"שתיתי וביליתי כל הזמן": הווידויים של דה סילבה

"מה קורה, חיים שלי?", הוא שואל בעברית, "הכל טוב, נשמה שלי? איזה כיף לשמוע מישראל".

יש שחקנים שכשאומרים את השם שלהם, החיוך עולה מיד על הפנים, ולא משנה את מי אתה אוהד. ככה זה, גם כשהם יריבים שלך, הם מיד הופכים לקונצנזוס. הספורט ברחבי העולם הופסק, אז ניצלנו את הזמן כדי לחפור לעומק ולראות היכן הזרים האהובים ביותר ששיחקו כאן נמצאים היום.

ממשיכים את סדרת הכתבות עם אגדה, זר שהיה ישראלי לכל דבר: דגלאס דה סילבה. את הראיון הבא קיימנו בעברית מלאה ושוטפת, ככה זה כשאתה שש שנים משחק בישראל. דגלאס כרגע מתגורר בפלוריאנופליס, אי לא רחוק מריו דה ז'ניירו. הוא פרש לפני שנה כי מיצה את הכדורגל, וכעת מתעסק בנדל"ן, קניית נכסים ומחזיק במשרד לתיווך.

"אני לוקח את החיים יותר בצורה רגועה. פרשתי לפני שנה כי הספיק לי", הוא מספר לערוץ הספורט, "אני עובד חמשיה ימים בשבוע באי המקסים הזה. משקיע בבניית נכסים, סוחר בו והכי חשוב נהנה מהחיים, אתם יודעים שאני בלאגניסט". מאז שעזב את הפועל ת"א, דה סילבה ניסה לחזור לארץ מספר פעמים, אך ללא הצלחה. "שיחקתי במלאדה הצ'כית ומאוד מאוד רציתי לחזור להפועל ת"א, כי זו קבוצה שאצלי בלב, אתה מבין?", הברזילאי הסביר, "הסכמתי לוותר על הרבה כסף, רק כדי שוב להיות בהפועל, אבל הקבוצה הצ'כית פשוט לא שיחררה אותי לצערי. לא נורא, היו לי חוויות טובות בישראל וזה מה שחשוב".

בשנים באדום דה סילבה היה אחד הבלמים הכי טובים בישראל. הוא היה עולה להתקפה, אגרסיבי בהגנה, והיה העוגן בהגנה שזכתה בדאבל והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות. לצד היכולת הנהדרת, היה גם צד אחר. אחרי שחלה על הדברים כבר התיישנות, דה סילבה מרגיש חופשי לספר בהרחבה על חייו הסוערים, שכללו יציאות בלילות ושיכרות, שלא השפיעה במאומה על הביצועים על הדשא.

"הייתי יוצא כל הזמן בת"א, שותה, דופק דרינקים, יש סיפורים שאלוהים ישמור אם יתגלו. למשל, יומיים לפני הדרבי הראשון שלי, הלכתי למועדון החלונות הגבוהים בת"א. אתה מכיר את המועדון?", הוא שואל, "ביליתי שם הרבה. הייתי מסטול 'מת' בחמש בבוקר על הבר, ואז פתאום מי ראה אותי? יוסי אבוקסיס, עוזר המאמן של אלי גוטמן. הוא אמר לי 'מה אתה סתום? עוד יומיים דרבי ואתה יושב מסטול מת, לך הביתה".

"אמרתי ליוסי 'אל תדאג, אני אביא לך את הדרבי'", דגאלס נזכר, "למחרת הלכתי לאימון ולא התאמנתי כי עדיין הייתי מסטול מת. עשיתי רק ריצה קלה, ולמחרת הגיע הדרבי וניצחנו 0:1 מגול שלי בראש בדקה ה-12. הייתי המצטיין במשחק, אחרי זה גוטמן ויוסי אמרו לי 'מתי שאתה רוצה לצאת, צא חופשי. רק תגיד לנו. הם המאמנים הכי טובים שהיו לי בדיוק בגלל זה, היכולת שלהם לגעת בנפש של השחקנים ולדעת להבין אותם, זה משהו שאין למאמנים אחרים".

