורט ואת הכדורסל. זה יתרון ויש אפשרות טובה שאישאר בסביבה גם אחרי שהחוזה שלי בירושלים ייגמר".

מה יהיה הערב?
"אווירה עוינת ואני אוהב את זה, זה נהדר. האוהדים שלהם ידחפו אותם ואני אהיה חדור מוטיבציה. הם הפסידו רק משחק יורוקאפ אחד בבית ויש לכך סיבה, זה מרשים".

לסיום, ריצ'ארד הנדריקס סיפר לנו שהוא עבד אצלך במחנה ב-2006. אתה מכיר את זה?
"לא ידעתי, וואו. זה כנראה נכון, היו לי אקדמיות לכדורסל בשיתוף נייק בניו יורק ובפיניקס. היו שחקנים מהקולג' ומאירופה, כך שזה הגיוני מאוד".