לכל הכתבות באתר שוונג לחצו כאן
התרגשות גדולה נרשמה השבוע בקהילת השחייה בעוטף ובאגודת השחייה המקומית בפרט. 157 יום אחרי 7 באוקטובר, חזרה אגודת "שחייני הנגב" לראשונה לבריכת השחייה הביתית שלה במרכז ההידרותרפי שער הנגב.
מדובר באחת האגודות המובילות והפעילות בישראל, אשר כל שחייניה פונו בעקבות המלחמה, כאשר רבים מהם חוו רגעים קשים במיוחד ב-7 באוקטובר והסתגרו שעות ארוכות בממ"ד, כשרק בדרך נס הצליחו כולם להתפנות ללא פגע. סבו של השחיין גל בז'רנו לואיס הר, אף נחטף לעזה, ושוחרר בפעולת חילוץ הירואית לאחרונה. מאז, נאלצו השחיינים והשחייניות להתפזר ולנדוד בין בריכות, וכעת לפחות באופן חלקי חזרו חלקם לבריכת הבית המוכרת.
המאמן הראשי של האגודה, שהוא גם מאמן נבחרת ישראל בקדטים, אמיר (פיש) כהן סיפר לשוונג: "בימים אלו חוזרים חלק מהמפונים לישובים שמרוחקים יותר מ-4 ק"מ מהגדר. אז מי שחזר מבין השחייינים לאזור מתאמן שוב בבריכת הבית, זה בערך חצי מהקבוצה. אנחנו מנסים לחזור לשגרה לאט לאט, וזו התחלה. אני מפונה ממפלסים ועוד לא חזרתי הביתה, אז נוסע הלוך חזור מהרצליה בינתיים".
אמיר כהן | צילום: איגוד השחייה
על התחושה כשנכנס לבריכה: "חמישה חודשים, 157 ימים לא הייתי שם, זה פעם ראשונה שאני יותר משבועיים- שלושה לא בבריכה. היה מרגש מאוד לחזור, לראות את השחיינים שוב במים, בבריכה שלנו בבית. גם השחיינים מאוד התרגשו, בשבילם זה לחזור לבית, למוכר".
איך מצאו את הבריכה: "הכל היה מוכן, הצוות סידר את הבריכה, צבעו, המים מחוממים, התחילו כבר טיפולים במתקן, חדר הכושר פתוח. המתקן עובד בהחלט לא רע יחסית למצב".
המשך הדרך של האגודה: "יש הרבה שחיינים שלא חזרו, ולא יחזרו לצערי... משפחות שלא יחזרו לאזור, שחיינים שלא יחזרו להתאמן איתנו, אבל זה המצב וננסה להתאושש. עדיין לא חזרו השחיינים הצעירים, רק הנבחרת חזרה, ואנחנו מקווים שלקראת יוני נוכל לפתור גם את זה, כרגע זה עוד קצת בעייתי".
עוד הוסיף: "אני רוצה להודות לכל האגודות שאירחו ותמכו בנו, למאמנים שדאגו שהשחיינים שלנו ירגישו בטוב באגודות שהצטרפו אליהן, והם עשו עבודה בהחלט טובה. אני רוצה להודות לנצר שומר שלום באיגוד השחייה, שעזר לנו מאוד בתקופה הקשה הזו, בתיאומים מול וינגייט, תודה גם למכון וינגייט עצמו שנתן לנו להתאמן כשלא הייתה לנו בריכה".