המקרה המדובר לא היה הערב היחיד בו דה סילבה בילה, כשהמדהים הוא שלא היה לאורח חייו שום השפעה על הביצועים על הדשא, אלא להפך.

"הייתי יוצא כמה פעמים בשבוע - שותה ומבלה. הייתי מסטול מלא, פשוט אהבתי את זה. יש לי גנטיקה שאלכוהול לא משפיע על הביצועים שלי. אהבתי את החיים הטובים, אבל תמיד נתתי הכל על הדשא וידעתי לעשות את ההפרדה", דגלאס נזכר, "אני זוכר שהיה משחק מול מכבי נתניה, אז חזרנו תוך 8 דקות מ-3ף0 ל-3:3 עם הצגה של גילי ורמוט. המשחק היה ביום שבת, ואני יצאתי בשישי בלילה ושוטר תפס אותי נוהג בהשפעת אלכוהול. עצרו אותי ולקחנו אותי לתחנה. מנהל הקבוצה מורדי דדון שיחרר אותי ממעצר ב-11:00. גוטמן התקשר אליי שאל אותי איך אני, אמרתי לו שאני בסדר, הוא אמר לי 'לך תנוח כמה שעות, תאכל ותבוא למשחק'. פתחתי בהרכב והייתי מצוין. גוטמן ידע איך לדבר אליי וככה הוא הרוויח אותי. יחד עם זאת, כנראה שאם לא הייתי עושה את כל הבלאגנים האלה והייתי מקצוען, הייתי מגיע רחוק יותר בקריירה, אבל לא נורא, העיקר שנהנתי".

סיפור אחד בלתי נשכח שדגלאס זוכר היה במשחק האליפות בטדי מול בית"ר ירושלים. עמרי קנדה הורחק במחצית הראשונה, מה שנתן את האות לכאוס בחדר ההלבשה. "רצתי במחצית באמוק לחדר ההלבשה וחיפשתי את קנדה. רציתי להרוג אותו. שברתי שם דברים בחדר ההלבשה. בעטתי בבקבוקים, בלוח של גוטמן, במה לא. המזל של עומרי זה שהוא לא היה בחדר הלבשה, כי לא יודע מה הייתי עושה לו", הברזילאי מספר, "גוטמן הרגיע אותי בסופו של דבר ואני שמח שזה נגמר על הצד הטוב ביותר. אחרי הזכייה בדאבל, לא חזרתי הביתה יומיים, רק ביליתי וחגגתי כל הזמן עם האוהדים".

רוב כוכבי הקבוצה ההיא של הפועל ת"א הפכו לכוכבים במכבי ת"א בהמשך (אניימה, שכטר, ורמוט, זהבי). דה סילבה לא מבקר את ההחלטה שלהם, אבל מסביר שהוא לא יכול היה ללבוש צהוב: "לא יכולתי לעשות דבר כזה לקהל. כל אחד שיעשה מה שהוא רואה לנכון, אבל אחרי שאתה משחק בהפועל ת"א, אתה לא יכול לשחק במכבי, זה פשוט לא מתאים. אין לי הסבר למה הם עשו את זה, כי הם באמת אהבו את הפועל, אבל כנראה שסיטואציות משתנות".

ההצלחה של ערן זהבי הפתיעה אותך?
"ממש לא. ערן מעבר לזה שהוא שחקן נהדר שתמיד הופיע גם אצלנו למשחקים הגדולים, הוא פשוט בן אדם אדיר. יש לו לב גדול ואני עוקב מקרוב אחרי ההצלחה שלו בסין ובנבחרת. כל מה שקורה לו פשוט מגיע לו".

מתי נראה אותך שוב בישראל?
"תכננתי להגיע בנובמבר ואני אעשה את זה אם כל משבר הקורונה באמת יירגע. אני רוצה לראות את בלומפילד החדש, שוב להיפגש עם הקהל של הפועל ת"א ואולי להרים איתם כמה דרינקים (צוחק)".